דמות מרכזית בפסיכיאטריה הנורווגית של המאה ה-20, גבריאל לאנגפלט (Gabriel Langfeldt) התבלט בהבחנה של סכיזופרניה לקטגוריות קליניות נפרדות המבוססות על פרוגנוזה. הוא נולד ב-1895 והקדיש את הקריירה שלו לאוניברסיטת אוסלו, שם כיהן כפרופסור בין השנים 1940 עד 1965 והותיר חותם מתמשך על הרפואה המשפטית וההבנה הציבורית של מחלות נפש.
מחקר קליני וסכיזופרניה
לאנגפלט קיבל את התואר ברפואה מאוניברסיטת אוסלו בשנת 1926 עם תזה שהתמקדה במערכת העצבים האוטונומית ובלוטות אנדוקריניות ביחס לסכיזופרניה. עד סוף שנות ה-30, הוא פיתח מערכת סיווג המבדילה בין סכיזופרניה טיפוסית לבין פסיכוזות סכיזופרניפורמיות. הוא טען כי לקבוצה האחרונה, למרות הכללת דלוזיות או הפרעות אפקטיביות, הייתה פרוגנוזה טובה משמעותית מכיוון שהיא חסרה תסמינים סכיזופרניים קלאסיים. מסגרת רעיונית זו משכה תשומת לב בינלאומית, והובילה אותו לתפקיד נואם מרכזי בקונגרס הבינלאומי לפסיכיאטריה בציריך בשנת 1958. על אף שנסע לווינה כדי לחקור את טיפול בהלם אינסולין, הוא נותר סקפטי לגבי יעילות ההליך.
פסיכיאטריה משפטית ופרשת האמסון
בין השנים 1946 ל-1965, עמד לאנגפלט בראש המועצה הנורווגית לרפואה משפטית. הוא זכה להכרה רחבה בעקבות הערכתו המשפטית משנת 1946 לסופר קנוט האמסון (Knut Hamsun), שבוצעה לצד אורנולב אודגורד (Ørnulv Ødegård) במרפאה בווינדרן. בהתבסס על ראיות לטרשת עורקים ואפזיה בעקבות דימום מוחי ב-1942, הרופאים קבעו כי האמסון סבל מיכולות מנטליות פגועות לצמיתות. ממצא זה פטר את האמסון מהעמדה לדין פלילי בגין תמיכתו במשטר הנאצי. האמסון ערער מאוחר יותר על הערכה זו בספרו "בשבילים מוצמחי עשב" (On Overgrown Paths), מה שהוביל לעשורים של ויכוח בנוגע לאבחנה. לאנגפלט עמד על תוקף הערכתו עד שנותיו האחרונות, ואף פרסם הגנה עליה ב-1978.
מנהיגות מוסדית והסברה לציבור
לאנגפלט ניהל את המרפאה הפסיכיאטרית באוניברסיטת אוסלו החל משנת 1940. מתוך הכרה בחוסר במשאבים חינוכיים, הוא חיבר ספר לימוד מקיף בפסיכיאטריה בשנת 1951 שהפך לעיון סטנדרטי במדינות הנורדיות. מעבר לעבודה הקלינית, הוא ביקש להפיג את המסתורין סביב בעיות פסיכולוגיות עבור הציבור הרחב, והפיק יצירות כגון "מחלת הקנאה" (Sjalusisyken) ו"מחלות עצבים וטיפולן" (Nervous Diseases and Their Treatment). הוא גם עסק בדמויות היסטוריות, ובמיוחד טען במחקרו משנת 1969 על וידקון קוויזלינג (Vidkun Quisling) כי המנהיג לשעבר ייתכן שסבל מפרנויה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הומניזם חילוני
במהלך חייו עבר לאנגפלט מנטיות דתיות לעבר מחויבות איתנה להומניזם חילוני. הוא מילא תפקיד פעיל באגודה ההומניסטית הנורווגית לאחר הקמתה ב-1958 וניהל את הקונגרס של האיגוד ההומניסטי והאתי הבינלאומי בנורווגיה בשנת 1962. השקפת עולמו הפילוסופית השתקפה גם בספרו משנת 1958 על אלברט שווייצר (Albert Schweitzer) ובפרסומו משנת 1966 על נורמות מוסריות הומניסטיות.
עובדות מהירות
- נולד: 1895, קריסטיאנסנד, נורווגיה - נפטר: 1983, אוסלו, נורווגיה - השכלה: אוניברסיטת אוסלו, בית הספר הקתדרלי בקריסטיאנסנד - דרגה אקדמית: פרופסור, אוניברסיטת אוסלו (1940-1965) - תפקיד משפטי: יו"ר, המועצה הנורווגית לרפואה משפטית (1946-1965) - מקום קבורה: בית הקברות וסטרה אקר
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה תוצאת ההערכה הפסיכיאטרית של קנוט האמסון?
לאנגפלט ואורנולב אודגורד אבחנו את האמסון כבעל יכולות מנטליות פגועות לצמיתות בשל נזק מוחי אורגני, מה שהוביל את הרשויות לבטל את האישומים הפליליים.
### כיצד סיווג לאנגפלט את הסכיזופרניה?
הוא הבדיל בין סכיזופרניה טיפוסית, שהייתה לה פרוגנוזה גרועה, לבין פסיכוזות סכיזופרניפורמיות, שלהן ייחס השקפה חיובית יותר.