ג'ייסון מקרסלין: הבסיסט שהם מכנים "קון" (Cone)
תלמיד תיכון שנכנס לחדר האוכל בכל יום עם גביע גלידה ביד לא נשמע כמו סיפור המקור של הזהות הבימתית של מוזיקאי רוק, אבל כך בדיוק הפך ג'ייסון מקרסלין ל"קון" — כינוי שטבע חברו לעתיד ללהקת סאם 41 (Sum 41), דריק ויבלי, אשר החזיק מעמד יותר משני עשורים וחצי, תשעה אלבומי אולפן וקריירה שלקחה אותו מלהקת גראנג' של בני נוער בפרברי אונטריו ועד לאולמות ברחבי העולם.
אייג'קס, אונטריו
מקרסלין נולד ב-3 בספטמבר 1980 בקנדה, למשפחה ממוצא אירי ושוודי. הוא למד בתיכון אקסטר באייג'קס, אונטריו, אותו בית ספר שהוציא את שאר ההרכב הקלאסי של סאם 41 — דריק ויבלי, דייב בקש וסטיב ג'וז — אם כי מקרסלין לא היה חלק מהלהקה בימיה המוקדמים שלפני הפרסום; הוא פשוט נשא את הכינוי "קון" מעולם התיכון המשותף אל תוך הלהקה מאוחר יותר. הוא החל לנגן בבס בגיל 14, וצבר ניסיון בלהקת הגראנג' "סקנד אופיניון" (Second Opinion), זמן רב לפני שפאנק-רוק הפך אותו למפורסם. לדבריו, הוא היה תלמיד לא בולט — הוא אמר בגלוי שהוא "נדחה מהקולג'" בגלל שלא היו לו הציונים המתאימים — והצטרף לסאם 41 בגיל 18, בדיוק כשהקריירה של הלהקה החלה להמריא בעקבות החתמתה בחברת "איילנד רקורדס" (Island Records) ב-1999.
עשרים וחמש שנים בלהקה אחת
העובדה המקצועית המגדירה של מקרסלין היא עמידות: הוא אחד משני החברים היחידים בסאם 41, לצד הסולן ויבלי, שהופיעו בכל אחד מתשעת אלבומי האולפן של הלהקה, שיצאו בין 2000 ל-2024, מהתפרצות הפופ-פאנק של תחילת שנות ה-2000 ועד לפירוקה הסופי של הלהקה לאחר יותר משני עשורים יחד. אלבום הבכורה של סאם 41 הגיע למעמד של פלטינה בטריטוריות רבות והפיק סינגל בולט שכבש את מצעד ה-Modern Rock Tracks של בילבורד, מה שהוביל לתקופה שבה הלהקה הופיעה ללא הפסקה, עם יותר מ-300 הופעות בשנה בשיאה המסחרי. במהלך הקריירה שלה, הלהקה זכתה לשבע מועמדויות לפרס ג'ונו (Juno Award) — הכבוד הגבוה ביותר בתעשיית ההקלטות הקנדית — וזכתה פעמיים, מה שביסס את מעמדה של סאם 41 כאחד ממוצרי הרוק המצליחים ביותר של המדינה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מעבר לבס
חייו המוזיקליים של מקרסלין השתרעו הרבה מעבר לעבודתו היומיומית. יחד עם חברו ללהקה טוד מורס, הוא הקים את "דה אופריישן אם.די." (The Operation M.D.), פרויקט צד של גראנג' ופאנק-רוק שבו הופיע תחת שם הבמה "דוקטור דינמיט" (Dr. Dynamite), והוציא שני אלבומים ב-2007 וב-2010. בתוך סאם 41 הוא גם גילם דמות קומית אלטרנטיבית, "סנייפר" (Sniper), ב-"Pain for Pleasure", פרויקט הפארודיה של הלהקה על ההייר-מטאל של שנות ה-80 שהפך לחלק קבוע בהופעות החיות. מחוץ לבמה, מקרסלין פיתח קריירה שנייה כמפיק, ועבד על תקליטים עבור אמנים קנדים, כולל "דה סטרמבלס" (The Strumbellas) ו-"שלטר ווית' ת'יבז" (Shelter With Thieves); אלבום של דה סטרמבלס שהפיק זכה למועמדות משלו לפרס ג'ונו בקטגוריית אלבום השורשים/מסורתי הטוב ביותר, מה שהרחיב את טביעת הרגל שלו בתעשייה מעבר להופעות אל הצד האולפני של העסקים. הוא גם הנחה תוכנית רדיו בשם "המערה של קון" (Cone's Cave), והופיע בסדרה של סרטים קצרים שהלהקה הפיקה לאורך השנים.
