יאן אינגנהאוס
יאן אינגנהאוס (Jan Ingenhousz, עמית החברה המלכותית; 8 בדצמבר 1730 – 7 בספטמבר 1799) היה פיזיולוג, ביולוג וכימאי הולנדי-בריטי.
הוא ידוע בעיקר בשל גילוי הפוטוסינתזה, כאשר הראה כי אור הוא מרכיב חיוני בתהליך שבו צמחים ירוקים קולטים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן. הוא גילה גם שצמחים, בדומה לבעלי חיים, מבצעים נשימה תאית. במהלך חייו היה ידוע בשל הצלחתו בחיסון בני משפחת הבסבורג בווינה נגד אבעבועות שחורות בשנת 1768, ובהמשך כיועץ פרטי ורופא אישי של הקיסרית האוסטרית-הבסבורגית מריה תרזה.
חיים מוקדמים
הוא נולד למשפחת אינגן האוס (Ingen Housz) מהמעמד הפטריקי בברדה שבסטאטס-בראבנט ברפובליקה ההולנדית. מגיל 16 למד אינגנהאוס רפואה באוניברסיטת לוון (University of Leuven), כיוון שהאוניברסיטאות הפרוטסטנטיות לא היו פתוחות אז לקתולים כמותו, ושם קיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1753. הוא למד שנתיים נוספות באוניברסיטת ליידן (University of Leiden), שם נכח בהרצאות של, בין היתר, פיטר ואן מושנברוק (Pieter van Musschenbroek), מה שהוביל את אינגנהאוס לעניין של כל חייו בחשמל. בשנת 1755 חזר לביתו בברדה, שם החל לעסוק ברפואה כללית.
עבודה על אבעבועות שחורות
לאחר מות אביו ביולי 1764, תכנן אינגנהאוס לטייל באירופה לצורכי מחקר, כשהוא מתחיל באנגליה שם רצה ללמוד את הטכניקות העדכניות ביותר לחיסון נגד אבעבועות שחורות. דרך הרופא ג'ון פרינגל (John Pringle), שהיה ידיד המשפחה מאז שנות ה-40 של המאה ה-18, הוא יצר במהירות קשרים יקרי ערך בלונדון, ועם הזמן הפך למומחה לחיסונים. בשנת 1767 חיסן 700 אנשי כפר במאמץ מוצלח להילחם במגפה בהרטפורדשייר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בשנת 1768 קראה הקיסרית האוסטרית-הבסבורגית מריה תרזה מכתב מאת פרינגל על ההצלחה במאבק באבעבועות שחורות באנגליה, בעוד שבאימפריה האוסטרית הממסד הרפואי התנגד בנחרצות לחיסונים. היא החליטה לחסן תחילה את בני משפחתה (בן דוד כבר מת מהמחלה), וביקשה עזרה דרך בית המלוכה האנגלי. בהמלצתו של פרינגל, נבחר אינגנהאוס והתבקש לנסוע לאוסטריה. הוא תכנן לחסן את בני משפחת המלוכה על ידי דקירתם במחט וחוט שצופו בחיידקי אבעבועות שחורות שנלקחו מהמוגלה של אדם נגוע. הרעיון בחיסון היה שעל ידי מתן מעט חיידקים לגוף בריא, הגוף יפתח חסינות לאבעבועות שחורות. החיסון היה מוצלח והוא הפך לרופא החצר של מריה תרזה. הוא השתקע בווינה, שם נשא בשנת 1775 את אגאתה מריה ז'קן (Agatha Maria Jacquin).
עבודה על פוטוסינתזה
בשנות ה-70 של המאה ה-18, החל אינגנהאוס להתעניין בחילופי הגזים של צמחים לאחר פגישה עם המדען ג'וזף פריסטלי (Joseph Priestley; 1733–1804) בביתו בבירסטול, מערב יורקשייר, ב-23 במאי 1771. אף שפריסטלי הבחין קודם לכן שצמחים מייצרים וקולטים גזים, הוא נכשל בהבנת התפקיד הקריטי של אור השמש, וניסויו הלא-חד-משמעיים הניבו תוצאות עקביות. קבוצת המטיילים של אינגנהאוס בצפון אנגליה כללה את בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin). לאחר מכן הם שהו בבית הכומר בת'ורנהיל, מערב יורקשייר, יחד עם המלומד והבוטנאי הכומר ג'ון מישל (John Michell).
בשנת 1779 ערך אינגנהאוס ניסויים מקיפים ושיטתיים שנמשכו חודשים בבית כפרי שכור בסאות'הול גרין, ומחקרו גילה כי בנוכחות אור שמש, צמחים השקועים במים פולטים בועות מהחלקים הירוקים שלהם, בעוד שבצל הבועות פוסקות בסופו של דבר. הוא זיהה את בועות הגז שצפה בהן כחמצן. ובמילותיו שלו, בנוגע לצמחים בתאי אוויר (מתוך ספר בן למעלה מ-300 עמודים שכתב המסכם את ממצאיו), "לכל הצמחים יש כוח לתקן, תוך מספר שעות, אוויר מעופש שאינו מתאים לנשימה; אך ורק באור יום בהיר, או תחת אור השמש". הוא גם גילה שבחושך, צמחים פולטים פחמן דו-חמצני. הוא הבין גם שכמות החמצן הנפלטת באור גדולה מכמות הפחמן הדו-חמצני הנפלטת בחושך; תובנה זו רמזה אפוא שחלק מהמסה של הצמחים מגיע מהאוויר – ולא רק מהמים וחומרי המזון בקרקע – תצפית המשיך לחקור בעבודתו העתידית.
עבודות אחרות
בנוסף לעבודתו בהולנד ובאוסטריה, בילה אינגנהאוס זמן בצרפת, אנגליה, סקוטלנד ושווייץ, בין מקומות נוספים. הוא ביצע מחקרים בחשמל, הולכת חום וכימיה, וניהל התכתבות קרובה ותדירה עם בנג'מין פרנקלין והנרי קוונדיש (Henry Cavendish).
אינגנהאוס נבחר לעמית החברה המלכותית של לונדון בשנת 1769 ולחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 1786.
בשנת 1799 מת אינגנהאוס בבית בוווד (Bowood House), ליד קלן בווילטשייר, ונקבר בחצר הכנסייה של כנסיית סנט מרי הבתולה, קלן. אשתו מתה בשנה שלאחר מכן.
הוקרה
ב-8 בדצמבר 2017, גוגל דודל (Google Doodle) ציין את יום הולדתו ה-287 של אינגנהאוס, והכיר בו כ"הוגה בעל ההשראה שגילה את תהליך הפוטוסינתזה".