ג'וליה גילארד: חמש עשרה דקות ששרדו יותר מהממשלה
ב-9 באוקטובר 2012 עמדה ראש ממשלת אוסטרליה במהלך "שעת השאלות" בפרלמנט, הצביעה לעבר מנהיג האופוזיציה ואמרה: "לא אקבל הרצאות על סקסיזם ומיזוגניה מהאיש הזה. לא אקבל". בתוך שבוע הגיע הסרטון למיליון צפיות. פרשנים אוסטרלים לא התרשמו באותה עת – מישל גראטן (Michelle Grattan) כינתה את הנאום נואש יותר מאשר משכנע. שאר העולם חלק על כך בצורה כה נחרצת, עד שמילון מאקוורי (Macquarie Dictionary) שינה את הגדרת המילה. תשעה חודשים לאחר מכן סיימה ג'וליה גילארד את כהונתה, והנאום הפך כיום לדבר המוכר ביותר שאי פעם נאמר על ידי ראש ממשלה אוסטרלי כלשהו.
מבארי ועד אדלייד
היא נולדה בשם ג'וליה איילין גילארד ב-29 בספטמבר 1961 בבארי (Barry), עיר נמל בדרום ויילס. בשנת 1966 היגרה המשפחה לאוסטרליה. זוהי עובדה פשוטה הנושאת משקל בסיפורה: האישה הראשונה שהנהיגה את המדינה לא נולדה בה.
היא הייתה פעילה סטודנטיאלית דומיננטית, ובשנת 1983 הפכה לאישה השנייה בהיסטוריה שעמדה בראש התאחדות הסטודנטים האוסטרלית. לאחר מכן עבדה כעורכת דין במשך שמונה שנים, ובשנת 1991 הפכה לשותפה הצעירה ביותר במשרד סלייטר אנד גורדון (Slater and Gordon) במלבורן, משרד הקשור היסטורית לתנועת העבודה. היא גם עבדה עבור הסניף הוויקטוריאני של מפלגת הלייבור. השילוב – דיני עבודה, המכונה המפלגתית ופוליטיקת סטודנטים – הוא מסלול החניכה הקלאסי של הלייבור, שאותו עברה במהירות יוצאת דופן.
העלייה
גילארד נכנסה לבית הנבחרים בשנת 1998 כחברת פרלמנט עבור לאלור (Lalor), בפרברים המערביים של מלבורן. בשנת 2006 הפכה לסגנית מנהיג המפלגה תחת קווין ראד (Kevin Rudd), וכאשר הלייבור ניצחה בבחירות ב-2007 היא מונתה לסגנית ראש הממשלה, תוך שהיא מחזיקה במקביל בתיקי התעסוקה, החינוך וההכלה החברתית – עומס כבד באופן חריג, ואלו היו התיקים שהיו חשובים לה ביותר.
באמצע שנת 2010 קרס מעמדו של ראד. גילארד קראה עליו תיגר על ההנהגה וניצחה, וב-24 ביוני 2010 הפכה לראש הממשלה ה-27 של אוסטרליה ולאישה הראשונה שהחזיקה בתפקיד זה או הנהיגה מפלגה אוסטרלית מרכזית.
שלטון ללא רוב
הבחירות שקראה אליהן באוגוסט 2010 הניבו פרלמנט תלוי: הלייבור והקואליציה זכו כל אחת ב-72 מתוך 150 מושבים. אז עשתה גילארד את הדבר שבו הייתה טובה באמת. היא ניהלה משא ומתן על הסכמי אמון ותמיכה עם מפלגת הירוקים האוסטרלית ושלושה עצמאיים – רוב אוקשוט (Rob Oakeshott), טוני וינדזור (Tony Windsor) ואנדרו וילקי (Andrew Wilkie) – ובנתה רוב של 76 מול 74 מושבים, ממשלה שרוב הצופים העריכו כי תיפול תוך חודשים ספורים.
היא לא נפלה. היא העבירה חקיקה, והרבה. "חוק האנרגיה הנקייה 2011" הנהיג מחיר פחמן קבוע החל מ-1 ביולי 2012, שנועד להפוך למערכת מלאה למסחר בפליטות – חוק שעבר למרות הבטחת הבחירות המפורשת שלה מ-2010 שלא יהיה מס פחמן, הבטחה מופרת שהעיבה על כל מה שבא לאחר מכן. היא ניהלה משא ומתן מחדש על מס הכרייה של ראד והפכה אותו למס רווחי משאבי מינרלים בשיעור של 30 אחוזים, שגייס כ-12 מיליארד דולר עד 2013–2014. פריסת רשת הפס הרחב הלאומית החלה, עם ניסויים בטסמניה והשקה ביבשת בארמידיל (Armidale) במאי 2011. סקירת גונסקי (Gonski review) הפיקה מודל מימון בתי ספר מבוסס צרכים שנבנה על "תקן משאבי בית הספר", כאשר ארבע מדינות והטריטוריה הבירה חתמו עליו עד 2013. "התוכנית הלאומית לביטוח נכות" (NDIS) יצאה לדרך ב-1 ביולי 2013. והיא הקימה את הוועדה המלכותית לתגובות מוסדיות להתעללות מינית בילדים, שעיצבה מחדש את המוסדות האוסטרליים למשך עשור.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מדיניות המקלט הייתה משקל הנגד המכוער. לאחר שבית המשפט העליון חסם את "פתרון מלזיה" באוגוסט 2011, ממשלתה חזרה לעיבוד מחוץ לחוף, ופתחה מחדש את נאורו (Nauru) ואת האי מאנוס (Manus Island) באוגוסט 2012.
