קיר סטארמר: התובע שכבש את דאונינג סטריט
בפברואר 2025 ישב ראש ממשלה בריטי מול מצלמה ונתן לאחות לדקור את אצבעו לצורך בדיקת HIV – ראש ממשלת בריטניה המכהן הראשון, והמנהיג הראשון ב-G7, שעשה זאת בפומבי. זו הייתה מחוות סטארמר אופיינית: נטולת דרמה, פרוצדורלית, מכוונת לתוצאה ניתנת למדידה ולא לכותרת עיתונאית. הוא בילה רבע מאה באולמות בתי המשפט בעבודה בדרך זו, וכך הוא גם שלט במדינה. לטענת מבקריו, זו הייתה גם הבעיה.
בנו של חרש כלים מסארי
סטארמר נולד ב-2 בספטמבר 1962 בסאת'ק שבדרום לונדון, וגדל באוקסטד שבמחוז סארי, השני מבין ארבעה ילדים. אביו רודני היה חרש כלים; אמו ג'וזפין, לבית בייקר, הייתה אחות שחיה עשרות שנים עם מחלת סטיל, מחלה אוטואימונית מכאיבה. שניהם היו תומכי מפלגת הלייבור, ומסורת משפחתית גורסת כי הוא נקרא על שמו של קיר הארדי (Keir Hardie). הוא עבר את בחינות ה-eleven-plus והתקבל לבית הספר גראמר רייגייט (Reigate Grammar School), שהפך למוסד עצמאי ב-1976 בעודו תלמיד; מגיל שש-עשרה המשיך ללמוד שם בזכות מלגה.
לפי העדויות, הוא היה מוזיקאי רציני יותר מאשר פוליטיקאי בהתהוות, וזכה במלגת ג'וניור לבית הספר גילדהול למוזיקה ודרמה, שם ניגן בחליל, פסנתר, חלילית וכינור עד גיל שמונה-עשרה – כשהוא לוקח שיעורי כינור לצד חבר לכיתה בשם נורמן קוק, שלימים התפרסם כפאטבוי סלים (Fatboy Slim). לימודי המשפטים הגיעו באוניברסיטה: תואר ראשון בהצטיינות יתרה במשפטים (LLB) מלידס ב-1985, ולאחר מכן תואר ראשון במשפט אזרחי (BCL) באוקספורד ב-1986.
לשכת זכויות האדם
סטארמר הוסמך כעורך דין במידל טמפל ב-1987, ועבד בתחילה כקצין משפטי בקבוצת חירויות הפרט 'ליברטי' (Liberty), ולאחר מכן הצטרף ל'דוטי סטריט צ'יימברס' (Doughty Street Chambers) ב-1990, שם נשאר שמונה-עשרה שנים ופגש את אשתו לעתיד, עורכת הדין ויקטוריה אלכסנדר. הפרקטיקה שבנה הייתה לא אופנתית ולא רווחית במידה שווה בערך. הוא פעל בהתנדבות (pro bono) עבור איגוד עובדי המכרות הלאומי, וסייע לפעילים חסרי השכר הלן סטיל ודייוויד מוריס בבתי המשפט האנגליים ועד לשטרסבורג בפרשת 'מקליבל' – תביעת דיבה שמקדונלד'ס הצטערה על כך שהגישה.
