מרכז אוקספורד ואיהירו לאתיקה יישומית (Oxford Uehiro Centre for Practical Ethics) נוסד בשנת 2003 על ידי ג'וליאן סוולסקו (Julian Savulescu), פילוסוף ואתיקן אוסטרלי המכהן כיום כפרופסור המאה על שם צ'ן סו לאן (Chen Su Lan) לאתיקה רפואית באוניברסיטת סינגפור הלאומית (National University of Singapore). הקריירה שלו מגשרת בין רפואה קלינית למחקר אקדמי, ומתמקדת בעיקר בהשלכות האתיים של בירור גנטי ושיפור האדם.
בסיס אקדמי
סוולסקו, שנולד בשנת 1963 במלבורן, השים את הכשרתו הרפואית באוניברסיטת מונהש (Monash University), וקיבל תואר ברופא לרפואה ובכירורגיה ותואר במדעים רפואיים. הוא השלים את דוקטורט שלו באותו מוסד תחת הנחייתו של פיטר סינגר (Peter Singer), תוך התמקדות בסוגיות אתיות בטיפול בסוף החיים. בין השנים 1994 ל-1997 שימש כחוקר רפואי על שם סר רוברט מנזיס באוניברסיטת אוקספורד, ולמד תחת דרק פרפיט (Derek Parfit). טרם מינויו האקדמי במשרה מלאה, רכש ניסיון מעשי בעבודה ברפואת חירום.
תפקידים מקצועיים
סוולסקו עבר לאקדמיה כחוקר עמית מטעם לוגן באוניברסיטת מונהש בין השנים 1997 ל-1998. הוא החזיק במשרת פרופסור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מלבורן בשנים 1999 עד 2002 וניהל במקביל את תוכנית האתיקה במכון המחקר לילדים ע"ש מרדוך (Murdoch Children's Research Institute). בשנת 2002 מונה לקתדרת ואיהירו לאתיקה יישומית באוניברסיטת אוקספורד, כיורשו של רוג'ר קריספ (Roger Crisp). בהמשך קיבל על עצמו את תפקיד פרופסור המאה על שם צ'ן סו לאן לאתיקה רפואית באוניברסיטת סינגפור הלאומית בשנת 2022, תוך שהוא נותר פרופסור אורח מכובד במכון המחקר לילדים ע"ש מרדוך.
מיטיבות פרוكريאטיבית ושיפור
סוולסקו הציג את מושג המיטיבות הפרוكريאטיבית (procreative beneficence), הגורס כי להורים יש חובה מוסרית לבחור צאצאים בעלי סיכויי החיים הגבוהים ביותר תוך שימוש בטכניקות כמו אבחון גנטי טרם השתרשות. עבודתו מתרחבת לשיפור מוסרי, ובו הוא טוען שבני אדם עשויים להזדקק להתערבות גנטית או טכנולוגית כדי להתגבר על מגבלות ביולוגיות כגון פרובינציאליזם ועניין עצמי. הוא גורס כי אי-טיפול במגבלות הטבועות הללו, לצד זמינות טכנולוגיה הרסנית, טומן בחובו סיכון להכחדה קולקטיבית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →יישומים שנויים במחלוקת
מחקרו כולל את ההצדקה להשמדת עוברים לצרכים רפואיים רפואיים. סוולסקו טוען ששימוש בשיבוטים ליצירת עוברים או עובריות לשם קטיפת רקמות, איברים או תאים מתאימים להשתלה הוא לא רק מותר אלא נדרש מוסרית. במהלך כהונתו כעורך ראשי של כתב העת לאתיקה רפואית (Journal of Medical Ethics), הוא אפשר דיון בנושאים רגישים, כולל גיליון כפול משנת 2012 שבחן את המעמד המוסרי של יילודים, אשר הזמין נקודות מבט מגוונות על רצח תינוקות והמתת חסד.
עובדות מהירות
- נולד: 1963, מלבורן, אוסטרליה - השכלה: אוניברסיטת מונהש (Monash University) - תפקיד נוכחי: פרופסור המאה על שם צ'ן סו לאן, אוניברסיטת סינגפור הלאומית - מושג מפתח: מיטיבות פרוكريאטיבית - פרס: עמית האקדמיה למדעי הרפואה (2026) - תפקיד קודם: עורך ראשי, כתב העת לאתיקה רפואית
שאלות שקוראים שואלים
### מהי מיטיבות פרוكريאטיבית?
זוהי החובה המוסרית שסוולסקו מציע להורים לבחור ילדים שצפויים להיות בעלי סיכויי החיים הטובים ביותר באמצעות טכניקות כמו בחירת עוברים.
### מהי עמדתו של סוולסקו לגבי שיפור מוסרי?
הוא טוען שבני אדם עשויים להזדקק לשיפור כדי להתמודד עם אינטרס עצמי ופרובינציאליזם על מנת לשרוד אתגרים גלובליים.