הזכייה בפרס רומא (Prix de Rome) בשנת 1799 סימנה את תחילת הקריירה של אוגוסט-אנרי-ויקטור גראנדז'אן דה מונטיני (Auguste-Henri-Victor Grandjean de Montigny), אדריכל פריזאי ששינה מאוחר יותר את פני הפיתוח האורבני של ריו דה ז'ניירו. הוא נולד בקהילת סן-מרי (St-Merry) ב-15 ביולי 1776, ועבר מהכשרה ניאו-קלאסית בצרפת לתושבות מקצועית ארוכת שנים בבירה הברזילאית.
הכשרה אירופית ועבודות מלכותיות
גראנדז'אן דה מונטיני שכלל את כישוריו הטכניים תחת הדרכתם של שארל פרסייה (Charles Percier) ופייר-פרנסואה-לאונאר פונטיין (Pierre-François-Léonard Fontaine). הקריירה המוקדמת שלו כללה עבודות שימור משמעותיות בווילה מדיצ'י (Villa Medici) ב-1802. בשנת 1810, מומחיותו הובילה למינויו כאדריכל של ז'רום בונפרטה (Jérôme Bonaparte), מלך וסטפאליה. בהיותו בקאסל, הוא ניהל את שיחזור חדרי המדינה בארמון בלוויו (Bellevue Palace), לצד פרויקטים שכללו עיצוב תיאטראות, מזרקות ציבוריות ושערים ניצחוניים. הוא הגיע למעמד של אדריכל ראשון של המלך בשנת 1812 לפני שחזר לצרפת בעקבות הדחתו של נפוליאון ב-1814.
מעבר מקצועי לברזיל
בשנת 1816, בחר גראנדז'אן דה מונטיני להגר לברזיל בעקבות הזמנה מהמלך ז'ואאו השישי (John VI) מפורטוגל. הוא הגיע לריו דה ז'ניירו ב-12 במרץ והפך לחבר מרכזי במשלחת אמנותית צרפתית שאורגנה על ידי ז'ואקים לברטון (Joachim Lebreton). קבוצה זו, שכללה דמויות כמו ז'אן-בטיסט דברה (Jean-Baptiste Debret) וניקולא-אנטואן טונה (Nicolas-Antoine Taunay), נועדה להעלות את הרמה התרבותית של המושבה. במהלך שהותו בעיר, הוא כיהן כמורה היחיד לאדריכלות באקדמיה לאמנויות יפות.
מורשת אדריכלית בריו דה ז'ניירו
השפעתו על הסביבה הבנויה המקומית הייתה רבה. הוא תכנן את הקשת הרומית ב-1816 ואת מבנה האקדמיה לאמנויות יפות ב-1817. התכנון שלו לכיכר המסחר (Praça do Comércio), שהושלם ב-1820, עומד על תילו עד היום כבית צרפת-ברזיל (Casa França-Brasil). מעבר למבנים אזרחיים, תיק העבודות שלו כלל את שוק קנדלריה (Candelaria), המכללה המלכותית למדעים, אמנויות ומלאכות, והסבת הסמינר סאו ז'ואקים (Seminário São Joaquim) לקולז' פדרו השני (Colégio Pedro II). הוא גם עסק בתכנון עירוני, והגיש הצעות לפיתוח מחדש בשנים 1824 ו-1827. בשנת 1848, העבודות הגדולות האחרונות שלו כללו תכנונים עבור הארמון הקיסרי והסנאט.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות אקדמיות
מעבר למבנים הפיזיים שלו, גראנדז'אן דה מונטיני תרם לתיאוריה האדריכלית באמצעות פרסומים. בשנת 1806, הוא שיתף פעולה עם אוגוסט פאמן (Auguste Famin) כדי להפיק יצירה גדולה בשם אדריכלות טוסקנית (Architecture toscane), אשר תיעדה ארמונות, כנסיות ומבני ציבור אירופיים עם 72 לוחות. מהדורה קטנה יותר הכוללת 109 לוחות הופיעה בשנת 1837. בנוסף, בשנת 1813, הוא פרסם אוסף של אנדרטאות קבורה איטלקיות משמעותיות מהמאות ה-15 וה-16.
עובדות מהירות
- לידה: 15 ביולי 1776, פריז - פטירה: 2 במרץ 1850, ריו דה ז'ניירו - פרס: פרס רומא (1799) - עיסוק עיקרי: אדריכל - לאום: צרפתי - פטרון: הקתדרה ה-14 של האקדמיה הברזילאית לאמנויות יפות
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה תרומתו העיקרית לריו דה ז'ניירו?
הוא כיהן כמורה היחיד לאדריכלות באקדמיה לאמנויות יפות ותכנן מבני ציבור רבים, כולל המבנה הידוע כיום כבית צרפת-ברזיל.
### האם הוא עבד רק בברזיל לאחר 1816?
כן, הוא נשאר בריו דה ז'ניירו מאז הגעתו ב-1816 ועד מותו ב-1850.