חואן מרטין דל פוטרו: חבטת כף היד ששברה את "שלושת הגדולים"
ב-14 בספטמבר 2009, צעיר בן עשרים מעיר ארגנטינאית קטנה עשה את מה שכמעט איש לא הצליח לעשות במשך כמעט עשור. לאחר שכבר ניצח את רפאל נדאל (Rafael Nadal) בחצי הגמר, חואן מרטין דל פוטרו (Juan Martín del Potro) פיגר במערכה ושבירה מול רוג'ר פדרר (Roger Federer), האלוף המכהן חמש פעמים, בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה – ואז, מחוזק בחבטת כף היד המאיימת ביותר בטניס, חזר לסערה וניצח בחמש מערכות. הוא היה הגבר היחיד מחוץ לשלישיית פדרר, נדאל ונובאק ג'וקוביץ' (Novak Djokovic) שזכה בתואר גראנד סלאם בטווח של שלושים טורנירים. מה שכמעט איש לא ידע באותו לילה היה שזה יהיה, למעשה, שיאה של קריירה שהגוף יבלה את חמש-עשרה השנים הבאות בפירוקה.
טנדיל
חואן מרטין דל פוטרו נולד ב-23 בספטמבר 1988 בטנדיל (Tandil), עיר בפמפס הארגנטינאי. אביו דניאל היה שחקן רוגבי ווטרינר; אמו פטריסיה הייתה מורה. הוא החזיק מחבט לראשונה בגיל שבע בהדרכת המאמן מרסלו גומס (Marcelo Gómez) ועד מהרה התגלה על ידי המקצוען האיטלקי לשעבר הוגו קולומביני (Ugo Colombini), שהפך לסוכנו ולחונכו. הוא הפך למקצוען ביוני 2005 בגיל שש-עשרה, ועד סוף 2006, בגיל שמונה-עשרה, היה הצעיר ביותר בין מאה הטניסאים הראשונים בעולם.
העלייה
הגעתו הייתה מרשימה. באמצע 2008 הוא זכה בארבעה תוארי ATP רצופים – שטוטגרט, קיצביהל, לוס אנג'לס וושינגטון – והפך לשחקן הראשון אי פעם שהשיג את ארבעת תואריו הראשונים בקריירה ברצף. בגובה 1.98 מטר, הוא חבט בכדור בעוצמה שסבב הטניס ראה לעיתים רחוקות, ואליפות ארה"ב ב-2009 אישרה שהענק מסוגל גם לחשוב וגם להלום. בגיל עשרים הוא היה הגבר הגבוה ביותר שזכה אי פעם בטורניר מייג'ור והאלוף הארגנטינאי הראשון מאז גיירמו וילאס (Guillermo Vilas) ב-1977. בין 2009 ל-2013 הוא אסף 22 תוארי סבב והפך לאחד החובטים המאוימים ביותר במשחק. עולם הטניס הניח שהוא צופה בתחילתה של תקופת שלטון ארוכה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הגוף מורד
זה לא קרה. בעיות בשורש כף היד צצו תוך חודשים מהתואר. הוא עבר ניתוח בשורש כף היד הימנית במאי 2010 והפסיד תשעה חודשים. לאחר מכן, בין 2014 ל-2015, שורש כף היד השמאלית שלו דרש שלושה ניתוחים נפרדים, כשכל היעדרות מרחיקה אותו מהדירוגים שהרוויח ביושר. הפגיעה בשורש כף היד הייתה אכזרית במיוחד כיוון שפגעה בחבטת גב היד הדו-ידנית, מה שאילץ אותו לתקופות ארוכות להשתמש בחבטת סלייס ולהסתמך על חבטת כף היד בלבד. הפציעות החוזרות ונשנות גרמו לכך שהקריירה של דל פוטרו הפכה פחות לטיפוס ישר ויותר לסדרה של חזרות מן המתים – כל קאמבק התקבל ברגש אמיתי, כיוון שהסבב למד לאהוב אותו.
