הקובץ רב-הכרכים "Catalogus Codicum Astrologorum Graecorum", שיצא לאור לראשונה בשנת 1898, נותר עדות לשיטות הפילולוגיות והאפיגרפיות המוקפדות שהחיל פראנץ קימון (Franz Cumont) על חקר העת העתיקה. מלומד בלגי שמחקריו חצו את גבולות האנתרופולוגיה והארכיאולוגיה, הוא שינה מיסודו את האופן שבו היסטוריונים מנתחים את דתות המסתורין הסינקרטיות שחדרו לאימפריה הרומית במהלך תקופת העת העתיקה המאוחרת.
קריירה אקדמית וסכסוך פוליטי
לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת גנט (Ghent University) ב-1887, בילה קימון כמעט שני עשורים בתרומה למוסד, ובסופו של דבר כיהן כפרופסור החל משנת 1906. תקופת כהונתו הסתיימה בפתאומיות ב-1912 בעקבות מחלוקת עזה. כאשר שר המדעים והאמנויות, הברון אדואר דקאמפ (Edouard Descamps), דחה את המלצת הפקולטה פה אחד למינויו של קימון לקתדרה להיסטוריה רומית – מהלך שנתפס בציבור כהתערבות דתית – פרצו מחאות. בעקבות מינויו של מועמד חלופי, התפטר קימון מתפקידו באוניברסיטה ומתפקידו במוזיאון המלכותי בבריסל, ובהמשך העביר את בסיס המחקר שלו לפריז ולרומא.
תרומות לחקר הדת בעולם העתיק
מעמדו הבינלאומי של קימון צמח מתוך ניתוח מקיף שערך על המיתראיזם, שפורט במחקרו משנים 1894–1900, אשר תורגם לאנגלית בשנת 1903. באמצעות שילוב של ראיות אפיגרפיות עם מקורות טקסטואליים, הוא הציע כי כתות מסתורין מהמזרח הפעילו השפעה משמעותית על הפגאניזם הרומי. עבודתו משנת 1906, "Les religions orientales dans le paganisme romain", ופרסומו מ-1912, "Astrology and Religion Among the Greeks and Romans", פיתחו נושאים אלו עוד יותר. במהלך כהונתו כמרצה בייל (Yale) בשנת 1922, שם נשא את הרצאות סילימן (Silliman Memorial Lectures), הוא דן בתפיסות רומיות לגבי העולם הבא, תוך שהוא מעמת את ממצאיו עם נקודות מבט שנקבעו על ידי אפולוגטיקנים נוצרים קדומים.
עבודת שדה ארכיאולוגית
מעבר למחקריו בספרייה, קימון עסק בארכיאולוגיית שדה ישירה ברחבי פונטוס, ארמניה וסוריה. חקירת האתר הבולטת ביותר שלו התרחשה בשנת 1922 בדורה אירופוס (Dura-Europos) שעל נהר הפרת. למרות האקלים הפוליטי ההפכפך של התקופה, הוא חשף ראיות שהציעו תובנה חדשה על הצמתים התרבותיים של האזור. הוא פרסם את מחקרו המפורט על האתר בשנת 1926. המוניטין המדעי שלו זיכה אותו בבחירה לארגונים יוקרתיים רבים, ביניהם האקדמיה האוסטרית למדעים, האקדמיה המלכותית הפרוסית למדעים והאגודה הפילוסופית האמריקאית, שקיבלה אותו לשורותיה בשנת 1940.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1868, אלסט (Aalst) - נפטר: 1947, וולווה-סן-פייר (Woluwe-Saint-Pierre) - אזרחות: בלגיה - תחום עיקרי: אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה - השכלה: אוניברסיטת גנט - פרס מרכזי: פרס פרנקי (1936) - אתר בולט: דורה אירופוס - שפות: צרפתית, גרמנית, לטינית, יוונית עתיקה
שאלות נפוצות של קוראים
### מהו הסטטוס של כלל כתביו של קימון?
בשנת 2010 החל המוציא לאור הבלגי ברפולס (Brepols) להוציא מהדורה מקיפה של כתביו, המאורגנת בשתי סדרות המכונות BICUMA ו-BICUMI.
### היכן ממוקמים חומרי המחקר שלו?
בשנת 1947 תרם קימון את ספרייתו הענפה ואת ניירותיו האישיים לאקדמיה בלגיקה (Academia Belgica) ברומא, שם הם נותרו נגישים לחוקרים.