התפרצות ספונטנית של שירה לאחר משחק קלפים הציבה את ג'וזפה די סטפנו (Giuseppe Di Stefano) הצעיר על המסלול להפוך לאחד הטנורים הליריים המהוללים ביותר של המאה ה-20. ידוע בקרב חבריו כפיפו (Pippo), הוא ניווט קריירה שהוגדרה על ידי מוזיקליות טבעית וגוון קול קטיפתי ייחודי ששבה את לב הקהל על במות בינלאומיות במשך עשורים.
התפתחות מוקדמת ומלחמה
נולד בשנת 1921 בכפר הסיציליאני מוטה סנט'אנסטזיה (Motta Sant'Anastasia), די סטפנו עבר למילאנו עם הוריו בגיל שש. הוא למד לתקופה קצרה לקראת הסמכה לכמורה בסמינר ישועי לפני שכישרונותיו הקוליים התגלו בגיל שש-עשרה. מאוחר יותר הוא שכלל את הטכניקה שלו תחת הדרכתם של הבריטונים לואיג'י מונטסנטו (Luigi Montesanto) ומריאנו סטאבילה (Mariano Stabile), שהדגישו את חשיבות הדיקציה הברורה. המסלול המקצועי שלו נקטע על ידי שירות בצבא האיטלקי במהלך מלחמת העולם השנייה, שם הופיע תחת שם העט נינו פלוריו (Nino Florio) לפני שנמלט לשווייץ כדי להתחמק מהעימות.
עלייה בינלאומית וסגנון קולי
די סטפנו החל את הקריירה שלו כטנור לירי, והופיע בתפקידים בולטים כמו נמורינו (Nemorino) ב'שיקוי האהבה' (L'Elisir d'Amore) ואלפרדו ב'לה טראוויאטה' (La Traviata). הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במטרופוליטן אופרה בשנת 1948 בתפקיד דוכס מנטובה ב'ריגולטו' (Rigoletto). מבקרים שיבחו לעיתים קרובות את הגשתו מלאת התשוקה ואת יכולתו הנדירה לבצע 'פיאניסימו' ברכות עמוקה. הקריירה המאוחרת שלו ראתה אותו עובר לתפקידים דרמטיים יותר, כולל קוואראדוסי (Cavaradossi) ב'טוסקה' (Tosca), אותו ביצע בבית האופרה המלכותי ב-1961.
שיתופי פעולה עם מריה קאלאס
בשנת 1953, המפיק וולטר לג (Walter Legge) שדך בין די סטפנו למריה קאלאס (Maria Callas) כדי להקליט אופרות איטלקיות פופולריות עבור EMI. ביצוע האולפן שלהם ל'טוסקה', בניצוחו של ויקטור דה סבטה (Victor de Sabata), נחשב באופן נרחב להקלטה היסטורית מכוננת. לאורך שנות ה-50, השניים שיתפו פעולה בהפקות במה רבות, כולל 'לה טראוויאטה' בלה סקאלה והופעות שונות בברלין ובווינה. השניים התאחדו לסדרת רסיטלים בינלאומית נרחבת בין 1973 ל-1974.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות ומורשת
די סטפנו המשיך להופיע עד שנותיו המאוחרות, כאשר תפקידו האופראי האחרון היה הקיסר ב'טורנדוט' (Turandot) ביולי 1992. חייו סומנו על ידי תפנית אלימה בדצמבר 2004, כאשר נפצע אנושות במהלך שוד בביתו בדיאני ביץ', קניה. לאחר ניתוחים מרובים ותקופה בתרדמת, הוא חזר בסופו של דבר לאיטליה. הוא נפטר ב-3 במרץ 2008 בביתו בסנטה מריה הוה (Santa Maria Hoè).
עובדות מהירות
- נולד: 1921, מוטה סנט'אנסטזיה - נפטר: 2008, סנטה מריה הוה - עיסוק עיקרי: זמר אופרה - פרס מרכזי: מדליית זהב של מסדר הכבוד האיטלקי לתרבות ואמנות - הופעת בכורה במטרופוליטן אופרה: פברואר 1948 - תפקיד אופראי אחרון: הקיסר ב'טורנדוט', 1992
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה סיבת מותו של ג'וזפה די סטפנו?
הוא נפטר ב-3 במרץ 2008, בעקבות סיבוכים מפציעות קשות שנגרמו במהלך תקיפה על ידי אלמונים בביתו בקניה בשנת 2004.
### מי היו ההשפעות המוזיקליות העיקריות על סגנונו?
הוא הושווה לעיתים קרובות לבניאמינו ג'ילי (Beniamino Gigli) וזכה לקרדיט על השפעה על טנורים מאוחרים יותר כמו לוצ'אנו פבארוטי (Luciano Pavarotti) וחוסה קאררס (José Carreras).