ג'ודי בלום: הסופרת שסיפרה לילדים את האמת
בשנת 1970, ילדה בת אחת-עשרה בשם מרגרט סיימון דיברה אל אלוהים על קבלת הווסת, וספרות הילדים האמריקאית לא נשארה כשהייתה. ג'ודי בלום (Judy Blume) לא המציאה את רומן ההתבגרות, אך היא הפשיטה אותו מכל לשון נקייה, ועל כך היא בילתה חמישה עשורים הן כאחת הסופרות הנמכרות ביותר שחיות כיום והן כאחת המושמצות ביותר.
אליזבת, ניו ג'רזי
ג'ודית סוסמן (Judith Sussman) נולדה ב-12 בפברואר 1938 באליזבת, ניו ג'רזי, לרודולף סוסמן, רופא שיניים, ולאסתר סוסמן, עקרת בית, וגדלה בבית יהודי שצלקות טראומה נסתרת העיבו עליו: בשנים 1951 ו-1952, שלוש התרסקויות מטוס נפרדות פקדו את עיר הולדתה, הרגו 121 בני אדם, ואביה, שנקרא לסייע בזיהוי הגופות, מעולם לא דיבר על כך. בלום עצמה קברה את הזיכרון במשך שישה עשורים לפני שכתבה אותו לבסוף ברומן שלה מ-2015, In the Unlikely Event. היא למדה בבית הספר התיכון לבנות בלבד באטין, החלה את לימודיה באוניברסיטת בוסטון, עברה לאוניברסיטת ניו יורק לאחר התקף של מחלת הנשיקה, וסיימה את לימודיה בשנת 1961 עם תואר בחינוך לגיל הרך – הכשרה שמעולם לא השתמשה בה בכיתה, אך השתמשה בה על גבי הדפים.
מלוח לבד לרשימת רבי-המכר
לאחר שנישאה בגיל תשע-עשרה לעורך הדין ג'ון בלום (John Blume) וגידלה שני ילדים קטנים בפרברים של ניו ג'רזי, בלום ניסתה תחילה למכור ערכות יצירה מלבד לכל-בו בלומינגדיילס לפני שנרשמה לקורס כתיבה באוניברסיטת ניו יורק. שנתיים של מכתבי דחייה עקבו אחר ספר הביכורים שלה מ-1969, The One in the Middle Is the Green Kangaroo, לפני ש-?Are You There God? It's Me, Margaret יצא לאור ב-1970 והפך אותה למפורסמת. הספר, המסופר בגוף ראשון על ידי ילדה החוששת לגבי גופה, אמונתה ומקומה בין חבריה, התייחס לווסת, לחזיות ולספקות דתיים כאל עיסוקים יומיומיים של הילדות ולא כסודות מבישים, והקוראים הגיבו בכמות מכתבים שסימנה לבלום שהיא נגעה במשהו אמיתי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →גוף עבודה שנבנה על כנות
במהלך שני העשורים הבאים היא הפיקה מדף של ספרים שכיסו ביניהם כמעט כל נושא שהוצאות הספרים לילדים באמריקה נמנעו ממנו בעבר: אוננות והפרעות אכילה ב-Deenie (1973), בריונות ב-Blubber (1974), גירושין ב-It's Not the End of the World (1972), והנושא השנוי ביותר במחלוקת, יחסי מין בקרב מתבגרים ואמצעי מניעה ב-Forever... (1975), שנכתב עבור בתה המתבגרת לאחר שביקשה סיפור שבו הנערה המאוהבת לא חייבת למות או להיכנס להריון כעונש. לצד אלו היא בנתה את סדרת הקומיקס Fudge, שהחלה עם Tales of a Fourth Grade Nothing (1972), ומאוחר יותר עברה לספרות מבוגרים עם Wifey (1978), Smart Women (1983) ו-Summer Sisters (1998), שנמכר ביותר משלושה מיליון עותקים. בסך הכול היא פרסמה יותר משני תריסר רומנים שנמכרו ביותר מ-82 מיליון עותקים ב-32 שפות.
