תצלום משנת 1969 המציג את הלנה אלמיידה (Helena Almeida) עטופה בבד קנבס כשזרועותיה פרושות, ביסס את עקרון היסוד בקריירה שלה: שילוב מוחלט של נוכחותה הפיזית של האמנית בתוצריה היצירתיים. היא אתגרה את הגבולות המקובלים בין תחומי אמנות שונים והתייחסה לגופה שלה כאל אתר מרכזי לציור, רישום וצילום ניסיוני לאורך כל חייה.
יסודות אמנותיים
אלמיידה, שנולדה בליסבון בשנת 1934, הייתה בתו של הפסל לאופולדו דה אלמיידה (Leopoldo de Almeida). היא השלימה לימודי ציור פורמליים בבית הספר לאמנויות יפות של ליסבון בשנת 1955. לאחר תקופה שהקדישה למשפחתה, קיבלה בשנת 1964 מלגה שאפשרה לה לעבור לפריז. חוויה בינלאומית זו קדמה לתערוכה המקצועית הראשונה שלה בגלריה בוכולץ (Galeria Buchholz) בליסבון בשנת 1967, שבה הציגה אלמנטים תלת-ממדיים בפרקטיקה שלה.
שילוב גוף וקנבס
אלמיידה דחתה את המושג המסורתי של הדיוקן העצמי והעדיפה לטעון כי עבודתה קיימת כהמשך לישותה הפיזית. בתחילת שנות ה-70 החלה להתנסות ב"ציור כלפי חוץ" ושילבה חוטי שיער סוס ברישומיה כדי ליצור עומק. בשנת 1975 היא מיזגה צילום, ציור ורישום לכדי מטא-נרטיב מאוחד. היא השתמשה בפלטת צבעים מוגבלת של אדום, כחול ושחור כדי להדגיש את האינטראקציה בין גופה לבין המדיום.
הכרה בינלאומית
היקף השפעתה של אלמיידה התרחב באמצעות תערוכות משמעותיות ברחבי העולם. היא שימשה כנציגת פורטוגל בביאנלה של ונציה בשנים 1982 ו-2005. עבודותיה הוצגו במוסדות מרכזיים, בהם הטייט מודרן (Tate Modern) בלונדון, מרכז הרישום (Drawing Centre) בניו יורק, והמכון לאמנות של שיקגו, שאירח את תערוכתה תחת הכותרת "העבודה לעולם אינה מסתיימת" (Work Is Never Finished) בשנת 2017. ממשלת פורטוגל הכירה בתרומתה והעניקה לה את התואר "קצינה גדולה של מסדר הנסיך אנריקה".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנותיה האחרונות
אלמיידה המשיכה ליצור עד לשלב האחרון בחייה. היא היוותה נוכחות פעילה בסצנת האמנות העכשווית במשך למעלה מחמישה עשורים. ב-25 בספטמבר 2018 היא הלכה לעולמה בביתה בסינטרה בגיל 84. מורשתה נמשכת באוספים של מוסדות בלונדון, ניו יורק, ברצלונה וליסבון, שבהם מתועדת גישתה הרב-תחומית.
עובדות מהירות
- לידה: 1934, ליסבון, פורטוגל - פטירה: 25 בספטמבר 2018, סינטרה - השכלה: בית הספר לאמנויות יפות של ליסבון, אוניברסיטת ליסבון - פרסים: קצינה גדולה של מסדר הנסיך אנריקה - בן זוג: ארתור רוזה (Artur Rosa) - תערוכות מרכזיות: הביאנלה של ונציה (1982, 2005), המכון לאמנות של שיקגו (2017) - שפות: אנגלית, פורטוגזית
שאלות נפוצות של קוראים
### האם הלנה אלמיידה החשיבה את עבודתה כדיוקן עצמי?
לא, היא נמנעה במפורש מיצירת דיוקנאות עצמיים, בטענה שגופה הוא היצירה עצמה ולא נושא שיש לתאר.
### באילו חומרים השתמשה כדי להעניק עומק לרישומיה?
החל מתחילת שנות ה-70 היא השתמשה בחוטי שיער סוס כדי ליצור קווים תלת-ממדיים שנראו כמי שיוצאים מפני השטח של הנייר.