הנאום
האירוע המיידי היה שפל. טוני אבוט (Tony Abbott) הגיש הצעת אי-אמון נגד יושב ראש הפרלמנט, פיטר סליפר (Peter Slipper), לאחר שמאות מהודעות הטקסט של סליפר – וולגריות וסקסיסטיות – הפכו לציבוריות באותו בוקר. עריקתו של סליפר לספסלים האחוריים העניקה לממשלת המיעוט של גילארד קול נוסף, לכן אבוט הציג את ההצעה כבוחן לעקביותה.
תגובתה נמשכה חמש עשרה דקות ללא דפי עזר, תוך שהיא מפרטת את הרקורד של אבוט עצמו: הערתו כי הפלה היא "הדרך הקלה החוצה", ותהייתו אם סמכות גברית היא באמת בעיה. היא אמרה שבכל יום ובכל דרך, הוא מדגים בדיוק את מה שהוא מאשים בו אחרים.
אבוט כינה את הנאום לא הוגן ופסול לחלוטין, סטייה מהשאלה האמיתית. העיתונאים האוסטרלים היו חלוקים. בחו"ל הוא התקבל כאירוע משמעותי: פרנסואה הולנד (François Hollande) והלה תורנינג-שמידט (Helle Thorning-Schmidt) שלחו ברכות, ברק אובמה (Barack Obama) הכיר בו, והילרי קלינטון (Hillary Clinton) שיבחה אותה מאוחר יותר על שעמדה מול סקסיזם שערורייתי. מילון מאקוורי הרחיב את המילה "מיזוגניה" משנאת נשים לכלול גם דעות קדומות מושרשות נגד נשים. הפילוסופית קייט מאן (Kate Manne) בנתה את ספרה משנת 2017 סביב ההבחנה הזו.
קיימת גם ביקורת נוקבת הראויה לתיעוד: באותו יום ממש ממשלתה קיצצה את קצבאות הרווחה לאמהות חד-הוריות. הסופרת שאקירה חוסיין (Shakira Hussein) התנגדה לכך שהיא תקבל הרצאות על סקסיזם ממנהיגה שדחפה נשים לעומק העוני.
הנפילה
שלושה מאבקי הנהגה הגדירו את כהונתה. היא ניצחה את ראד בתוצאה 71–31 בפברואר 2012. במרץ 2013 הוא סירב להתמודד. ב-26 ביוני 2013 הוא ניצח אותה 57–45. ממשלת ראד השנייה החלה למחרת, וגילארד עזבה את הפרלמנט ב-5 באוגוסט 2013. מאז היא עומדת בראש המכון העולמי למנהיגות נשים (Global Institute for Women's Leadership).
מדוע ג'וליה מכונה גאונה
הטענה הזו נכונה רק במובן צר, שכן הגרסה הרחבה אינה עומדת במבחן העובדות. גילארד לא הייתה הוגה מדיניות בעלת חזון או תקשורתנית דגולה – הופעתה הציבורית הייתה לעיתים קרובות שטוחה, והיא הפסידה בוויכוח על מחיר הפחמן שלה בצורה כה מוחצת עד שהוא בוטל.
מה שהיה לה במידה יוצאת דופן הוא מלאכת הפרלמנט: היכולת לספור, להחזיק ולהשתמש במספרים בבית שבו לא היה לה ולו קול אחד מיותר. בשלטון עם רוב של 76–74, כשהיא תלויה במפלגת הירוקים ובשלושה עצמאיים עם דרישות סותרות, היא העבירה תמחור פחמן, מס על רווחי משאבים, את מודל המימון של גונסקי ואת ה-NDIS, והקימה ועדה מלכותית ששינתה את המדינה. רוב ממשלות המיעוט שורדות; מעטות מאוד מחוקקות. זוהי צורה טכנית ולא זוהרת של גאונות, קרובה יותר להנדסה מאשר לאורטוריה, וזהו ההישג החזק ביותר ברקורד שלה.
נאום המיזוגניה הוא המועמד השני, וזוהי מיומנות שונה בתכלית – פיסת רטוריקה פוליטית מאולתרת כה אפקטיבית שהיא שינתה מילון והפכה לנקודת ייחוס עולמית במשך עשור. האם זה היה מבוסס על עקרונות או על אופורטוניזם – על כך עדיין מתווכחים; הקיצוץ באמהות חד-הוריות באותו יום הוא כתם אמיתי, והאשמתו של אבוט בסטייה מהנושא לא הייתה חסרת בסיס.
הסיכום הכנה: האינטליגנציה הטקטית שלה הייתה יוצאת מן הכלל, שיקול הדעת האסטרטגי והתקשורתי שלה לא, והיא הודחה על ידי מפלגתה לאחר שלוש שנים. לקרוא לזה גאונות דורש לציין לאיזו יכולת מתכוונים. היכולת הפרלמנטרית ניתנת להגנה. השאר שנוי במחלוקת, ובדמות פוליטית חיה, כך זה צריך להישאר.
מורשת
הארכיון הלאומי לקולנוע וצליל (National Film and Sound Archive) הוסיף את נאום המיזוגניה לרשימת "צלילי אוסטרליה" שלו ב-2022; קוראי ה-Guardian הצביעו עליו כעל רגע הטלוויזיה האוסטרלי הבלתי נשכח ביותר של 2020; הוא עובד למוזיקה והועלה כהצגה בשנת 2023, "ג'וליה" (Julia). תוכנית ה-NDIS והוועדה המלכותית לתגובות מוסדיות להתעללות מינית בילדים שרדו את ממשלתה ואת הוויכוחים העוקבים של שתי המפלגות הגדולות. רשומות ראש הממשלה שלה נשארות חסויות עד 2031 – מה שאומר שהדיווח המלא על שלוש שנותיה טרם נכתב.