נולד בפוטסדאם (Potsdam) בשנת 1770, פרידריך וילהלם השלישי (Frederick William III) עלה לכס המלוכה בשנת 1797, ובכך החל תקופת שלטון של ארבעים ושלוש שנים שעלתה בקנה אחד עם קריסת האימפריה הרומית הקדושה והטלטלות של המלחמות הנפוליאוניות. כהונתו כמלך פרוסיה הגדירה תקופה של רפורמות פנימיות עמוקות, שינויים מנהליים ובריתות צבאיות מורכבות ברחבי אירופה.
חיים מוקדמים וחינוך
בנם של פרידריך וילהלם השני (Frederick William II) ופרדריקה לואיזה מהסן-דרמשטאדט (Frederica Louisa of Hesse-Darmstadt), הנסיך הצעיר חווה ילדות שהוזנחה ברובה על ידי אביו. הוא הושם תחת השגחתם של מורים, ביניהם המחזאי יוהאן יאקוב אנגל (Johann Jakob Engel), ובילה את שנותיו המעצבות בפארץ (Paretz). אחוזה זו הפכה מאוחר יותר למקום המפלט הכפרי המועדף עליו. כצעיר, הוא עבר הכשרה צבאית מקובלת, קיבל דרגת סגן בשנת 1784 והתקדם לדרגת קולונל עד שנת 1790. בתקופה זו, הוא השתתף במערכות צבאיות נגד צרפת בין השנים 1792 ו-1794. בשנת 1793, הוא נשא לאישה את לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ (Louise of Mecklenburg-Strelitz), שאיתה הביא לעולם עשרה ילדים.
ניווט בסכסוך הנפוליאוני
עם עלייתו לכס המלוכה לאחר אביו בשנת 1797, ניסה המלך בתחילה לשמור על מדיניות של ניטרליות. עם זאת, לחצים פוליטיים משתנים הובילו אותו להצטרף למלחמה נגד נפוליאון ב-1806. בעקבות התבוסה בקרבות ינה-אאורשטדט (Jena-Auerstädt), הוא נאלץ להתמודד עם תנאים קשים במסגרת הסכם השלום בטילזיט (Tilsit). בסופו של דבר הוא חזר לסכסוך בשנת 1813, חתם על ברית עם רוסיה בקאליש (Kalisz) ותרם לכוחות שקבעו את הסדר הפוסט-נפוליאוני בקונגרס וינה (Congress of Vienna). לאורך אתגרים אלו, הוא נעזר בחוג דמויות שכלל את הברון פום אונד צום שטיין (Baron vom und zum Stein), הנסיך קרל אוגוסט פון הרדנברג (Karl August von Hardenberg), גרהרד פון שרנהורסט (Gerhard von Scharnhorst) והרוזן אוגוסט נידהארדט פון גנייזנאו (August Neidhardt von Gneisenau).
רפורמות כנסייתיות ומנהליות
מעבר למאבקים הצבאיים החיצוניים, המלך תיעדף ארגון מחדש פנימי, תוך התמקדות ספציפית בכנסיות הפרוטסטנטיות הפרוסיות. הוא ביקש לאחד מוסדות אלו לכדי האיחוד הפרוסי של הכנסיות (Prussian Union of Churches) כדי ליצור ליטורגיה מאוחדת, ארגון וזהות אדריכלית תחת שליטה מלכותית ריכוזית. מאמץ זה היה מייצג של גישתו הכללית למנהל, אם כי שלטונו התאפיין לעיתים קרובות במאבקו האישי לאזן בין תפקידו כריבון לבין האצלת סמכויות לשרים שלו. הוא שמר על מחויבות דתית חזקה לנצרות הרפורמית לאורך כל חייו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנותיו האחרונות ומורשתו
המלך היה פטרון של האמנויות ושימש כמוקד להקדשת הסימפוניה התשיעית של לודוויג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) בשנת 1824. מותו התרחש בברלין ב-1840, ובכך סיכם תקופת שלטון שראתה את התמרתה של המדינה הפרוסית. הוא נקבר במאוזוליאום שבפארק שארלוטנבורג (Charlottenburg Park). לאורך חייו, הוא החזיק באותות כבוד שונים, כולל מסדר גיזת הזהב, מסדר השרפים המלכותי ומסדר ויליאם הצבאי, והיה חבר באקדמיה הרוסית למדעים.
עובדות מהירות
- נולד: 1770, פוטסדאם - נפטר: 1840, ברלין - תקופת שלטון: 1797-1840 - בת זוג: לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ - דרגה צבאית: פילדמרשל - דת: נצרות רפורמית - תחומי עניין: רפורמה בכנסייה, הלחנה - מקום קבורה: מאוזוליאום בפארק שארלוטנבורג
שאלות נפוצות של קוראים
### מי היו היועצים העיקריים בתקופת שלטונו?
החוג שלו כלל את המלכה לואיזה, הברון היינריך פרידריך קרל פום אונד צום שטיין, הנסיך קרל אוגוסט פון הרדנברג, גרהרד פון שרנהורסט והרוזן אוגוסט נידהארדט פון גנייזנאו.
### מה היו המטרות המנהליות העיקריות של המלך?
הוא התמקד ברפורמה של המנהל הפרוסי, הצבא ואיחוד הכנסיות הפרוטסטנטיות תחת מבנה ארגוני וליטורגי יחיד.