ג'און סו-יון: האיידולית שמחזיקה גם בזכויות היוצרים
רוב אמני ה-K-pop מבצעים שירים שנכתבו עבורם על ידי צוותים של מפיקים שכירים. ג'און סו-יון כותבת ומפיקה את השירים בעצמה, ולאחר מכן מבצעת אותם כמנהיגת הלהקה שגם מנהלת את האמנות שלה מבפנים – תפקיד כפול שנדיר עד כדי כך שהתקשורת הקוריאנית נאלצה להמציא לו מונח: "פרודוסר-דול" (producer-dol).
מתוכניות הישרדות ועד ל-Cube Entertainment
ג'און סו-יון נולדה ב-26 באוגוסט 1998, ב-Gaepo-dong, ברובע גאנגנאם שבסיאול. השכלתה המוקדמת הייתה לא שגרתית עבור איידולית לעתיד – גן בודהיסטי, תקופה של חינוך ביתי, ולאחר מכן בית הספר היסודי Kuryong – והיא המשיכה בלימודים פורמליים במקביל לאימוניה, וסיימה את אוניברסיטת Chung-Ang בפברואר 2017 בעודה בלוח זמנים של חניכה. היא הגיעה לראשונה לקהל לאומי דרך טלוויזיית תחרות: העונה הראשונה של Produce 101 בשנת 2016, שם הגיעה למקום העשירי לפני שסיימה במקום העשרים בדירוג הכללי, ולאחר מכן בעונה השלישית של Unpretty Rapstar ביולי של אותה שנה, שם הגיעה למקום השלישי והכניסה שלושה שירים לאלבום האוסף של התוכנית. חברת Cube Entertainment החתימה אותה בדצמבר, והיא ערכה הופעת בכורה כסולנית ב-5 בנובמבר 2017, עם הסינגלים הדיגיטליים "Jelly" ו-"Idle Song" – ראפרית-מפיקה הבוחנת את החומרים שלה לפני שהייתה קיימת להקה שתבצע אותם.
מובילה את (G)I-DLE מבפנים
ב-2 במאי 2018, סו-יון ערכה הופעת בכורה כמנהיגה וראפרית של (G)I-dle, ומההתחלה היא תפקדה פחות כפרונטוומן ויותר כמפיקה פנימית עם מושב קבוע בלהקה שהובילה. היא כתבה והפיקה את רוב הסינגלים המובילים של הלהקה, כולל להיטי הפריצה "Latata" ו-"Hann (Alone)," ותרמה חמישה שירים למיני-אלבום הבכורה שלהן I Am. היא גם כתבה עבור אמנים מחוץ ללהקה שלה, והלחינה את "No" עבור להקת CLC מאותה חברה – סוג של עבודה משותפת ששמורה בדרך כלל לכותבי שירים מקצועיים חיצוניים, לא לאיידולים שעדיין מקדמים את החומרים של עצמם.
מלחינה פורמלית, לא רק כזו שניתן לה קרדיט
הסימן המוסדי הברור ביותר למעמדה ככותבת שירים הגיע ב-31 בינואר 2024, כאשר הועלתה לדרגת חברה מלאה באיגוד זכויות היוצרים למוזיקה של קוריאה (KOMCA). אבחנה זו קשה להשגה יותר מכפי שהיא נשמעת: ל-KOMCA יש כ-51,000 מלחינים וכותבי מילים רשומים, והדירקטוריון שלה מעלה לדרגת חבר מלא רק שלושים חברים זוטרים בכל שנה – עשרים ושבעה מהקטגוריה המרכזית ושלושה מהקטגוריה הלא-מרכזית. חברות מלאה היא הכרה של עמיתים בקריירת כתיבת שירים ממשית, לא תווית שיווקית, מה שמבדיל את סו-יון מאיידולים שקרדיט ה"כתיבה" שלהם הוא לעיתים פורמליות חוזית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מעבר ללהקה: K/DA, True Damage ו-Windy
עבודת ההפקה של סו-יון התרחבה לתרבות הגיימינג כאשר דיבבה את הדמות Akali עבור הלהקות הווירטואליות של Riot Games, K/DA ו-True Damage, והופיעה לראשונה עם "Pop/Stars" ב-3 בנובמבר 2018 – סינגל שהגיע ל-100 מיליון צפיות ביוטיוב תוך חודש ועמד בראש מצעד ה-World Digital Songs של בילבורד. היא הוציאה את המיני-אלבום הראשון שלה, Windy, ב-5 ביולי 2021, בהובלת הסינגל "Beam Beam," וזכתה בגביע תוכנית המוזיקה הראשון שלה עבורו בתוכנית The Show של SBS MTV ב-13 ביולי 2021, ציון דרך שהיה חשוב במיוחד כי הוענק לה על הופעה במצעד שהיא עצמה כתבה והפיקה תחת שמה, בנפרד מהתוצר של הלהקה שלה.
