הוראס בנדיקט דה סוסיר (Horace Bénédict de Saussure), שנולד בשנת 1740 בקונש (Conches), עלה כדמות מרכזית בפילוסופיית הטבע של המאה ה-18. עבודתו הקיפה גיאולוגיה, מטאורולוגיה ובוטניקה, מה שהפך אותו לאקדמאי מרכזי באוניברסיטת ז'נבה. על ידי גישור על הפער בין תצפית שדה לפיזיקה ניסויית, הוא קבע מתודולוגיות קפדניות שעיצבו את המחקר המדעי של סביבת האלפים.
יסודות אקדמיים
בהשכלתו מאוניברסיטת ז'נבה, החל סוסיר את הקריירה שלו בשנת 1762 בקבלת משרת פרופסור שם. בתחילה הרצה על פיזיקה, ועבר ללמד לוגיקה ומטאפיזיקה בשנים לסירוגין. התעניינותו המוקדמת בבוטניקה, שטיפח דודו ומורו שארל בונה (Charles Bonnet), הניבה את פרסומו משנת 1762 על פיזיולוגיה של עלים ועלי כותרת. לאורך כהונתו עד 1786, הוא הרחיב את היקפו האקדמי לכימיה, גיאוגרפיה ואסטרונומיה, תוך הפגנת היקף אינטלקטואלי האופייני למלומדי התקופה.
חקר האלפים וגיאולוגיה
סוסיר ראה באלפים את האתר העיקרי לבחינת תיאוריות גיאולוגיות. החל בטיולים לעמק שאמוני (Chamonix) בשנת 1760, הוא ערך תצפיות מקיפות על שכבות סלע, מאובנים והרכב מינרלים. בין השנים 1779 ל-1796, פרסם את ממצאיו אלו בעבודה בת ארבעה כרכים שכותרתה מסעות באלפים (Voyages dans les Alpes). כתומך בנפטוניזם, הוא טען כי תצורות סלע מקורן בתמיסות מימיות. עבודת השדה שלו כללה טיפוסים מפרכים, כגון עלייתו בשנת 1787 לפסגת המון בלאן (Mont Blanc) וחקירתו בשנת 1789 את פיצו ביאנקו (Pizzo Bianco) ומעבר תאודול (Theodulpass).
חדשנות מטאורולוגית
אובססיה שלו לתופעות אטמוספריות הובילה לפיתוח כמה מכשירים מדויקים, כולל היגרומטר שיער, ציאנומטר למדידת כחול השמיים ודיאפנומטר לבהירות אטמוספרית. הוא גם ערך ניסויים חלוציים באנרגיה סולארית, ובנה את תנור השמש המערבי הראשון הידוע בשנת 1767. על ידי בדיקת עיצוב התיבה המבודדת שלו בגבהים משתנים, הוא קבע שטמפרטורת האוויר החיצוני אינה מעכבת משמעותית את החימום הסולארי, ובכך הוכיח את יעילות הלכידה התרמית באמצעות שכבות זכוכית מרובות.
השפעה מוסדית
מעבר למחקרו האישי, סוסיר ביקש למסד את החינוך והשיח המדעי. בשנת 1774 הציע תוכנית לשיפור ההוראה המדעית במכללת ז'נבה, שנועדה להיות נגישה לכל האזרחים. אף שיוזמה זו לא צלחה, הוא היה מאוחר יותר ממייסדי החברה לאמנויות של ז'נבה (Société des arts de Genève) בשנת 1776, שדגמה את עצמה על פי החברה הלונדונית לשיפור האמנויות. תרומותיו זכו להכרה בינלאומית, מה שהוביל למינויו כחבר חוץ של החברה המלכותית (Royal Society).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1740, קונש - נפטר: 1799, ז'נבה - השכלה: אוניברסיטת ז'נבה - שיוך מקצועי: אוניברסיטת ז'נבה (1762) - פרסום מרכזי: מסעות באלפים (1779-1796) - המצאה בולטת: היגרומטר שיער - חברות: החברה המלכותית, האקדמיה הצרפתית למדעים - מקום קבורה: בית הקברות של המלכים (Cemetery of Kings)
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה תרומתו של סוסיר לגיאולוגיה?
הוא סיפק כמה מהתצפיות השיטתיות הראשונות על הטופוגרפיה, השכבות והמאובנים של האלפים, תוך דבקות בתיאוריה הנפטונית של יצירת סלעים.
### אילו מכשירים הוא המציא?
הוא פיתח את היגרומטר השיער, הציאנומטר, הדיאפנומטר, האנמומטר והאודיומטר ההררי למדידת תנאים מטאורולוגיים.
### האם הוא הצליח לטפס על המון בלאן?
כן, לאחר ניסיון לא מוצלח בשנת 1785, הוא השלים את העלייה המתועדת השלישית להר בשנת 1787.