ג'וזף בזלג'ט

מערכת הביוב של לונדון שתכנן מחדש ג'וזף בזלג'ט בשנות ה-60 של המאה ה-19 נותרה התשתית הבסיסית לניהול הפסולת של העיר כיום. התגובה ההנדסית שלו, שהוצתה על ידי ה-Great Stink (הצחנה הגדולה) של 1858, שינתה באופן יסודי את מסלול הבריאות של הבירה הבריטית על ידי הסטת פסולת הרחק ממרכז נהר התמזה באמצעות רשת עצומה של מנהרות תת-קרקעיות מצופות לבנים.

קריירה מוקדמת ויסודות מקצועיים

ג'וזף ויליאם בזלג'ט, שנולד ב-1819 ברובע אנפילד שבלונדון, היה בנו של קפטן בדימוס בצי המלכותי. הוא החל את דרכו המקצועית כשוליה של המהנדס האזרחי הנודע סר ג'ון מקניל (Sir John Macneill). לאחר שצבר ניסיון בפרויקטים של ניקוז קרקעות ומסילות ברזל באירלנד ובסין, הוא הקים משרד ייעוץ עצמאי בשנת 1842. הדרישות האינטנסיביות של התרחבות מסילות הברזל המוקדמות גבו מחיר מבריאותו, מה שהוביל להתמוטטות עצבים בשנת 1847.

אתגר התברואה העירונית

בשנת 1849 הצטרף בזלג'ט לוועדת הביוב המטרופולינית (Metropolitan Commission of Sewers) כסוקר עוזר, ולימים הפך למהנדס הראשי בשנת 1852. בתקופה זו פקדו את לונדון מגפות כולרה, שגרמו ל-14,137 מקרי מוות בשנת 1849 ול-10,738 נוספים בשנת 1853. בעוד שמומחים רפואיים באותה עת ייחסו בטעות התפרצויות אלו למיאזמה (אוויר רע), הפתרונות ההנדסיים שנדרשו על ידי מועצת העבודות המטרופולינית הפרידו ביעילות את העיר מאספקת המים המזוהמת שלה.

הוצאה לפועל של מערכת הניקוז הראשית

לאחר שמונה למהנדס הראשי של מועצת העבודות המטרופולינית (Metropolitan Board of Works) בשנת 1856, פיקח בזלג'ט על בניית 82 מיילים של ביוב לבנים ראשי ו-1,100 מיילים של תעלות ברמת הרחוב. הוא השתמש במלט פורטלנד כדי להבטיח את השלמות המבנית של המנהרות. הפרויקט כלל תחנות שאיבה מרכזיות באבי מילס (Abbey Mills), דפטפורד (Deptford) וקרוסנס (Crossness). למרות שהמערכת הזרימה במקור ביוב לא מטופל אל התמזה, התשתית הפחיתה משמעותית את שכיחות הכולרה, הטיפוס וקדחת הטיפוס.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

שנים אחרונות והכרה ציבורית

מעבר לעבודתו בתחום התברואה, כיהן בזלג'ט כנשיא מוסד המהנדסים האזרחיים (Institution of Civil Engineers) החל משנת 1883 ותכנן את גשר המרסמית' (Hammersmith Bridge) השני, שנפתח בשנת 1887. המלכה ויקטוריה העניקה לו תואר אבירות בשנת 1875. הוא הלך לעולמו בשנת 1891 בביתו בווימבלדון ונקבר בכנסיית סנט מרי (St Mary’s Church).

עובדות מהירות

- לידה: 1819, רובע אנפילד, לונדון - פטירה: 1891, וימבלדון - עבודות בולטות: תחנת השאיבה אבי מילס, תחנת השאיבה קרוסנס - תפקיד מקצועי: מהנדס ראשי של מועצת העבודות המטרופולינית - כיבודים: עמית במסדר האמבט, אביר בוגר (Knight Bachelor) - נשיא מוסד המהנדסים האזרחיים: נבחר ב-1883 - מקום קבורה: כנסיית סנט מרי, וימבלדון

שאלות נפוצות של קוראים

### מדוע נבנה הביוב?

הפרויקט היה תגובה ישירה ל-Great Stink (הצחנה הגדולה) של 1858 ומגפות הכולרה החוזרות ונשנות שפקדו את לונדון.

### באיזה חומר נעשה שימוש עבור המנהרות?

בזלג'ט השתמש ביישום חדשני של מלט פורטלנד לבניית מנהרות הלבנים, אשר נותרו במצב טוב במשך למעלה מ-150 שנה.