חוסה אנטוניו רייס

חוסה אנטוניו רייס: חמישה גביעי אופ"א ולילה בלתי אפשרי אחד

חוסה אנטוניו רייס כינה את עצמו "האדם המאושר בעולם" ביום שחתם בארסנל בינואר 2004 — ובאותה נשימה, העצוב ביותר, על שעזב את מועדון נעוריו סביליה. אותה סתירה ליוותה את כל הקריירה שלו: ילד צועני מאוטררה שהפך לחלק מ"הבלתי מנוצחים" של ארסנל, זכה בשיא של חמישה תוארי גביע אופ"א, ואז מת בגיל 35 בכביש בין שתי העיירות שהגדירו את חייו, בתאונה שעצרה את גמר ליגת האלופות לדקת דומייה באותו אחר צהריים.

מאוטררה אל הבלתי מנוצחים

חוסה אנטוניו רייס קלדרון נולד ב-1 בספטמבר 1983 באוטררה שבפרובינציית סביליה בספרד, להורים צוענים. הוא הצטרף לאקדמיה של סביליה בגיל עשר, עבר בכל קבוצות הנוער, וערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בעונת 1999-2000 נגד ריאל סרגוסה כשהוא בן שש עשרה בלבד. לאורך ארבע עונות בסביליה הבקיע 21 שערי לה ליגה כשחקן אגף מהיר וישיר, ומשך תשומת לב רבה מצד המועדונים הגדולים באירופה עד שארסנל שילמה 10.5 מיליון ליש"ט, סכום שעלה ל-17 מיליון עם בונוסים, כדי להחתימו בינואר 2004.

הוא הגיע באמצע העונה ללב קמפיין "הבלתי מנוצחים" של ארסן ונגר, קבוצת הפרמייר ליג היחידה שסיימה עונה שלמה ללא הפסד, ותרם לו ישירות: שוויון מול פורטסמות' ושער ניצחון מול פולהאם היו בין רגעיו הבולטים בעונת האליפות. הרטרוספקטיבה של ארסנל עצמה מזכירה את הופעתו החמישית במועדון, תצוגת שני שערים נגד צ'לסי בגביע האנגלי שכללה בעיטה מ-25 מטרים לחיבורים, כרגע שבו הייבורי התאהב בו, כאשר הקהל שר את שמו לאורך כל המשחק. ונגר, בעת הצגתו, אמר בפשטות: "לא קל למצוא שחקן שיכול להשתלב בקבוצה הזו... יש לו כישרון – זה ברור." רייס זכה בפרמייר ליג בעונת 2003-04, במגן הקהילה בהמשך אותה שנה, ובגביע האנגלי ב-2004-05, כשהבקיע בששת משחקיו הראשונים באותו מסע בגביע ועשה זאת עם 12 שערים בסך הכל, אף על פי שחתם את העונה בכך שהפך לשחקן השני היחיד בהיסטוריה שהורחק בגמר הגביע האנגלי — ארסנל בכל זאת ניצחה בדו-קרב הפנדלים את מנצ'סטר ייונאיטד. הוא נבחר לשחקן החודש בפרמייר ליג באוגוסט 2004.

מדריד, אתלטיקו וההתעוררות האירופית

ריאל מדריד צירפה את רייס בהשאלה לעונה אחת ב-2006-07 בעסקת חליפין שכללה את חוליו באפטיסטה, והוא הבקיע פעמיים במחזור הסיום נגד מיורקה כדי לעזור למדריד לזכות באליפות הלה ליגה. אתלטיקו מדריד החתימה אותו קבוע ב-2007 תמורת 12 מיליון אירו, אף על פי שעונתו הראשונה שם הייתה קשה — ללא שערים ב-26 הופעות בליגה — מה שהוביל להשאלה לבנפיקה בליגת העונה 2008-09, שלאחריה המועדון הפורטוגלי קנה רבע מזכויותיו הכלכליות. הוא חזר לאתלטיקו ושגשג תחת המאמן קיקה סאנצ'ס פלורס, זכה בליגה האירופית של אופ"א בעונת 2009-10 ושוב ב-2011-12, וכן בסופר קאפ האירופי ב-2010, אז נבחר לשחקן המצטיין של המשחק. הופעה בולטת נגד ברצלונה בפברואר 2010, שבה בישל את שער היתרון, בלטהא כאחד משיאי התקופה השנייה באתלטיקו.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

סביליה ושיא של חמישה תארים אירופיים

רייס חזר הביתה לסביליה בינואר 2012, ושם השיגה הקריירה שלו נתון סטטיסטי שאין לו אח ורע: שלושה תארי ליגה אירופית רצופים, בשנים 2013-14, 2014-15 ו-2015-16, שהעניקו לו סך הכל חמישה מדליות זהב בליגה האירופית בשני מועדונים — שיא אישי ששחקן אחר לא השתווה אליו מעולם. הוא שימש כקפטן סביליה בזכייה בגמר 2015 מול דניפרו דניפרופטרובסק, ובישל את שער היתרון לקרלוס באקה בניצחון 3-2. הוא עזב את סביליה עם פקיעת חוזהו ב-2016 וסיים את הקריירה בתקופות קצרות באספניול, קורדובה, המועדון הסיני שינג'יאנג טיאנשאן ליאופורד, ואקסטרמדורה, כאשר האחרונה שבהן הפרישה מאוחר יותר את חולצתו מספר 19 לזכרו.