הקאמבק הגדול של 2018
השלם שבתחייה הזו הגיע ב-2018. דל פוטרו זכה בטורניר אינדיאן וולס מאסטרס, תואר המאסטרס 1000 היחיד שלו, לאחר שניצח את המדורג 1 בעולם פדרר בגמר. הוא הגיע לחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה, טיפס לדירוג השיא בקריירה שלו (מקום 3 באוגוסט), והעפיל שוב לגמר אליפות ארה"ב הפתוחה, שם הפסיד לג'וקוביץ'. במשך עונה אחת הגרסה הבריאה שלו נראתה שוב. הוא צבר עשרה ניצחונות בקריירה על שחקנים שדורגו באותו זמן במקום הראשון בעולם – המספר הגבוה ביותר לכל גבר שמעולם לא החזיק בעצמו בדירוג הראשון. זו הייתה הוכחה, אם היה צורך בכך, שהתקרה בקריירה שלו נקבעה על ידי גופו ולא על ידי יריביו; כשהיה בכושר, הוא ניצח את הטובים בעולם כעניין שבשגרה.
נושא הדגל של ארגנטינה
אם ספירת הגראנד סלאם נעצרה על אחד, שאיפותיו האחרות של דל פוטרו התגשמו בצבעי מדינתו. הוא זכה בארד בטורניר היחידים באולימפיאדת לונדון 2012, לאחר שניצח את ג'וקוביץ' בדרך למדליה, ובכסף בריו ב-2016. חודשים לאחר ריו הוא סחף את ארגנטינה לתואר גביע דייוויס הראשון שלה אי פעם, לאחר שניצח את מרין צ'יליץ' (Marin Čilić) הקרואטי מפיגור של שתי מערכות במשחק המכריע. "אני חולם לזכות בגראנד סלאם ובגביע דייוויס", הוא אמר בעבר. הוא השיג את שניהם. עבור מדינה שמעריצה את שחקני הכדורגל שלה מעל לכל, דל פוטרו הפך את הטניס לזמן קצר לאובססיה לאומית, והריצה בגביע דייוויס בפרט איחדה את ארגנטינה מאחורי דמות נישאה אחת שנשאה צוות שלם על גבה.
מדוע חואן מרטין מכונה גאון
הגאונות של דל פוטרו היא פיזית באופן מובהק, והיא חיה כמעט כולה בחבטה אחת. חבטת כף היד לא הייתה רק עוצמתית; היא הייתה, לפי דעתו של האמריקאי פרנסס טיאפו (Frances Tiafoe), "חבטת כף היד הטובה ביותר בכל הזמנים, בכנות" – חבטה שהשתטחה למהירות שלא ניתן להחזירה ונותרה קטלנית גם בתנועה, ושימשה, כפי שניסחו זאת ב-ATP, כמאזן מול כל אחד. סביבה הוא בנה הגשה שתואמת את מסגרת גופו בגובה 1.98 מטר ועצבים תחרותיים שהוכחו בעשרה ניצחונות על מדורגים ראשונים בעולם ובאותו קאמבק בגמר 2009 מול פדרר. זוהי מיומנות ומתת אתלטית, לא אינטלקט, והמילה "גאון" חלה על ביצוע החבטה, לא על רעיונותיו של האיש. טיעון הנגד הוא בלתי נמנע ונוקב: גראנד סלאם אחד בלבד, דירוג שיא של מקום 3 בלבד, וקורות חיים שנקטעו לצמיתות בגלל שורשי כף היד וברך שבגדו בו. לו נשאר בריא, רבים מאמינים שהיה חוטף יותר תוארי גראנד סלאם מאחיזתם של "שלושת הגדולים"; במקום זאת, פסק הדין הכן הוא גדולה שלא מומשה – כישרון מהדרגה הגבוהה ביותר שנסיבות לא אפשרו לו להתממש במלואו. מה שאינו מוטל בספק הוא האיכות של הנשק עצמו.
מורשת
דל פוטרו לא שיחק בין יוני 2019 לפברואר 2022, שכן ברכו הימנית דרשה ארבעה ניתוחים, ולאחר חזרה מרגשת ב-2022 הוא הפך את פרישתו לרשמית, וסגר את הספר ב-2024 עם משחק ראווה מול ג'וקוביץ'. הוא סיים עם 22 תארים ומאזן של 439–174. אך מספרים אינם משקפים אותו נאמנה. שחקנים מדברים עליו בחום השמור למעטים – "הענק העדין" שחיכה שעה כדי לנחם יריב שפרש, שהדריך מקצוענים צעירים, שבכה בגלוי בניצחונות ובהפסדים. דייגו שוורצמן (Diego Schwartzman) אמר בפשטות ש"דלפו היה ראוי לכל מה שחווה על המגרש". הוא נזכר פחות במה שהפציעות לקחו ויותר בזכות חבטת כף היד, הדמעות, ואותו לילה מושלם בניו יורק שבו צעיר בן עשרים ניצח את שני שחקני הטניס הגדולים ביותר שחיים בזה אחר זה.