הסופרת המושמצת ביותר באמריקה
לכנות היה מחיר. החל בסביבות 1980, ספריה של בלום הפכו למוקד של מאבקי צנזורה אמריקאיים: חמישה מכותרותיה הופיעו ברשימת מאה הספרים המאתגרים ביותר של איגוד הספריות האמריקאי של שנות ה-90, כאשר Forever דורג במקום השביעי בשל תיאור יחסי המין והאמצעים למניעת הריון, ו-Margaret הוסר ממדפי ספריות בתי ספר בשל התייחסותו לווסת וחוסר ודאות דתי. הקרן הלאומית לספרים, שהעניקה לה ב-2004 את המדליה על תרומה מכובדת לספרות האמריקאית, ציינה כי היא הוגדרה כסופרת השנייה המצונזרת ביותר באמריקה ב-15 השנים שקדמו לכך – הפעם הראשונה שהקרן העניקה כבוד מפעל חיים זה לסופרת שקהל הקוראים העיקרי שלה היה ילדים. בנאום הקבלה שלה, שנשא בנובמבר 2004, אמרה בלום בפשטות, "הכתיבה הצילה את חיי ושינתה אותם לנצח", והודתה לתומכי חופש הביטוי – ג'ואן ברטין (Joan Bertin), כריס פינן (Chris Finan), ג'ודית קרוג (Judith Krug) ופט סקיילס (Pat Scales) – אותם כינתה "ארבעת המופלאים" שלה. היא הצטרפה לחבר המנהלים של הקואליציה הלאומית נגד צנזורה ובילתה עשורים בהתכתבות עם קוראים צעירים ובהגנה על ספריות מפני מסעות להסרת ספרים.
חיים מאוחרים ועיבודים
בלום נישאה פעמיים נוספות לאחר גירושיה הראשונים ב-1975 – לזמן קצר לפיזיקאי תומאס קיטצ'נס (Thomas Kitchens), ולאחר מכן ב-1987 לפרופסור למשפטים ג'ורג' קופר (George Cooper) – ולבסוף התיישבה בקי וסט, פלורידה, שם היא שותפה בבעלות על חנות ספרים עצמאית. היא שרדה אבחנה של סרטן השד ב-2012. הספרות שלה הגיעה למסך לאט: סרט טלוויזיה של Forever שודר ב-1978, אך רק ב-2012 עם Tiger Eyes, שנכתב במשותף עם בנה ובמאי הקולנוע לורנס בלום (Lawrence Blume), הפך אחד מרומניה לסרט קולנועי, ואחריו ב-2023 עיבוד שזכה לשבחים ל-?Are You There God? It's Me, Margaret. סרט תיעודי שזכה בפרס פיבודי, Judy Blume Forever, הוקרן בבכורה בסאנדנס באותה שנה, וספריית בייניקי של ייל רכשה את הארכיון שלה ב-2017.
מדוע ג'ודי נחשבת לגאון
הטענה לגאונותה של בלום אינה וירטואוזיות סגנונית – מבקרים לעיתים רחוקות שיבחו את הפרוזה שלה על מורכבותה – אלא אינסטינקט נדיר וקשה לזיוף: זיכרון מדויק למה שילד תוהה עליו בפרטיות ומתבייש מכדי לשאול, המוצג ללא הדחף הבוגר להטיף מוסר. הקרן הלאומית לספרים כינתה אותה "אחת הסופרות המשפיעות והחשובות באמריקה", ומגזין 'טיים' מנה אותה בין 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2023, תוך ציון אותה איכות שדורות של קוראים צעירים תיארו במכתבי מעריצים – התחושה של ספר שנראה כאילו מכיר אותם. השיטה שלה הייתה פחות עלילה ממציאה ויותר כנות רדיקלית לגבי חוויות יומיומיות: התבגרות, גירושין, צער ותשוקה שטופלו כעובדות של הילדות ולא כמשברים הדורשים שיעור. הטענה הנגדית, המושמעת בעקביות על ידי מבקריה, היא שכנות זו באה לעיתים על חשבון שאיפות ספרותיות – שספריה, טכנית, פשוטים, וכי כוחם טמון כמעט כולו בנושא ובתיזמון ולא באומנות. אפילו מעריצים מודים שהיא תופעה של השפעה יותר מאשר סגנונית, שזהו כשלעצמו סוג שונה וצר יותר של גאונות מכפי שהמונח מרמז בדרך כלל.
מורשת
שישה עשורים לאחר שמרגרט דיברה לראשונה אל אלוהים, ספריה של בלום נותרו מודפסים, עדיין נקראים, עדיין מוחרמים לעיתים, ועדיין זוכים לשבחים מצד סופרים וקוראים כאחד על כך שלימדו דור שלם של ילדים אמריקאים שגופם ופחדיהם אינם סודות מבישים אלא חומר גלם רגיל לסיפור.