לנה דל ריי

לנה דל ריי: הזיכוי האיטי של דמות

בשנת 2011 הופיע סרטון ביתי ביוטיוב — צילומי ארכיון וינטג' משולבים עם תקריבי מצלמת רשת של אישה עם פה עצום, שרה קינה איטית וכבדת מיתרים על המתנה לגבר שיסיים לשחק במשחקי וידאו. זה הפך את לנה דל ריי למפורסמת בתוך שבועות ולמטרה בתוך חודשים. אינטרנט הפופ החליט שאליזבת גרנט, בתו של מנהל פרסום שכבר הקליטה תחת שמות אחרים, היא הונאה בבגדי וינטג'. נדרש רוב העשור ואלבום אחד יוצא דופן כדי להפוך את פסק הדין הזה לחלוטין.

לייק פלאסיד וקנט

אליזבת וולרידג' גרנט נולדה במנהטן ב-21 ביוני 1985, לרוברט אינגלנד גרנט ג'וניור ופטרישיה אן גרנט, שניהם בפרסום, ועברה ללייק פלאסיד, ניו יורק, לפני שהייתה בת שנתיים. היא גדלה קתולית ושרה כחזנית במקהלת הכנסייה שלה. בתחילת שנות העשרה שלה היא שתתה בכבדות; הוריה שלחו אותה בגיל ארבע-עשרה לבית הספר קנט, פנימייה אפיסקופלית בקונטיקט. היא פיכחת מאז 2003 — עובדה שראוי להחזיק לצד גוף עבודה שלעיתים קרובות מואשם ברומנטיזציה של הרס עצמי.

היא נכנסה לאוניברסיטת פורדהאם בברונקס בסתיו 2004 כדי ללמוד פילוסופיה עם דגש על מטאפיזיקה, שנבחרה, אמרה, כי היא "גשרה על הפער בין אלוהים למדע".

ליזי גרנט

השנים שלפני השם הן אלה שהתגובה הנגדית תתפוס מאוחר יותר. היא הופיעה סביב ברוקלין ב-2005 וב-2006 כמיי ג'יילר, כליזי גרנט, ובקצרה כמלכת קפיצת החבל הנוצצת. ב-2007 היא חתמה ב-5 Points Records העצמאית עבור 10,000 דולר, עבדה עם המפיק דייוויד קאהן, והוציאה אלבום, Lana Del Ray, בינואר 2010. הוא הוסר מהמחזור שלושה חודשים לאחר מכן. השם החדש הורכב במכוון — מתוך זוהר מיאמי, השחקנית לנה טרנר והפורד דל ריי סדאן. ב-2010 היא פגשה את המנהלים בן מוסון ואד מילט ועברה ללונדון.

משחקי וידאו

היא עשתה את הסרטונים ל-"Video Games" ו-"Blue Jeans" בעצמה, חותכת צילומי מצלמת רשת מול סרט ברשות הציבור. "Video Games" הפך לוויראלי, זיכה אותה בפרס Q ל"דבר הגדול הבא" באוקטובר 2011 וב-2012, בפרס אייבור נובלו לשיר העכשווי הטוב ביותר — פרס כותבי השירים, שניתן לפני האלבום שיהפוך אותה לוויכוח משק בית. אינטרסקופ ופולידור החתימו אותה.

Born to Die הגיע ב-2012, נכנס למצעד הבילבורד 200 במקום השני, מכר 3.4 מיליון עותקים באותה שנה וסיים כאלבום החמישי הנמכר ביותר בעולם. נכון לפברואר 2024 הוא בילה 520 שבועות במצעד הבילבורד 200, מה שהופך את דל ריי לאישה השנייה בלבד אחרי אדל שהגיעה לציון דרך זה. בילבורד מייחס לו את הזרז לתפנית של הפופ באמצע שנות ה-2010 מ-EDM בוטה למשהו מצב רוחי ואיטי יותר — עשור שלם של פופ שקט במינור שניתן לייחס לאלבום אחד.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

התגובה הנגדית

הופעתה בסאטרדיי נייט לייב ב-14 בינואר 2012 נסקרה כלא אחידה ורועדת ווקאלית, וזה פוצץ ויכוח שנבנה במשך חודשים בשאלה אם היא אמנית אמיתית או בנייה של לייבל. פול האריס מהגרדיאן מסגר זאת כתרבות האובססיבית לאותנטיות, שמעריצים, אמנים ותאגידים כולם מעריכים מעל הכל. המפיק הישן שלה טוני סיימון הגן עליה: השורשים של הכל, אמר, היו נטועים היטב בתוך ליזי גרנט. התשובה של דל ריי עצמה הייתה שטוחה ובמבט לאחור, מדויקת: "מעולם לא הייתה דמות. מעולם לא הייתי צריכה אחת. לעולם לא אצטרך".

היא גם הודתה בדבר היחיד שהפליל אותה ביותר. היא הנמיכה את קולה בכוונה. "אנשים לא לקחו אותי ברצינות רבה", הסבירה, "אז הנמכתי את הקול שלי, מתוך אמונה שזה יעזור לי לבלוט". הקונטרלטו שלה משתרע על יותר משלוש אוקטבות; הסגנון המעושן שכולם מחקים היה החלטה.

