פרסום הרומן "סרג'נטו ז'טוליו" (Sargento Getúlio) בשנת 1971 ביסס את ז'ואאו אובלדו ריביירו (João Ubaldo Ribeiro) כקול מרכזי בספרות השפה הפורטוגזית המודרנית. לאורך קריירה שנפרשה על פני למעלה מארבעה עשורים, פעל איש האשכולות הברזילאי כעיתונאי, תסריטאי ואקדמאי, עד שלבסוף הבטיח את מקומו באקדמיה הברזילאית לספרות וקיבל את פרס קמואש על תרומתו לאמנויות.
התפתחות מוקדמת ועיסוקים אקדמיים
ריביירו נולד באיתפאריקה בשנת 1941 ובילה את נעוריו באזור צפון-מזרח ברזיל. בשנת 1955 נרשם לקולז'יו דה באהיה (Colégio da Bahia), שם פיתח ידידות ארוכת שנים עם גלאובר רושה (Glauber Rocha). מאוחר יותר החל ללמוד משפטים באוניברסיטה הפדרלית של באהיה. ניסיונותיו הספרותיים הראשונים כללו את האנתולוגיה "לוגאר אי סירקונסטנסיה" (Lugar e circunstancia), שפורסמה בשנת 1959. עד שנת 1963 השלים את הרומן הראשון שלו, "סטמברו נאאו פאז סנטידו" (Setembro não faz sentido), תוך שהוא ממשיך לכתוב לכתבי עת מקומיים.
גלות ומעבר מקצועי
בשנת 1964, נסיבות פוליטיות הניעו את ריביירו לעזוב את ברזיל לארצות הברית, שם התמקד בלימודי כלכלה. עם חזרתו, עבר לתפקיד אקדמי כמרצה למדע המדינה באוניברסיטה שבה למד. הקריירה הספרותית שלו צברה תאוצה משמעותית בעקבות פרסום הרומן הפורץ שלו, "סרג'נטו ז'טוליו". יצירה זו זיכתה אותו בפרס "גולפיניו דה אורו" (Prêmio Golfinho de Ouro) ובראשון מבין שני פרסי ז'בוטי. מאוחר יותר הרחיב את פועלו המקצועי בעבודה כעיתונאי בליסבון ובהשתתפות בתוכנית האמנים של ברלין, חוויה שהשפיעה על כתיבת ספרו "אום בראזיליירו אם ברלין" (Um brasileiro em Berlim).
הכרה ספרותית ושנים אחרונות
מעמדו של ריביירו בקהילה הספרותית התבסס עם קבלתו לאקדמיה הברזילאית לספרות בשנת 1994, שם אייש את כיסא מספר 34. הביבליוגרפיה שלו גדלה וכללה יצירות כגון "ויווה או פובו בראזיליירו" (Viva o povo brasileiro), "או סוריזו דו לאגארטו" (O sorriso do lagarto) ו-"א קאזה דוס בודאס דיטוזוס" (A casa dos Budas ditosos). בשנת 2008 זכה בפרס קמואש, הפרס הספרותי היוקרתי ביותר לסופרים בשפה הפורטוגזית. הוא הלך לעולמו ב-18 ביולי 2014 בביתו שבשכונת לבלון בריו דה ז'ניירו, בעקבות תסחיף ריאתי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- לידה: 1941, איתפאריקה - פטירה: 2014, ריו דה ז'ניירו - השכלה: האוניברסיטה הפדרלית של באהיה - פרס מרכזי: פרס קמואש (2008) - חברות באקדמיה: האקדמיה הברזילאית לספרות (1994) - רומן בולט: סרג'נטו ז'טוליו (1971) - ספרות ילדים: וידה אי פאיישאו דה פאנדומאר, או קרואל (1983) - עיטור: מפקד מסדר ההצטיינות של פורטוגל
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה ההכרה הרשמית בקריירה הספרותית שלו?
הוא קיבל את פרס קמואש בשנת 2008 ואת פרס אנה זגרס בשנת 1994, בנוסף להיותו חבר באקדמיה הברזילאית לספרות.
### האם הוא כתב לקהלים שאינם מבוגרים?
כן, הוא כתב מספר ספרי ילדים, ביניהם "וידה אי פאיישאו דה פאנדומאר, או קרואל" (Vida e paixão de Pandomar, o cruel) ו-"א וינגאנקה דה צ'ארלס טיבורונה" (A vingança de Charles Tiburone).