פילוסופיית הלחנה
ראיונות ודיווחים מתארים גישה מחושבת מאחורי הלהיטים: סו-יון אמרה שהיא עובדת כדי להימנע משפה מגדרית במילים שלה ושואבת השראה באופן רחב, מסרטים מצוירים, רומנים, דרמות טלוויזיה ואנימה, במקום להגביל את עצמה לנקודות התייחסות קונבנציונליות של K-pop. היא ציינה את CL, בריטני ספירס ואבריל לאבין כהשפעות מעצבות ודיברה בפומבי בעד השתתפות נשית גדולה יותר בהפקת מוזיקה, כשהיא מציגה הלחנה והפקה כתחומים שלא צריכים להיות להם גבולות מגדריים – עמדה בעלת משקל המגיעה מאחת הנשים הבודדות ב-K-pop שזכו לקרדיט כמפיקות ראשיות בסינגלים הגדולים ביותר של הלהקה שלהן.
מדוע סו-יון מכונה גאונה
התקשורת הקוריאנית השתמשה שוב ושוב בדיוק במילה הזו – כלי תקשורת כינו אותה "איידולית-כותבת שירים גאונה" ו-"triple threat" (איום משולש), והעיתונאית פארק און-היי השוותה אותה ישירות לליידי גאגא בשל הבחירות הקונספטואליות הנועזות שלה והתפקיד רב-הפנים שלה בהופעה, כתיבה והפקה. הטענה נשענת על משהו קונקרטי וניתן לבדיקה: היא מחברת בעלת קרדיט, המוכרת על ידי KOMCA, של הסינגלים המסחריים הגדולים ביותר של הלהקה שלה, דרגה שהושגה על ידי שלושים כותבי שירים בלבד בכל התעשייה בשנה, והיא שמרה על התפוקה הזו תוך כדי הופעה, ראפ והובלת להקה דרך מחזור קאמבק תובעני. זוהי ריכוז אמיתי ולא שגרתי של תפקידים באדם אחד, קרוב יותר למה שגאון פופ – דמות כמו פרינס או מקס מרטין – יקבל עליו קרדיט, מאשר מה שרוב "מפיקי האיידולים" עושים בפועל. טיעון הנגד הכן הוא שתוויות "גאון" בתעשיית האיידולים מופצות בנדיבות ומתפקדות בחלקן כשיווק, שהתקשורת הקוריאנית בעלת תמריץ מסחרי חזק לקדם את הכוכבות שלה בשפה זו בדיוק, וכי "פרודוסר-דול" הוא בעצמו מונח שיווקי טבוע ולא סיווג תעשייתי ניטרלי. כישרון והייפ אינם סותרים כאן, אך יש לקרוא את המילה כהתלהבות עיתונאית המגובה בקרדיטים אמיתיים וניתנים לאימות על כתיבת שירים – לא כקונצנזוס ביקורתי עצמאי.
איידולית שתומכת באקטיביזם
התמיכה של סו-יון בנשים בהפקה היא לא נקודה אקראית אלא נושא חוזר לאורך הראיונות שלה, המועבר על ידי מישהי עם המעמד להפוך את זה ליותר מסתם סיסמה: איידולית שיכולה להצביע על הקטלוג שלה, על החברות שלה ב-KOMCA, ועל הצלחת המצעדים של הלהקה שלה כראיה ולא כשאיפה. השילוב הזה – אקטיביזם ציבורי המגובה בקרדיטים מוכחים על הפקה – אינו נפוץ בתעשייה שבה איידוליות נשים משווקות לעיתים קרובות הרבה יותר כמבצעות מאשר ככותבות של החומרים שלהן.
מורשת
ג'און סו-יון בילתה פחות מעשור בתעשייה וכבר עיצבה מחדש את מה ש"איידול" יכול להיות במוזיקת הפופ הקוריאנית: מבצעת שמחזיקה גם בקרדיטים פורמליים על כתיבת שירים, יושבת בצד העסקי של ההחלטות עבור הלהקה שלה, ושולבה בפרויקט המוזיקה המצליב הגדול ביותר של עולם הגיימינג. שיא הפילנתרופיה הנרחב שלה – תרומות של חומר חיטוי לידיים ופחם, מתנות סיוע לרעידות אדמה ואסונות המסתכמות ביותר ממאה מיליון וון לאורך מספר קמפיינים – שמר על שמה קשור למטרות מעבר למוזיקה, אך המורשת המגדירה אותה עד כה היא מבנית: הוכחה לכך שאיידולית K-pop יכולה להיות הכותבת העיקרית של הקטלוג של עצמה ושיהיו לה את האישורים מאיגוד זכויות היוצרים כדי להוכיח זאת.