המוזיאון הנורדי (Nordic Museum) באי יורגורדן (Djurgården) ניצב כאנדרטה מרכזית לקריירה של איזק גוסטב קלאסון (Isak Gustaf Clason), אדריכל שוודי שעבודתו גישרה על המעבר מההיסטוריציזם של סוף המאה ה-19 לפרקטיקה חומרית מודרנית. הוא פעל בתקופה של התרחבות תעשייתית ופיקח על פרויקטים מוסדיים משמעותיים והזמנות פרטיות שהגדירו את הנוף העירוני של סטוקהולם בראשית המאה.
השכלה מקצועית ומינויים
קלאסון, שנולד בשנת 1856 בקהילת סטורה קופרברג (Stora Kopparberg), רכש את השכלתו במכון המלכותי לטכנולוגיה בסטוקהולם. הוא למד אצל אלברט תאודור גלרשטדט (Albert Theodor Gellerstedt) ובהמשך עבר לבית הספר לאדריכלות של האקדמיה המלכותית השוודית לאמנויות, שנוהל אז על ידי פרדריק וילהלם שולנדר (Fredrik Wilhelm Scholander). לאחר שקיבל מדליה מלכותית בשנת 1881 ולאחר מסעותיו בחו"ל בין השנים 1883 ו-1886, הוא החל בקריירה אקדמית ומנהלית מכובדת. הוא הצטרף לסגל המכון המלכותי לטכנולוגיה בשנת 1874 ולימים הגיע לדרגת פרופסור לאדריכלות בשנת 1889. השפעתו המנהלית גדלה במקביל לעבודתו המקצועית; הוא כיהן כסגן נשיא האקדמיה לאמנויות החל משנת 1902 והפך לנשיאה בשנת 1918. הוא גם החזיק בתפקיד המודד הראשון במשרד המודד הראשי החל משנת 1904.
עבודה מוקדמת וחדשנות חומרית
בתחילה ניהל קלאסון משרד אדריכלות בשותפות עם קספר אריק סאלין (Kasper Erik Salin) לאורך שנות ה-80 של המאה ה-19. שיתוף הפעולה ביניהם הניב מבנים מקומיים בולטים, כולל השוק המקורה בכיכר אסטרמאלמסטורג (Östermalmstorg), הידוע בשם אסטרמאלמהאלן (Östermalmshallen), שהושלם בשנת 1889, וכן מגורים ברחוב אסטרלונגגאטן (Österlånggatan) 14 ובית אדלסוורד (Adelsvärd House) בנורסטרום (Norrström). עבודתו על בניין בונסוב (Bünsow) בין השנים 1886 ו-1888 סימנה סטייה מהמוסכמות השוודיות המקובלות. על ידי בחירה באבן גיר ולבנים במקום בגימור הטיח הסטנדרטי, ובחירה מכוונת להימנע מסימטריה מוחלטת, סימן קלאסון מעבר לעבר הדגשת חומרי בנייה טבעיים.
פרויקטים מרכזיים
המוזיאון הנורדי נותר הפרויקט הגדול ביותר שלו. הוא החל את עבודת התכנון בסגנון הרנסאנס הצפון-אירופי בשיתוף פעולה עם מגנוס איסאוס (Magnus Isæus); לאחר מותו של איסאוס בשנת 1890, נטל קלאסון אחריות מלאה על הפרויקט. הבניין הגיע למצב של השלמה חלקית בזמן לתערוכת סטוקהולם בשנת 1897. תיק העבודות שלו התרחב וכלל את מוזיאון האלוויל (Hallwyl Museum), בית רוזן (Rosen house) ברחוב סטרנדווגן (Strandvägen), ואת בניין חברת הביטוח סנדרנאס אלמנה ברנדפורסקרינג (Ständernas allmänna brandförsäkring) בסקפסברון (Skeppsbron). בנוסף, הוא עיצב את החזית עבור בניין נורלנדס נאשן (Norrlands nation) הממוקם באופסלה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה אקדמית ומוסדית
תרומותיו המקצועיות של קלאסון זכו להכרה על ידי מספר גופים לאומיים. הוא היה חבר באקדמיה המלכותית השוודית לאמנויות יפות, באקדמיה המלכותית השוודית למדעים, באקדמיה המלכותית השוודית לספרות, היסטוריה ועתיונאות, ובאקדמיה המלכותית השוודית למדעי ההנדסה. יתרה מכך, הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אופסלה. הוא נפטר בשנת 1930 בקהילת רטביק (Rättvik).
עובדות מהירות
- נולד: 1856, קהילת סטורה קופרברג - נפטר: 1930, קהילת רטביק - תחום עיקרי: אדריכלות - השכלה: המכון המלכותי לטכנולוגיה - מינויים אקדמיים: פרופסור במכון המלכותי לטכנולוגיה, נשיא האקדמיה לאמנויות - פרויקטים בולטים: המוזיאון הנורדי, מוזיאון האלוויל, אסטרמאלמהאלן - פרסים: דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אופסלה
שאלות נפוצות של קוראים
### מה אפיין את הסטייה של קלאסון מהנורמות האדריכליות בשנות ה-80 של המאה ה-19?
הוא התרחק מבנייה הנשלטת על ידי טיח, והעדיף אבן גיר טבעית ולבנים תוך דחיית סימטריה קפדנית.
### איזה מוזיאון מרכזי סיים קלאסון בעקבות מותו של שותפו לעבודה?
הוא השלים את המוזיאון הנורדי באי יורגורדן, שאותו החל בתחילה עם האדריכל מגנוס איסאוס.