ספרד: קריירה שנקטעה בשל העדפתו של מאמן

רייס רשם 21 הופעות במדי נבחרת ספרד, ערך את הופעת הבכורה שלו בניצחון ידידות ב-2003 על פורטוגל והבקיע פעמיים נגד ארמניה במוקדמות יורו 2004. הוא היה חלק מסגל ספרד למונדיאל 2006, אם כי שיחק רק במשחק שלב בתים חסר חשיבות מול ערב הסעודית כאשר ההעפלה כבר הובטחה, ונשאר מחוץ לסגל יורו 2008 לחלוטין על ידי המאמן לואיס אראגונס, שהעדיף את דויד סילבה וסאנטי קאסורלה באגפים — מה שאומר שרייס פספס את הטורניר שהתחיל את תקופת הזהב של ספרד בתארים משמעותיים רצופים.

מוות ותוצאותיו

ב-1 בستמבר 2019 מת רייס בתאונת דרכים בגיל 35 בזמן שנהג בין אוטררה לסביליה יחד עם שני בני דודים; אחד מהם, חונתן רייס, נהרג גם הוא, בעוד האחר שרד עם פצעים קשים. חקירות הצביעו על אפשרות לתקלה בהגה או בצמיגים ולא על מהירות מופרזת כפי שדווח בתחילה. הידיעה על מותו הגיעה למדריד באותו יום של גמר ליגת האלופות 2019, אשר הופסק לדקת דומייה לכבודו; הלווייתו התקיימה באוטררה יומיים לאחר מכן. הוא התחתן עם נואליה לופס ב-2017 ונולדו לו ממנה שתי בנות, בתוספת בן ממערכת יחסים קודמת שחתם באקדמיה של ריאל מדריד בגיל אחת עשרה, שבועות ספורים לפני מותו של אביו.

מדוע חוסה אנטוניו נקרא גאון

שום דבר בתיעוד המקור אינו קורא לרייס גאון אינטלקטואלי, והשפה המשמשת לגביו היא בעלת אופי גופני ואינסטינקטיבי באופן עקבי ולא שכלי: "נפיץ", "מהיר", שחקן בעל "חדות וקצב יוצאי דופן", במילותיה של ארסנל עצמה, שמתנה היה אינסטינקט התקפי טהור ולא המצאה טקטית או אסטרטגית. מה שיוצא דופן באופן אובייקטיבי הוא מאזן התארים שהכישרון שלו הפיק: חמישה תארי ליגה אירופית בשני מועדונים הוא סך אישי חסר תקדים בהיסטוריה של המפעל, לצד אליפות פרמייר ליג עם קבוצת הבלתי מנוצחים היחידה ואליפות לה ליגה שהושגה בהשאלה בריאל מדריד. זהו טיק זכות ליכולת ניצחון יוצאת דופן ומתמשכת ותפוקה במעמדים גדולים — כיבוש שער בגמר הגביע האנגלי שבו הורחק, הבקעת פעמיים מול צ'לסי בהופעתו החמישית בארסנל, בישול שער ניצחון בגמר אירופי כקפטן — שנבנו על בסיס מהירות טבעית וסיום מול השער ולא על סמך כל טعاנה לגאונות אסטרטגית. הטיעון הנגדי ההגון ברור באותה מידה מהמקורות: הוא מעולם לא ביסס את מעמדו כשחקן הרכב קבוע תחת המאמן המעוטר ביותר של ספרד, הפסיד את טורניר יורו 2008 שהניע את דור הזהב של המדינה, וקריירת המועדונים שלו, על כל תאריה, הוגדרה על ידי השאלות ומעברים ולא על ידי שיא בודד מתמשך ברמה העליונה ביותר. סיפורו של רייס הוא סיפורו של שחקן אגף מוכשר ביותר בעל תקרה גבוהה שניצח ללא הרפה במפעל היבשתי השני בחשיבותו באירופה מבלי לבסס את עצמו לחלוטין בין העילית האמיתית בצמרת הספורט.

מורשת

מותו של רייס בגיל 35 הפך קריירה מובטחת באמת — שחקן בלתי מנוצח, אלוף ליגה אירופית חמש פעמים, זוכה תארים בשלושה מועדונים שונים — למשהו קרוב יותר לסמל: סביליה וארסנל, שני המועדונים שעיצבו אותו, עדיין מציינים את זכרו במשותף בכל פעם שהן נפגשות, והישג חמש מדליות הליגה האירופית שלו נותר, שנים לאחר מכן, חסר תקדים על ידי אף שחקן בהיסטוריה של המפעל.