מעל הכל, הוא לקח על עצמו עבודה בנושאי עונש מוות. לאחר שהוסמך כעורך דין בכמה תחומי שיפוט בקריביים, הוא בילה שנים בערעור על גזרי דין מוות שם ובאפריקה, עבודה שעליה העניקה לו לשכת עורכי הדין את פרס סידני אילנד גולדסמית' ב-2005 עבור "תרומה יוצאת דופן לעבודת התנדבות באתגור עונש המוות ברחבי הקריביים ואפריקה". לפי ספירת לשכתו, הוא ניהל יותר משלושים תיקים בבית הלורדים, והופיע בפני המועצה המלכותית, בית הדין הבינלאומי לצדק ובתי הדין האירופי והבין-אמריקאי לזכויות אדם. הוא כתב ארבעה ספרי לימוד משפטיים בזמן שעסק במקצוע, קיבל דרגת 'יועץ משפטי למלכה' (QC) באפריל 2002 בגיל שלושים ותשע, ייעץ למועצת השיטור של צפון אירלנד בין 2003 ל-2008, ומונה ל-QC של השנה ב-2007.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ניהול התביעה
לאחר מכן, בשינוי כיוון שמעטים מעורכי הדין הפליליים מבצעים, הוא עבר את הקווים של מערכת המשפט הפלילי, והפך למנהל התביעה הציבורית ב-1 בנובמבר 2008 לכהונה בת חמש שנים. זה היה תרגיל מתמשך בקבלת החלטות לא פופולריות בפומבי. הוא תמך בהחלטה לא להעמיד לדין שוטרים בפרשת מותו של ז'אן שארל דה מנזס (Jean Charles de Menezes), והעמיד לדין שלושה חברי פרלמנט מהלייבור ועמית שמרני בגין הוצאות. הוא סירב בתחילה להאשים את השוטר סיימון הרוואוד בגין מותו של איאן טומלינסון בהפגנות ה-G20 ב-2009, אך חזר בו לאחר שחקירה מצאה כי מדובר בהריגה שלא כדין. הוא השיג את הרשעתם של גארי דובסון ודייוויד מוריס ברצח סטיבן לורנס, כמעט שני עשורים לאחר מכן, שכתב את מדיניות התביעה באונס, פרסם את ההנחיות הראשונות לגבי העמדה לדין בגין השחתת איבר מין נשי, והוביל את ההעמדות המהירות לדין של מהומות 2011. הוא מונה למפקד מסדר האמבט ב-2014.
וסטמינסטר, מהר
לאחר שנבחר לייצג את הולבורן וסנט פנקראס בדצמבר 2014, הוא נכנס לבית הנבחרים במאי 2015 בגיל חמישים ושתיים – מאוחר, ועם פרופיל שחסר לרוב חברי הפרלמנט החדשים. לאחר תקופה קצרה כשר בממשלת הצללים לענייני פנים, הוא התפטר במסגרת ההתפטרות ההמונית נגד ג'רמי קורבין בעקבות משאל העם על הברקזיט, וחזר באוקטובר 2016 כמזכיר הצללים לענייני ברקזיט, שם עשה את מה שנבנה לעשות: לפרק את העמדה המשפטית של הממשלה סעיף אחר סעיף.
הוא הודיע על מועמדותו להנהגה ב-4 בינואר 2020 וניצח באופן חד-משמעי ב-4 באפריל עם 56.2 אחוזים מהעדפות הראשונות, כשהוא מביס את רבקה לונג-ביילי וליסה נאנדי. מה שבא לאחר מכן היה בנייה מחדש באמצעות נהלים ולא מניפסט: מאמץ לטיהור האנטישמיות, שלושה סבבי מינויים שקידמו את הימין והורידו את השמאל, ומספר חברים שירד מ-532,000 לכ-370,000. ב-4 ביולי 2024 זה הניב ניצחון סוחף – 411 מושבים, רוב של כ-174 – על בסיס 34 אחוזים מהקולות, השיעור הנמוך ביותר אי פעם שהעניק ממשלת רוב. המספר הכיל את האזהרה.
שלטון, והנפילה
תקופת כהונתו כראש ממשלה נפתחה ב-5 ביולי 2024 עם סדר מנהלי: תוכנית המקלט ברואנדה בוטלה, הוקם פיקוד ביטחון גבולות, ובוצעו שחרורים מוקדמים כדי להקל על בתי הכלא. עם רייצ'ל ריבס במשרד האוצר ואיווט קופר במשרד הפנים, הרקורד החקיקתי היה אמיתי – חוק זכויות תעסוקה, מע"מ על שכר לימוד בבתי ספר פרטיים, ארוחות צהריים בחינם ל-500,000 ילדים נוספים, ביטול תקרת הקצבאות לשני ילדים בנובמבר 2025, תוספת של 22.6 מיליארד ליש"ט ל-NHS, וירידה בתורי ההמתנה. בחוץ הוא החזיק מעמד בנושא אוקראינה, כרת עסקאות סחר עם הודו, האיחוד האירופי וארה"ב, והכיר במדינה פלסטינית.
