חברת L. Gaumont et Cie נוסדה באוגוסט 1895 באמצעות שותפות עם גוסטב אייפל (Gustave Eiffel), ז'וזף ואלו (Joseph Vallot) ואלפרד בסטנייה (Alfred Besnier). מיזם זה ייסד את חברת הסרטים הוותיקה ביותר שעדיין פעילה כיום, והניח את היסוד קריית התעשייה עבור קריירה שנפרשה על פני המעבר מייצור מכשירי דיוק לפיתוח טכנולוגיית קולנוע עולמית מוקדמת.
קריירה מוקדמת וייסוד תאגידי
לאון גومון (Léon Gaumont), שנולד בשנת 1864 בפריז, החל את חייו המקצועיים בייצור מכשירי דיוק. עניינו בצילום הוביל אותו אל הקומטואר ז'נראל דה פוטוגרפי (Comptoir général de photographie) בשנת 1893. שנתיים לאחר מכן, הוא רכש עסק זה לצד שותפיו כדי ליצור את L. Gaumont et Cie. הארגון השתמש במרגרט — פרח דמוי חרצית שנקרא על שם אמו — כסמל התאגידי שלו והקים פעילויות אולפן מרכזיות, הידועות בשם Cité Elgé, ברובע בוט-שומון (Buttes-Chaumont) בפריז.
התקדמות טכנולוגית והפקת סרטים
גومון הרחיב את הארגון שלו מעבר למכירת ציוד להפקת סרטי קולנוע עד שנת 1897. תחת פיקוחה של מזכירתו, אליס גי (Alice Guy), החל האולפן להפיק סרטים קצרים עלילתיים. בעקבות עזיבתה של גי כדי להקים את אולפני סולקס בניו ג'רזי בשנת 1912, לואי פוייאד (Louis Feuillade) קיבל על עצמו את תפקיד מנהל האולפן. גومון עצמו התמקד בחדשנות טכנולוגית, והבטיח פטנטים עבור הכרונופונוגרף ומערכת רמקולים בשנת 1903 כדי להקל על סרטים מדברים מבוססי צליל על גבי תקליט. עד שנת 1910, טכנולוגיית הקול הסינכרוני שלו הגיעה לרמות עוצמה המספיקות לקהלים של 4,000 איש. הוא גיוון עוד יותר את תיק העבודות הטכני שלו בשנת 1912 על ידי פיתוח תהליך סרט צבעוני.
התרחבות שוק ומלחמת העולם הראשונה
אטבליסמן גومון (Etablissements Gaumont), שנוסד בשנת 1906, ניהל את הפצת הסרטים ואת פעילות התיאטראות של החברה. זה כלל את בנייתו של הגומון פאלאס (Gaumont Palace) בפריז, שנפתח בשנת 1912 כתיאטרון הגדול ביותר בעולם עם קיבולת של 6,000 מושבים. במהלך מלחמת העולם הראשונה, התמודדה החברה עם אתגרים תפעוליים משמעותיים כאשר מלאי ניטרו-צלולוז הופנו לייצור תחמושת. למרות מחסורים אלו, הפירמה נותרה מתחרה אירופאי עיקרי לפאתה פרר (Pathé Frères).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרישה וארגון מחדש של תאגידים
לאחר שכיהן כנשיא משנת 1930 עד 1933, גومון פרש לסנט-מקסים (Sainte-Maxime). עזיבתו חפפה לארגון מחדש תאגידי שכלל את הבנק הלאומי לאשראי (Banque Nationale de Crédit), שהוביל ליצירת גومון-פרנקו-פילם-אובר (Gaumont-Franco-Film-Aubert). ישות זו נכנסה מאוחר יותר לפשיטת רגל בעקבות קריסת הבנק. גومון נפטר בשנת 1946 ונקבר בבית העלמין של בלוויל (Cimetière de Belleville) בפריז. בשנת 1995, צרפת הנפיקה מטבע כסף זיכרון בן 100 פרנק לציון מאה שנה לקולנוע הצרפתי, ובו הופיעה דמותו.
עובדות מהירות
- נולד: 1864, פריז, צרפת - נפטר: 1946, סנט-מקסים, צרפת - בת זוג: קמיל לואיז מייאר (Camille Louise Maillard) - פרס בולט: קצין לגיון הכבוד, 1923 - לוגו החברה: מרגרט - מיקום האולפן: רובע בוט-שומון, פריז - אתר קבורה: בית העלמין של בלוויל - תפקידים מקצועיים: נשיא (1930-1933)
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה חשיבותו של הגומון פאלאס?
הוא נפתח בשנת 1912 בכיכר קלישי (Place Clichy), והיה קולנוע הגדול ביותר בעולם באותה תקופה, וכלל 6,000 מושבים.
### מי היו כמה מהדמויות המרכזיות שעבדו באולפני גومון?
אליס גי, מזכירתו לשעבר ובמאית הסרטים הראשונה, ולואי פוייאד, שלימים ביים יצירות כגון הערפדים (Les Vampires) וז'ודקס (Judex).