הכלי והמלאכה
מקרסלין מעדיף זה מכבר גיטרות בס מדגם פנדר פרסיז'ן (Fender Precision Bass), ובמיוחד נמשך לדגם מהדורה מחודשת משנת 1959 ולגרסה לבנה בסגנון אולימפי שעוצבה לפי הכלי שבו ניגן בסיסט הראמונז (Ramones), די די ראמון (Dee Dee Ramone) — פרט שמציב אותו בבירור בתוך שושלת של בסיסטים של פאנק שהעדיפו פשטות ועוצמה על פני וירטואוזיות טכנית. העדפה זו תואמת את התפקיד שמילא בסאונד של סאם 41 במשך רבע מאה: קו בס יציב שבנוי למהירות ואגרסיביות ולא לנגינת סולו וירטואוזית, סוג נגינת הבס שמחזיק שיר פאנק בעל שלושה אקורדים יחד מבלי לבקש לעולם להיות במרכז תשומת הלב.
חיי משפחה
מקרסלין נישא ב-5 בספטמבר 2008, בחתונה שכללה הופעות של חבריו ללהקת סאם 41. לו ולאשתו, שאנון, יש שני ילדים: בן, מקס גריי, שנולד ב-22 בדצמבר 2014, ובת, איילה רוז, שנולדה ב-9 באוקטובר 2018, לצד שתי אחיות במשפחתו המורחבת.
מדוע ג'ייסון מכונה גאון
הטיעון לקריאה למקרסלין גאון הוא צנוע מעצם הגדרתו, ויושר מחייב לומר זאת בבירור: שום דבר בתיעוד הציבורי שלו לא מצביע על וירטואוזיות טכנית או חדשנות מוזיקלית מהסוג שמשויך בדרך כלל למילה זו. מה שיש לו במקום זאת הוא תכונה נדירה יותר בעסקי המוזיקה — עמידות ואמינות מתמשכות ללא הפסקה, לאחר שהופיע בכל אלבום של סאם 41 לאורך 25 שנים בעוד חברי להקה באים והולכים סביבו, שיא שמשתווה רק לזה של סולן הלהקה. המיומנות שלו היא מיומנות של בעל מלאכה: בחירת ציוד שנבנה עבור העוצמה הספציפית של הפאנק במקום לטווח טכני, שמירה על קו הבס בצורה אמינה מספיק כדי שלהקה כאוטית ומהירה תוכל להסתמך עליו לילה אחרי לילה במאות הופעות בשנה, ולאחר מכן העברת האוזן הזו למה ששיר צריך לקריירה שנייה בהפקת אלבומים של אמנים אחרים, שאחד מהם זכה למועמדות משלו בתעשייה. אם "גאון" בכלל חל, הוא מתאר עמידות ואמינות שהושחזו למיומנות מקצועית מיוחדת, לא פריצת דרך יצירתית יחידה במינה — המשמעת של בסיסט ש, לפי הודאתו, מעולם לא היה התלמיד החזק ביותר בכיתה, אך בנה קריירה שלמה, ואז קריירה של הפקה מעליה, מלהתייצב ולעשות את העבודה בדיוק כפי שצריך במשך שני עשורים וחצי.
מורשת
מקומו של ג'ייסון מקרסלין בסיפור של סאם 41 עוסק פחות בריף או תקליט בודד ויותר בהמשכיות: הוא אחד משני החברים שהיו שם לאורך כל הדרך, מהאלבומים המוקדמים שמכרו פלטינה ועד לפרק האחרון של הלהקה ב-2024, ומיזמי הצד שלו — מלהקת המטאל הפארודית "Pain for Pleasure" ועד לקריירת הפקה לגיטימית עבור אמנים קנדים אחרים — מראים מוזיקאי שהמשיך למצוא אפיקים חדשים לאותה אינסטינקט שהפך אותו לאמין מלכתחילה. עבור ילד שלא הצליח להתקבל לקולג', כינוי שהרוויח בזכות גלידה בחדר האוכל סיים כשהוא מוצמד לאחת הקריירות העקביות ביותר ברוק הקנדי.