גבריאל מרסל (Gabriel Marcel) קיבל את תואר האגרגסיון (agrégation) בפילוסופיה מהסורבון בשנת 1910 בגיל 20, דבר שסימן את תחילתה של קריירה שנמשכה עשורים כמחזאי, מוזיקאי ומבקר ספרות. כדמות מרכזית באקזיסטנציאליזם הנוצרי, הוא חיבר למעלה מתריסר ספרים ושלושים מחזות, תוך שהוא מחזיק במשרות כפילוסוף וכעורך לאורך המאה העשרים.
יסודות אקדמיים ושירות בזמן מלחמה
מרסל נולד ברובע השמיני של פריז בשנת 1889, והיה בנו של אנרי מרסל (Henry Marcel). בעקבות השכלתו המוקדמת, הוא השלים את עבודת ה-DES שלו באוניברסיטת פריז. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא ניהל את שירות המידע של הצלב האדום, וסייע בתקשורת בין חיילים פצועים לבין משפחותיהם. תקופה זו קדמה להמרתו לנצרות הקתולית בשנת 1929, החלטה שהשפיעה עמוקות על מסלולו האינטלקטואלי לאחר מכן.
פילוסופיה של קיום
מרסל דחה את התווית האקזיסטנציאליסטית שהוצמדה לעיתים קרובות לעבודתו, והעדיף את המונח ניאו-סוקרטיזם. הוא הבחין את הגותו מדמויות כמו ז'אן-פול סארטר (Jean-Paul Sartre) על ידי הדגשת הקומוניון (communion) והסובייקטיביות של הפרטים על פני אפיון אובייקטיבי. הניתוח שלו, בולט במיוחד בעבודות כגון "יומן מטאפיזי" (Metaphysical Journal) ו"להיות ולהחזיק" (Being and Having), חקר את מאבקו של האדם המודרני כנגד דה-הומניזציה טכנולוגית ואת נטיית המדע לצמצם את חיי האדם לבעיות טכניות.
תפוקה ספרותית ודרמטית
אף שחיפש קהל קוראים רחב יותר דרך שלושים המחזות שלו, מרסל ציין כי המוניטין שלו הוגדר במידה רבה על ידי הכתבים הפילוסופיים שלו. כתיבתו הדרמטית, כמו המחזה משנת 1913 "ארמון החול" (Le Palais de Sable), שימשה להמחשת דאגותיו הפילוסופיות בנוגע לאופן שבו פרטים הופכים אחרים לאובייקטים, תוך שלילת ערכם. לאורך חייו, הוא נותר מבקר ספרות מחויב, ותורם לכתבי עת שונים תוך עבודה כעורך בהוצאת פלון (Plon).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הרצאות, פרסים ומורשת
מרסל החזיק בנשיאות התחום שלו מ-1955 עד 1973. השפעתו הבינלאומית התבססה באמצעות הרצאות חשובות, כולל הרצאות גיפורד (Gifford Lectures) באוניברסיטת אברדין והרצאות ויליאם ג'יימס (William James Lectures) בהרווארד. תרומותיו הוכרו באמצעות פרסים רבים, כולל פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (Peace Prize of the German Publishers' and Booksellers' Association) בשנת 1964, פרס ארסמוס (Erasmus Prize) בשנת 1969, ומעמדו כאביר לגיון הכבוד. הוא הלך לעולמו ברובע השביעי של פריז ב-1973.
עובדות מהירות
- נולד: 1889, הרובע השמיני של פריז - נפטר: 1973, הרובע השביעי של פריז - תחום עיקרי: אקזיסטנציאליזם נוצרי - השכלה: אוניברסיטת פריז - פרס בולט: פרס ארסמוס (1969) - פרס בולט: פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (1964) - אזרחות: צרפת
שאלות שקוראים שואלים
### מדוע גבריאל מרסל נמנע מהתווית של אקזיסטנציאליסט?
הוא העדיף לתאר את עבודתו כניאו-סוקרטיזם או כפילוסופיה של קיום, תוך שהוא מתרחק במיוחד מהשקפותיו של ז'אן-פול סארטר.
### מה היה המוקד של העבודה הפילוסופית של מרסל?
הוא התמקד בהגנה על הסובייקטיביות האנושית מפני ההשפעות הדה-הומניזציה של הטכנולוגיה המודרנית והמטריאליזם.