יעקב פון אוקסקול (Jakob von Uexküll): האיש שהעניק לבעלי החיים עולם פנימי
התבוננו בקרציה. היא מטפסת על ענף וממתינה — לעיתים במשך שנים — לשלושה דברים בלבד: הריח של חומצה בוטירית מבלוטות החלב של יונק, שמורה לה להרפות; טמפרטורה של 37 מעלות, המאשרת דם חם; ופיסת עור ללא שיער, שמורה לה היכן לנשוך. זהו כל עולמה של הקרציה. ללא צבע, ללא צליל, ללא נוף. יעקב פון אוקסקול בנה קריירה, ולימים תחום מחקר שלם, על ההנחה שאין מדובר בגרסה פגומה של העולם שלנו אלא בעולם שלם בפני עצמו — ושעולמנו שלנו אינו פחות צר אופקים.
ברון בקרב קיפודי הים
אוקסקול נולד ב-8 בספטמבר 1864 באחוזת קבלאס (Keblas) בסנקט מיכאליס, מחוז ויק (Wiek) שבפלך אסטוניה, לברון אלכסנדר פון אוקסקול ולסופי פון האן — אצולה גרמנית-בלטית מהסוג שהמאה ה-20 עמדה להכחיד. הוא למד זואולוגיה באוניברסיטה הקיסרית של דורפט (כיום טרטו) בין השנים 1884 ל-1889, לאחר מכן פנה לפיזיולוגיה של בעלי חיים בהיידלברג, ובשנת 1907 קיבל דוקטורט לשם כבוד על מחקריו בפיזיולוגיה של השרירים.
עבודת המעבדה המוקדמת שלו הייתה תובענית ונטולת זוהר: חקר מערכות העצבים והשרירים של חסרי חוליות ימיים. זהו נתון חשוב, כיוון שכל מה שטען מאוחר יותר על סובייקטיביות צמח מתוך העבודה הקונקרטית של איתור האופן שבו החיישנים של חיה מסוימת מתחברים לשריריה הספציפיים. הוא לא היה פילוסוף שנדד לעבר הביולוגיה, אלא פיזיולוג שמצא כי פיזיולוגיה, כאשר היא נעשית ביושר, אינה יכולה להתחמק מהשאלה מה חווה בעל החיים.
אומבלט (Umwelt), אומגבונג (Umgebung), איננוולט (Innenwelt)
המושג שהקנה לו את פרסומו הוא אומבלט (Umwelt) — שמתורגם בדרך כלל כ"סביבה", אך משמעותו מדויקת הרבה יותר. אוקסקול הבחין בין שלושה דברים שהביולוגיה נהגה לערבב ביניהם. ה-אומגבונג (Umgebung) היא הסביבה הפיזית האובייקטיבית, כפי שמודד היה ממפה את האחו. ה-איננוולט (Innenwelt) הוא עולמו הפנימי של בעל החיים של נתונים חושיים גולמיים. ה-אומבלט הוא מה שנמצא ביניהם: עולם התפיסה שבו האורגניזם קיים ופועל כסובייקט, המורכב רק מאותם מאפיינים בסביבה הנושאים עבורו משמעות.
לפי גישה זו, כל מין חי בבועה משלו. עץ האלון באחו הוא דבר אחד עבור השועל השוכן תחתיו, דבר אחר עבור הינשוף, ודבר אחר עבור החיפושית שעל קליפתו, ואף אחד מאלה אינו העץ כשלעצמו. אין סביבה ניטרלית ונטולת-מינים שכל היצורים חולקים ומפיקים ממנה מידע באותה מידת דיוק. קיימים רק 'אומבלטים', כמספר סוגי האורגניזמים, כשכל אחד מהם שלם בתנאים שלו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →המעגל התפקודי
המנגנון שאוקסקול הציע לכך הוא ה-פונקציונקרייס (Funktionskreis), המעגל התפקודי. אורגניזם הוא לולאה: חיישנים רושמים סימנים משמעותיים, אפקטורים (איברים מבצעים) פועלים על העולם, העולם משתנה, והחיישנים רושמים שוב. בעל החיים מעצב מחדש ללא הרף את האומבלט שלו באמצעות אינטראקציה, והאומבלט מעצב מחדש ללא הרף את התנהגות בעל החיים. הוא הרחיב את הרעיון כלפי מעלה וכלפי מטה, ותיאר אומבלטים קולקטיביים הפועלים דרך מעגלים תפקודיים משתפים פעולה החל מהרמה התאית ומעלה, כאשר שיבוש בתעבורה סמיוטית זו מתבטא באובדן יעילות.
מה שהוא שרטט בשנת 1920, ב-ביולוגיה תיאורטית (Theoretische Biologie), היה לולאת משוב — בערך רבע מאה לפני שנורברט וינר העניק לקיברנטיקה את שמה. אוקסקול מידל אורגניזמים כמערכות לעיבוד מידע עוד לפני שתורת המידע הייתה קיימת כדי לספק לו את אוצר המילים.
