כתב העת "Philosophische Journal" הפך למרכז של מחלוקת לאומית בשנת 1798 כאשר פרסם מאמר על ממשל אלוהי, מה שעורר את "מחלוקת האתאיזם" (Atheismusstreit). פרידריך עמנואל ניתהאמר שימש כעורך שותף של פרסום זה לצד יוהאן גוטליב פיכטה (Johann Gottlieb Fichte) בתקופה מכרעת לפילוסופיה הגרמנית, שגישרה על המעבר בין לימודי תיאולוגיה מסורתיים לבין הדרישות המתעוררות לרפורמה חינוכית בניהול המדינה.
שנות עיצוב וקריירה אקדמית
ניתהאמר נולד בשנת 1766 בביילשטיין (Beilstein), וקיבל את השכלתו הראשונית במנזר מאולברון (Maulbronn). בשנת 1784 הוא נכנס ל-Tübinger Stift, תקופה שבה יצר קשרים מקצועיים עם בני דורו גאורג וילהלם פרידריך הגל (Georg Wilhelm Friedrich Hegel), פרידריך הלדרלין (Friedrich Hölderlin) ופרידריך וילהלם יוזף שלינג (Friedrich Wilhelm Joseph Schelling). בשנת 1790 עבר לינה (Jena), והתמקד בלימודי הפילוסופיה הקאנטיאנית בהדרכתו של קרל לאונרד ריינהולד (Karl Leonhard Reinhold). הוא קיבל משרת פרופסור חבר באוניברסיטת ינה, שם נותר פעיל בחוגים אקדמיים עד 1804. מסלולו המקצועי כלל מאוחר יותר תקופת כהונה באוניברסיטת וירצבורג.
מחלוקת האתאיזם
מחלוקת האתאיזם בשנים 1798–1799 התמקדה בעבודתו של פרידריך קרל פורברג (Friedrich Karl Forberg) בנוגע למושג הדת, שהופיעה בכתב העת בעריכתם של ניתהאמר ופיכטה. פיכטה סיפק הקדמה למאמר שעוררה האשמות רשמיות באתאיזם נגד העורכים. סכסוך אקדמי וציבורי זה אילץ בסופו של דבר את פיכטה לעזוב את תפקידו בינה בשנת 1799, מה שסימן שיבוש משמעותי בחיי האינטלקטואלים המשותפים של התקופה.
פילוסופיה חינוכית ורפורמה
ניתהאמר כיהן כנציב בתי הספר הפרוטסטנטי (Oberschulkommissar) של פרנקוניה החל משנת 1806, ומאוחר יותר עבר לתפקיד נציב החינוך המרכזי של בוואריה. בשנת 1808 פרסם את עבודתו המכוננת "Der Streit des Philanthropinismus und des Humanismus". בטקסט זה הוא העריך את היתרונות של הפילנתרופיניזם, שתיעדף הוראה מעשית, מול המיקוד הקלאסי של ההומניזם. בעוד שתמך באוטונומיה שקידמו הפילנתרופינים, הוא טען לשילוב של אזרחות וחינוך קלאסי, וביסס את מושג ההומניזם שלו על המונח הקיקרוני humanitas.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות ומורשת
לאורך הקריירה שלו, ניתהאמר שמר על מעמדו כחבר באקדמיה הבווארית למדעים ומדעי הרוח ועבד בתוך הקונסיסטוריה הכללית הפרוטסטנטית של בוואריה. הוא נותר דמות בממלכת וירטמברג לאורך כל חייו, תוך איזון בין הרקע התיאולוגי שלו לבין הדרישות המעשיות של המנהל החינוכי הבירוקרטי. הוא נפטר בשנת 1848 במינכן ונקבר בבית הקברות Alter Südfriedhof.
עובדות מהירות
- נולד: 1766, ביילשטיין - נפטר: 1848, מינכן - אזרחות: ממלכת וירטמברג - עיסוקים עיקריים: מורה, פוליטיקאי, פילוסוף, תיאולוג - שיוך אקדמי בולט: אוניברסיטת ינה - עבודה בולטת: Der Streit des Philanthropinismus und des Humanismus (1808) - אתר קבורה: Alter Südfriedhof - שיוך דתי: לותרניזם
שאלות נפוצות
### מה גרם למחלוקת האתאיזם בשנים 1798–1799?
היא נגרמה מפרסום מאמרו של פרידריך קרל פורברג על מושג הדת והקדמתו של פיכטה, שהובילו להאשמות ציבוריות באתאיזם נגד העורכים.
### מה היה הטיעון המרכזי בספרו של ניתהאמר משנת 1808?
הוא טען למציאת דרך אמצע בין הפילנתרופיניזם – שדגל בחינוך מעשי וגופני – לבין ההומניזם הקלאסי, והציע לשלב אזרחות ותרבות עם לימודים מסורתיים.