המצאה מחדש לפי אלבום

מה שבא בעקבותיו היה אחד מקווי הקריירה הממושמעים ביותר בפופ המודרני. Paradise (2012) הגיע למקום העשירי וזכה במועמדות לגראמי. Ultraviolence (2014), בהפקת דן אורבך, הגיע למקום הראשון בשתים-עשרה מדינות ומכר 880,000 עותקים בשבוע הראשון שלו — הוקלט חי בטייקים בודדים ללא תיקון Pro Tools, מה שסיים בשקט את הוויכוח בשאלה אם היא יכולה לשיר. Honeymoon (2015) משך השוואות לג'ולי קרוז וארת'ה קיט מהלוס אנג'לס טיימס. Lust for Life (2017), האלבום הראשון שלה שכלל אורחים — דה ויקנד, אייסאפ רוקי, סטיבי ניקס, שון אונו לנון — כבש את המצעדים בבריטניה ובאמריקה.

נורמן פאקינג רוקוול!

אלבום 2019, שנכתב והופק ברובו עם ג'ק אנטונוף, סגר את העניין. הוא מחזיק בציון Metacritic של 87 על פני 28 ביקורות — שבחים אוניברסליים — עם ציון משתמש של 9.2. NME העניק לו חמישה כוכבים. רוב שפילד מהרולינג סטון כינה אותו "אפילו מסיבי ומלכותי יותר ממה שכולם קיוו שיהיה" וקלאסיקת פופ. הוא היה מועמד לאלבום השנה ושיר השנה בטקס פרסי הגראמי ה-62 ומאוחר יותר הושם ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של הרולינג סטון. יצירת המרכז שלו, "Venice Bitch", נמשכת כמעט עשר דקות, שזה בערך ההפך מהחלטה מסחרית.

העבודה מאז המשיכה לנוע: אוסף שירה, Violet Bent Backwards over the Grass (2020), שהכנסותיו שלחו 350,000 דולר לארגון המים DigDeep; Chemtrails over the Country Club ו-Blue Banisters ב-2021; Did You Know That There's a Tunnel Under Ocean Blvd (2023), שהסינגל שלו "A&W" נכנס לרשימת 500 השירים הגדולים של הרולינג סטון ושגרף חמש מועמדויות לגראמי כולל אלבום השנה. "Snow on the Beach", עם טיילור סוויפט, העניק לה כניסה ראשונה לחמישייה הראשונה ב-Hot 100 ב-2022. היא נישאה לג'רמי דופרן ב-2024, הובילה את קואצ'לה, מכרה את כל הכרטיסים לפנוויי פארק, ופנתה לעבר קאנטרי ואמריקנה.

מדוע לנה מכונה גאונה

הטענה להגנה היא על בניית עולם ומלאכת כתיבת שירים ולא על אינטלקט, והיא חזקה יותר ממה שהמבקרים שלה אפשרו במשך רוב העשור. דל ריי בנתה יקום מחברי שלם — כבישים מהירים, גברים מבוגרים, אשמה קתולית, אמריקנה קולנועית, האוקיינוס כסוף — ואז הוכיחה שזה היה מסגרת אמנותית אמיתית ולא תחפושת על ידי נשיאתה בשלמות דרך טראפ, רוק מדברי, פולק וקאנטרי מבלי שזה יישמע שאול. זה נדיר. רוב דמויות הפופ לא יכולות לשרוד החלפת מפיק. שלה שרדה את דן אורבך, ג'ק אנטונוף ועשור של אופנה. היא גם כותבת נגד אינסטינקט מסחרי — סינגל של כמעט עשר דקות, אלבום שנפתח בבדיחה ובגסות — ויוצאת מזה בשלום.

הראיות החיצוניות אמיתיות: פרס אייבור נובלו לכתיבת שירים ב-2012, Metacritic 87 ל-Norman Fucking Rockwell!, הרולינג סטון שמנה אותו בין 500 האלבומים הגדולים, בילבורד שמייחס ל-Born to Die את הפניית הפופ המיינסטרימי, וראייטי שמכנה אותה אחת הזמרות-יוצרות המשפיעות ביותר של המאה ה-21 והרולינג סטון בריטניה שהולך רחוק יותר ומכנה אותה כותבת השירים האמריקאית הגדולה ביותר שלה.

טיעון הנגד הכנה: סופרלטיב האחרון הוא דירוג מגזין, לא קונצנזוס, וההאשמה המוקדמת בבנייה לא הייתה חסרת בסיס — היא בחרה את השם משחקנית ומכונית, הנמיכה במכוון את קול השירה שלה כדי להילקח ברצינות, והאלבום הראשון שלה הוסר מהמכירה. הופעותיה החיות היו, בהתחלה, חלשות באמת. והחדות של השירים מעולם לא התרחבה לטיפול שלה בוויכוח ציבורי: ביטול של הפמיניזם ב-2014 כ"פשוט לא מושג מעניין" בהשוואה ל-SpaceX וטסלה, והגנה באינסטגרם נגד האשמות בגלמור של התעללות שמבקרים קראו כטעונה גזעית. היא יצרנית פורמדית של תקליטים ותמונות. זו הטענה, והיא לא צריכה ניפוח.

מורשת

דל ריי מחזיקה בפרס אייבור נובלו, שני פרסי בריט, פרס MTV Video Music, שלושה פרסי MTV אירופה ואחת-עשרה מועמדויות לגראמי ללא זכייה — שיא שאומר יותר על הגראמי מאשר עליה. הרולינג סטון הציב אותה בין 200 הזמרים הגדולים בכל הזמנים ב-2023. חמש-עשרה שנים אחרי שהאינטרנט החליט שהיא מזויפת, דור של זמרות פופ עובד בתוך מצב רוח שהיא בנתה, והוויכוח על אותנטיות הפך בשקט לוויכוח על כמה טוב היא המציאה את זה.