קי האג'אר דוואנטארה

פרסום הטור "לו הייתי הולנדי" בשנת 1913 הוביל לגירושו המיידי של מחברו מאיי הודו המזרחיים ההולנדיים. בכתיבתו בגיל 24, הוא קרא תיגר על השלטונות הקולוניאליים בשאלה מדוע על הילידים לממן את חגיגות המאה של משעבדיהם, ובכך הפך מאריסטוקרט ג'אוואני ללוחם התנגדות בולט.

רקע מוקדם ועיתונאות

הוא נולד בשם ראדן מאס סווארדי סוריאנינגראט (Raden Mas Soewardi Soerjaningrat) בשנת 1889, למשפחת המלוכה פאקואלאמאן (Pakualaman) ביוגיאקארטה. הרקע המשפחתי שלו העניק לו גישה לבית הספר האירופי (Europeesche Lagere School), ולאחר מכן ללימודים בבית הספר לרפואה STOVIA. מחלה מנעה ממנו לסיים את לימודיו, מה שהוביל להסטת המיקוד המקצועי שלו לעבר העיתונאות. הוא תרם לעיתונים לאומניים רבים, בהם De Expres ו-Sediotomo, שם פיתח מוניטין של כתיבה ברורה ותקשורתית שאיזנה בין פופולריות לבין אידיאליזם אנטי-קולוניאלי נוקב.

אקטיביזם פוליטי וגלות

הוא היה מעורב עמוקות בתנועות העצמאות של תחילת המאה ה-20, ובמיוחד שירת במחלקת התעמולה של ארגון בודי אוטומו (Boedi Oetomo). הוא גם הצטרף למפלגה ההודית (Indische Party) לצד ארנסט דאווס דקר (Ernest Douwes Dekker) כדי לקדם שלטון עצמי. לאחר שביקורתו משנת 1913 על הממשל הקולוניאלי ההולנדי הובילה למעצרו על ידי המושל הכללי אלכסנדר אידנבורג (Alexander Idenburg), הוא גורש להולנד יחד עם דאווס דקר וצ'יפטו מאנגונקוסומו (Tjipto Mangoenkoesoemo). השלישייה נודעה בשם "טיגה סראנגקאי" (Tiga Serangkai), או השלשה, במהלך תקופת הגלות הכפויה שלהם.

פילוסופיה חינוכית וטאמאן סיסווה

במהלך שנותיו בהולנד, הוא למד תנועות פדגוגיות אירופיות, ובמיוחד את שיטותיהם של פרבל (Fröbel) ומונטסורי (Montessori), תוך התבוננות בעבודתה של משפחת טאגור (Tagore) בהודו. עם שובו ליוגיאקארטה ב-1919, הוא ביקש לפרק את מערכת החינוך הקולוניאלית שהגבילה את הלמידה להולנדים ולאריסטוקרטיה המקומית. בשנת 1922, הוא ייסד את טאמאן סיסווה (Taman Siswa), מוסד שנועד לספק חינוך לבני העם הילידים. פרויקט זה ביקש לגשר על הפער בין המעמדות החברתיים, מחויבות שחיזק על ידי ויתור על תואר האצולה הג'אוואני שלו.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

מורשת והכרה רשמית

בהגיעו לגיל 40, הוא שינה רשמית את שמו לקי האג'אר דוואנטארה כדי להתאים למנהגים הג'אוואניים. הקריירה המאוחרת שלו כללה אחריות פוליטית משמעותית, כולל כהונה כשר החינוך, התרבות, המחקר והטכנולוגיה. הוא נותר דמות מרכזית בחיי האינטלקטואלים באינדונזיה עד מותו ביוגיאקארטה בשנת 1959. ב-28 בנובמבר 1959, הנשיא סוקרנו (Sukarno) הכריז עליו רשמית כגיבור לאומי של אינדונזיה.

עובדות מהירות

- נולד: 1889, יוגיאקארטה - נפטר: 1959, יוגיאקארטה - שם מקורי: ראדן מאס סווארדי סוריאנינגראט - שיוכים פוליטיים: בודי אוטומו, המפלגה ההודית - מוסד בולט: טאמאן סיסווה - פרס: גיבור לאומי של אינדונזיה - פרסום מרכזי: לו הייתי הולנדי - השכלה: בית הספר האירופי (Europeesche Lagere School)

שאלות שקוראים שואלים

### מדוע שינה את שמו לקי האג'אר דוואנטארה?

הוא אימץ את השם בהגיעו לגיל 40 בהתאם למסורת הג'אוואנית כדי להימנע ממזל רע וכדי לסמן את דחייתו את תוארי האצולה.

### מה הייתה החשיבות של בית הספר טאמאן סיסווה?

הוא סיפק חינוך לבני העם האינדונזים הילידים שנמנעו בעבר מלימודים שהיו שמורים לאליטה ההולנדית והג'אוואנית.