הטריקולור ההודי הוגן על ידי קמאלדווי צ'אטופדהייאי ב-26 בינואר 1930, כאשר היא נאחזה פיזית בדגל במהלך קטטה ציבורית. מעשה התרסה זה היה אחד מרבים בקריירה שנפרסה על פני המעבר מהשלטון הבריטי (British Raj) להודו העצמאית, וסומן על ידי פעילות מתמשכת בפוליטיקה, רפורמה חברתית ואמנות.
יסודות פוליטיים ופעילות
צ'אטופדהייאי, שנולדה ב-1903 במנגלור (Mangaluru), נכנסה למרחב הציבורי בתקופה של פעילות לאומנית עזה. היא רכשה השכלה גבוהה בבדפורד קולג' (Bedford College) בלונדון, ובהמשך קיבלה תעודה בסוציולוגיה. בהשראת תנועת אי-שיתוף הפעולה של 1923, היא הצטרפה ל-סווה דאל (Seva Dal), ובסופו של דבר הובילה את מחלקת הנשים שלה כדי לגייס ולאמן מתנדבים ברחבי הודו. השאפתנות הפוליטית שלה הובילה אותה להפוך לאישה הראשונה בהודו שהתמודדה בבחירות למחוקקים במחוז מדראס (Madras). אף שהפסידה ב-55 קולות, מועמדותה סימנה שינוי בייצוג הפוליטי. במהלך סאטיאגרהא המלח (Salt Satyagraha) ב-1930, היא הצטרפה לצוות בן שבעה חברים שנבחר על ידי מהאטמה גנדי (Mahatma Gandhi) לייצר מלח על חוף הים של בומביי.
תרומות מוסדיות
צ'אטופדהייאי הייתה שותפה מרכזית בהקמת מוסדות בני-קיימא. היא כיהנה כחברה מייסדת וכמזכירה המארגנת הראשונה של ועידת הנשים של כל-הודו (All-India Women's Conference), אשר התרחבה כדי לפקח על יוזמות חינוכיות ורווחה לאומיות. המיקוד שלה עבר לעבר המגזר התרבותי, שם כיהנה כראש ה-סנגיט נאטאק אקדמי (Sangeet Natak Akademi) וה-בית הספר הלאומי לדרמה (National School of Drama). היא פעלה לקידום תחיית המלאכות והאריגה ההודיות, וזכתה לכינוי 'הטקארגה מא' (Hatkargha Maa) בשל מאמציה לשפר את התנאים הסוציו-אקונומיים של אמניות. עבודתה כללה חברות ב-מועצת המלאכות של כל-הודו (All India Handicrafts Board) ובוועדת הגשת הדגל הלאומי.
הסברה בינלאומית וחיים אישיים
הקריירה שלה התרחבה לדיפלומטיה בינלאומית ולהופעות. במהלך מלחמת העולם השנייה, היא סיירה כדי לתמוך בעצמאות הודו. ב-1941, בעת נסיעה בלואיזיאנה, היא סירבה לפנות מושב ברכבת שהוקצה לנוסעים לבנים, ובכך ערערה בהצלחה על מדיניות ההפרדה. התעניינותה המוקדמת באמנויות הובילה לנישואיה עם המשורר והשחקן הרינדראנאת צ'אטופדהייאי (Harindranath Chattopadhyay) בשנות ה-20, החלטה שנתקלה בהתנגדות חברתית משמעותית בשל היותה אלמנה צעירה. היא גם פיתחה קריירה בקולנוע, והופיעה בהפקות כמו הסרט האילם 'וסאנטסנה' (Vasantsena, 1930), 'טאנסן' (Tansen, 1943), 'שאנקר פרוואטי' (Shankar Parvati, 1943), ו-'דאנה בהאגאט' (Dhanna Bhagat, 1945).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולדה: 1903, מנגלור - נפטרה: 1988, מומבאי - השכלה: בדפורד קולג', קלאקשטרה (Kalakshetra) - הכרה בולטת: פרס רמון מגסאיסאי (1966) - עיטורי ממשלה: פאדמה בהושאן (1955), פאדמה ויבהושאן (1987) - תפקידים מרכזיים: ראש סנגיט נאטאק אקדמי, הבית הספר הלאומי לדרמה
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה החשיבות של התקרית ב-1941 בלואיזיאנה?
צ'אטופדהייאי סירבה לזוז מקרון רכבת מופרד שהיה שמור לנוסעים לבנים, ואתגרה בהצלחה את סמכות הכרטיסן בכך שהצהירה על זהותה כאישה צבעונית.
### באילו פרסים היא זכתה על עבודתה התרבותית?
היא קיבלה את פרס רמון מגסאיסאי ב-1966, פרסי אונסק"ו (UNESCO) ב-1977, ועמיתת האקדמיה סנגיט נאטאק ב-1974.