זה לא החזיק מעמד. ביטול תשלומי חימום החורף לכעשרה מיליון פנסיונרים, מה שבוטל ברובו שנה לאחר מכן, קבע את הטון; הביטוי "אי של זרים" על הגירה במאי 2025, עליו התנצל ביוני, העמיק זאת. בספטמבר 2025 התפטרה סגניתו אנג'לה ריינר עקב שערוריית מס ופיטר מנדלסון, שנשלח לוושינגטון כשגריר, פוטר בשל קשריו עם ג'פרי אפשטיין. באותו חודש רשם איפסוס (Ipsos) 13 אחוזים מרוצים לעומת 79 אחוזים לא מרוצים – הדירוג הגרוע ביותר לראש ממשלה כלשהו מאז שהחלו הרישומים ב-1977. לאחר הפסדים קטסטרופליים בבחירות המקומיות ב-2025 וב-2026, הודיע סטארמר על התפטרותו ב-22 ביוני 2026 ומסר את ראשות הממשלה לאנדי בורנהם ביולי.
מדוע קיר מכונה גאון
המילה, המיושמת על סטארמר, פירושה דבר אחד ספציפי ולא הדבר הכללי. הוא מחזיק באינטליגנציה פורנזית שלמה בצורה יוצאת דופן: היכולת לספוג תיק עצום ועוין, לאתר בו את נקודת התורפה הנושאת בעומס, ולבנות טיעון השורד חקירה נגדית. 'צ'יימברס אנד פרטנרס' (Chambers and Partners) מינו אותו ל-QC של השנה ב-2007; הוא טען ביותר משלושים תיקים בבית הלורדים והופיע בפני חצי תריסר בתי דין בינלאומיים; הוא כתב ארבעה ספרי לימוד משפטיים בזמן שעבד במשרה מלאה. זה אינו כישרון רטורי אלא הדבר הנדיר יותר – מוח שמחזיק מבנה רחב מאוד של עובדות ודוקטרינה בבת אחת מבלי לאבד את החוט.
טיעון הנגד הכן הוא שזו מצוינות של עורך דין, והיא לא עברה לפוליטיקה. עורך דין מקבל את התיק לידיו; ראש ממשלה חייב לבחור אותו. הערכת 'מוזיאון ראש הממשלה' בוטה: הוא היה "מרוחק מחברי הפרלמנט", הסתמך על מעגל מצומצם של יועצים, "דמות מרוחקת" שנכשלה "לספק חזון מגדיר למדינה". ה-34 אחוזים שהניבו את ניצחונו הסוחף היו פחות תמיכה ויותר צו פינוי שהוגש ליריביו, ושיפוט האנשים שלו – מנדלסון מעל הכל – היה גרוע. קריסה חסרת תקדים בתמיכה והתפטרות שנכפתה על ידי מפלגתו שלו אינם סימנים של גאונות פוליטית. סטארמר היה בין עורכי הדין הבולטים בדורו; עם זאת, הסברה, מבריקה ככל שתהיה, היא יכולת שונה ממנהיגות.
מורשת
מה ששורד אחריו הוא חוק ומבנה ולא סיפור: זכויות עובדים בספרים, תקרת שני הילדים בוטלה, רשימות ההמתנה ירדו, מדינה פלסטינית הוכרה. סטארמר הוכיח שמפלגה יכולה להיגרר מהמדבר לניצחון סוחף באמצעות משמעת בלבד, ואז הוכיח שמשמעת בלבד לא יכולה להחזיק אותה שם. הוויכוח בשאלה האם הכשרתו באולם בית המשפט הייתה ההסמכה שלו או המגבלה שלו יאריך ימים יותר מממשלתו.