קרולינה לנקורונסקה

אוסף לנקורונסקה, אוסף אמנות עצום, מצא את ביתו הקבוע בפולין רק לאחר מעבר הפוליטי של 1989 איפשר לקרולינה לנקורונסקה לממש את כוונתה. על פני יותר ממאה שנות חיים, עבודתה כללה תפקידים משמעותיים כהיסטוריונית, לוחמת התנגדות ונדבנית תרבותית שעיצבה את שימור מורשת פולין לאורך המאה העשרים.

היסודות האקדמיים

נולדה ב-1898 בגארס אם קאמפ, לנקורונסקה קיבלה את חינוכה בווינה, המרכז המנהלי של האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר שיקום עצמאות פולין ב-1918, היא חזרה לפולין והצטרפה לסגל אוניברסיטת לבוב. הקריירה האקדמית שלה התקדמה בהדרגה, והגיעה לשיאה עם דוקטורט בהיסטוריה של האמנות ב-1934 וההבלטה הרשמית על ידי משרד החינוך הפולני ב-1936.

התנגדות בזמן מלחמה ומאסר

במהלך הפלישה לפולין ב-1939, היא צפתה בפעולות הכוחות הסובייטים והנאצים מקרוב. כחברה בתנועת ההתנגדות, היא נעצרה ונידונה למוות בכלא סטניסלבוב. בזכות התערבותו של בן דוד איטלקי, רופרדו קאטאני, היא שוחררה מהמתקן המקומי, אם כי לאחר מכן נעצרה על ידי הנאצים ונשלחה למחנה הריכוז רוונסבריק. חוויותיה בשנים אלו היו הבסיס לזיכרונותיה מהמלחמה, אותם בחרה לפרסם רק ב-2001.

פילנתרופיה ופעילות אחרי המלחמה

לאחר סיום הלחימה ב-1945, היא עברה לשווייץ ולבסוף השתקעה ברומא. ב-1967, היא ייסדה את קרן לנקורונסקה לתמיכה בתרבות הפולנית. הארגון מימן מחקרים אקדמיים, פרסום טקסטים היסטוריים וארכוב חומרים באוקראינה, בלארוס וליטא. היה נאמן לאמנויות עד מותה ב-2002 בגיל 104, לאחר מכן נקברה בבית הקברות קמפו וראנו.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

עובדות מהירות

- נולדה: 1898, גארס אם קאמפ - נפטרה: 2002, רומא - עיסוקים: סופרת, ספרנית, היסטוריונית, פדגוגית, היסטוריונית אמנות, חוקרת ימי הביניים - דרגה צבאית: פורוצ'יק - נקברה: קמפו וראנו - השכלה: אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת לבוב - פרס עיקרי: צלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה

שאלות שקוראים שואלים

### מהו תוכן זיכרונותיה העיקרי?

זיכרונותיה, שפורסמו כ'אלה שעברו עלינו' או 'מיכלאנג'לו ברוונסבריק', מתעדים את הזוועות שהעידה עליהן במהלך הכיבוש הנאצי והסובייטי.

### אפשר לראות את אוסף לנקורונסקה באיזה מקומות?

האוסף מוצג בעיקר בטירת המלך בוורשה ובטירת ואוול בקרקוב.