גלות מהתחום שלו
הביולוגיה המרכזית, שהייתה מחויבת למנגנוניזם, דחתה זאת. ההתעקשות של אוקסקול על סובייקטיביות נתפסה כנסיגה לוויטליזם — רושם שלא עשה דבר כדי להפיג, שכן הוא הזדהה בגלוי עם הנס דריש (Hans Driesch), אימץ השקפה קאנטיאנית רחבה על העולם הביולוגי, הציב את עצמו כיורשם של יוהאנס מילר וקרל ארנסט פון באר, ודחה לחלוטין את הדרוויניזם.
המחיר היה מקצועי. אוקסקול לא הצליח להבטיח משרה אוניברסיטאית במשך רוב חייו המקצועיים, ואף איבד את הון משפחתו במהפכה הרוסית. רק בשנת 1924 העניקה לו אוניברסיטת המבורג משרה ואפשרה לו לייסד את המכון לחקר הסביבה (Institut für Umweltforschung), ששכן, באי-נעימות מסוימת, בחנות סיגריות בתוך אקווריום. הצהרתו המרכזית, אומבלט ואיננוולט של בעלי החיים (Umwelt und Innenwelt der Tiere), הופיעה ב-1909; ספרו הנקרא ביותר, הטיול המאויר בעולמות החיות ובני האדם, יצא ב-1934.
הפילוסופיה לקחה אותו ברצינות זמן רב לפני הביולוגיה. ארנסט קסירר, חוסה אורטגה אי גאסט, מקס שלר, מרטין היידגר ומוריס מרלו-פונטי עסקו כולם באומבלט; דרך תמיכתו של שלר, קונראד לורנץ ולודוויג פון ברטלנפי הגיעו אליו, והובילו אותו לאתולוגיה ולתורת המערכות. האנתרופולוגיה הפילוסופית — הלמוט פלסנר, ארנולד גלן — ספגה אותו, ומאוחר יותר ז'יל דלז וג'ורג'ו אגמבן חזרו אליו.
הברון המתפשר
ישנו פרק אפל יותר בסיפור, ומחקרים אחרונים הקשו להתעלם ממנו. מחקר שפורסם בשנת 2021 תיעד כי מעורבותו של אוקסקול בנאציזם הייתה עמוקה מכפי שהוכר בעבר — הוא חתם על הצהרת הפרופסורים הגרמנים להיטלר והחזיק בחברות בוועדות מייסדות. אריסטוקרט שנעקר במהפכה, עוין למטריאליזם דרוויניסטי, שנמשך לתיאורים אורגניים והוליסטיים של החיים: הפרופיל האינטלקטואלי היה כזה שהמשטר מצא כתואם להשקפותיו, והוא לא שמר על מרחק.
מדוע יעקב מכונה גאון
האיכות היא ארגון מחדש מושגי — הסוג הנדיר והקשה ביותר של מהלך מדעי, כיוון שהוא לא מוסיף עובדה אלא משנה את מה שנחשב לכזה. לפני אוקסקול, בעל חיים היה אובייקט בסביבה, ומשימת הביולוגיה הייתה לתאר עד כמה הוא מותאם לסביבה זו. אחריו, הסביבה עצמה הפכה למשתנה המיוצר על ידי בעל החיים, ו"התאמה לסביבה" הפכה לשאלה על אודות אילו סביבות. היפוך יחיד זה הוא הסיבה לכך שהוא נחשב לחלוץ הביוסמיוטיקה, וסיבת לכך שהמעגל התפקודי שלו הקדים את הקיברנטיקה בעשורים מבלי להזדקק למתמטיקה שלה.
טענת הנגד ממשית וכוללת שני חלקים. ראשית, המדע שעליו ביסס את הרעיון היה בחלקו שגוי: האנטי-דרוויניזם שלו לא היה הטרודוקסיה פורייה אלא טעות פשוטה, והסימפטיה הוויטליסטית שלו הצביעה הרחק ממנגנונים שהתברר כי הם קיימים. בני זמנו לא היו סתם קשי-תפיסה בדחותם אותו. שנית, השפעתו עברה ברובה דרך הפילוסופיה ולא דרך הביולוגיה המעבדתית — היידגר, מרלו-פונטי, דלז ואגמבן הם משמר כבוד מוזר יותר עבור פיזיולוג מאשר לורנץ וברטלנפי, ומושג שמשגשג בסמינרים תוך הפקת תחזיות בודדות הניתנות לבחינה מעורר חשד. הוסיפו לכך את ההתפשרות עם הנאציזם, והטיעון לגאונות חייב להיעשות בצורה מצומצמת: לא עבור גוף עבודה ביולוגי נכון, אלא עבור רעיון אחד, ממוסגר בחדות, שהתברר כחיוני לתחומים שהוא מעולם לא זכה לראות.
מורשת
אוקסקול נפטר ב-25 ביולי 1944 בקאפרי, בגיל שבעים ותשע. בנו תור היה לרופא שהוביל את העבודה לרפואה פסיכוסומטית; נכדו יעקב הפך לסופר. האומבלט הוא כיום ציוד סטנדרטי באתולוגיה, במדעי הקוגניציה, ברובוטיקה, בטיעונים לרווחת בעלי חיים ובכל מפעל הביוסמיוטיקה. הקרציה על הענף שלה, הממתינה לחומצה בוטירית, הפכה לאחד מניסויי המחשבה המצוטטים ביותר בחשיבה המודרנית על אודות התודעה.