קלימנט טימיריאזב
קלימנט ארקדייביץ' טימיריאזב (Kliment Arkadievich Timiryazev; ברוסית: Климент Аркадьевич Тимирязев; 22 במאי [לפי הלוח היוליאני 3 ביוני] 1843 – 28 באפריל 1920) היה בוטנאי ופיזיולוג רוסי ותומך מרכזי בתורתו של צ'ארלס דרווין ברוסיה. הוא הקים פקולטה לפיזיולוגיה של הצמח ומעבדה באקדמיית פטרובסקיה.
ביוגרפיה
טימיריאזב נולד לארקדי סמיאונוביץ' טימיריאזב, מדינאי רוסי, ולאדליידה בודה, אישה אנגלייה ממוצא צרפתי, שקיבלה מאוחר יותר אזרחות רוסית. היו לו לפחות שלושה אחים: ניקולאי (1835–1906), קצין צבא, דימיטרי (1837–1903), מומחה לסטטיסטיקה, וואסילי (בערך 1841–1912), סופר. טימיריאזב חונך תחילה על ידי מורים פרטיים בביתו. בשנת 1861 הוא התקבל לאוניברסיטת סנקט פטרבורג וסיים בהצטיינות את הפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה בשנת 1866. שנתיים לאחר מכן פרסם את מאמרו הראשון, על מכשיר לחקר פירוק פחמן דו-חמצני, ונשלח לחו"ל, שם למד אצל וילהלם הופמייסטר, רוברט בונזן, גוסטב קירכהוף, מרסלן ברתלו, הרמן פון הלמהולץ, ז'אן-בטיסט בוסנגו וקלוד ברנאר. עם חזרתו לרוסיה בשנת 1871 הוא הגן על עבודת דוקטורט בנושא ניתוח ספקטרלי של כלורופיל ומונה לפרופסור באקדמיה לחקלאות של פטרוב, עד לסגירתה ב-1892. משנת 1877 הרצה גם באוניברסיטת מוסקבה. עבודתו המחקרית הוקדשה לתופעות הקשורות לפוטוסינתזה. הוא גם היה מחלוצי השימוש בחממות למחקר חקלאי ברוסיה, יוזמה שהחל בראשית שנות ה-70 של המאה ה-19. הוא היה חבר באקדמיה הרוסית למדעים (משנת 1890), בחברה המלכותית (1911) ובחברה הבוטנית של סקוטלנד (1911), ופרופסור לשם כבוד של אוניברסיטת סנקט פטרבורג, אוניברסיטת חרקוב, אוניברסיטת גלאזגו (1901), אוניברסיטת קיימברידג (1909) ואוניברסיטת ז'נבה (1909).
> בשנת 1911 העלה טימיריאזב את הרעיון לארגן מחקר מדעי במכונים מיוחדים מחוץ לאוניברסיטאות, דבר שהפך מאוחר יותר לטרנד הסובייטי הדומיננטי. זמן קצר לפני מותו בשנת 1920, הוא הביע בפומבי תמיכה במשטר הבולשביקי, ובכך סייע לכונן את הברית בין מדענים מוכווני מחקר לבין הממשלה הסובייטית.
דרוויניזם
טימיריאזב היה תומך מרכזי בתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין ברוסיה. בשנת 1877 הוא ביקר ונפגש עם דרווין בבית דאון (Down House).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →טימיריאזב קידם את הדרוויניזם בעבודותיו והכין תרגום לרוסית של "מוצא המינים". עם זאת, הוא היה ביקורתי מאוד כלפי המונח "מאבק לקיום" שאותו דחה. הוא האמין שמדובר במטאפורה אומללה בעלת השלכות חברתיות שליליות וקבע כי ניתן ללמד דרוויניזם מבלי להשתמש במילה "מאבק".
באוניברסיטת מוסקבה, אלכסנדר אופארין השתתף בהרצאות פרטיות של טימיריאזב. הרצאות אלו על האבולוציה היו בעלות השפעה רבה על אופארין. הוא גם הרצה על דרוויניזם בדירתו במוסקבה.
מורשת
האקדמיה החקלאית טימיריאזב, תחנת טימיריאזבסקאיה של המטרו במוסקבה, המכתש הירחי טימיריאזב והאסטרואיד 6082 טימיריאזב קרויים על שמו. הספרייה המדעית האוניברסלית האזורית בוויניצה שבאוקראינה נקראה בעבר על שם קלימנט טימיריאזב; השם שונה בסוף שנת 2022, על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה. המוזיאון הממלכתי לביולוגיה על שם טימיריאזב במוסקבה קרוי גם הוא על שמו.
בראשית שדרות טברסקוי במוסקבה ניצב פסל של טימיריאזב שנחשף ב-4 בנובמבר 1923, פוסל על ידי סרגיי מרקורוב ותוכנן על ידי האדריכל אוסיפוב. טימיריאזב מתואר כשהוא לבוש בגלימת אוניברסיטת קיימברידג, שבה הוענק לו דוקטורט לשם כבוד. על כן הגרניט חקוקה הכתובת 'עקומת פיזיולוגיית הצמחים' שאותה הבהיר טימיריאזב. באוקטובר 1941 הופל הפסל על ידי פצצה פשיסטית, אך לאחר מספר שעות הוא הוחזר למקומו. חלקו התחתון עדיין נושא את הסימנים שנגרמו מרסיסי פצצה.
אחד הרחובות הראשיים באלמטי שבקזחסטן ומחוז בצפון קזחסטן קרויים על שמו.
פרסומים נבחרים
- חיי הצמח (מהדורה אנגלית משנת 1958)