פרנסואה-אלפונס פורל
פרנסואה-אלפונס פורל (בצרפתית: François-Alphonse Forel; 2 בפברואר 1841 – 7 באוגוסט 1912) היה רופא ומדען שווייצרי שהוביל את חקר האגמים, ועל כן נחשב למייסד התחום. הוא כיהן גם כפרופסור באוניברסיטת לוזאן וכונה "אבי הלימנולוגיה". לימנולוגיה היא חקר מקווי מים מתוקים ותכונותיהם הביולוגיות, הכימיות והפיזיקליות.
ילדות ומשפחה
פורל נולד במורז (Morges), שווייץ, על גדות אגם ז'נבה. אביו, פרנסואה מארי אטיין פורל (1765–1865), היה היסטוריון ומשפטן מוערך שהיווה השפעה חזקה על חייו של פורל. מגיל צעיר, פרנסואה-אלפונס פורל החל להיות מעורב בחלק מהמחקרים הארכאולוגיים של עמיתי אביו. כמה מבני משפחתו של פורל היו גם הם חוקרים ומדענים מוערכים.
השכלה
פורל החל את לימודיו בקולז' דה מורז (Collège de Morges). לאחר מכן עזב את מורז לטובת לימודים תיכוניים בז'נבה בגימנסיה של ז'נבה (Gymnase de Genève). שם למד מדעי הטבע ורפואה. לאחר מכן למד באקדמיה של ז'נבה (Académie de Genève), שם קיבל תואר ראשון בספרות ותואר ראשון במדעי הפיזיקה והטבע. כשהגיע לגיל 18, עזב את ארץ מולדתו כדי ללמוד באקדמיה של מונפלייה (Académie de Montpellier) במונפלייה, צרפת. הוא למד באוניברסיטה במשך שנתיים ולאחר מכן הקדיש זמן ללימוד רפואה באופן עצמאי בפריז, צרפת. מאוחר יותר עבר לגרמניה ולמד באוניברסיטת וירצבורג (University of Würzburg). בשנת 1865, כשהיה בן 24, קיבל דוקטורט ברפואה ומיילדות.
עבודה וחיים מקצועיים
זמן קצר לאחר קבלת הדוקטורט, חזר פורל לאגם ז'נבה בשווייץ. שם החל במחקר עצמאי על האגם שכלל זואוטומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, היסטוריה של הטבע ואף כלכלה. בשנת 1869 הפך לפרופסור למדעים באוניברסיטת לוזאן (אז נקראה האקדמיה של לוזאן), שהייתה ממוקמת ליד ביתו באגם ז'נבה. הוא לימד היסטולוגיה, אנטומיה ופיזיולוגיה.
אך אהבתו האמיתית הייתה האגם; מחקריו בביולוגיה, כימיה, תנועת מים ושיקוע, וחשוב מכל, האינטראקציות ביניהם, הניחו את היסודות לדיסציפלינה חדשה. הוא כינה את פעילותו לימנולוגיה באנלוגיה לאוקיינוגרפיה (המונח "לימנוגרפיה" עלול היה להתבלבל עם לימנוגרף, המודד את גובה מפלס המים באגמים).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →יצירתו המרכזית, "Le Léman", פורסמה בשלושה כרכים בין השנים 1892 ו-1904. הכרכים כיסו מגוון נושאים, כולל הגדרת הלימנולוגיה, וכן הגדרות גאוגרפיות, גאולוגיה, אקלימטולוגיה, הידרוגרפיה ובתימטריה של מערכות אגמים. המונוגרפיה המשיכה ותיארה הידראוליקה אגמית, סישים (seiches), גלים וזרמים, ריבוד טמפרטורה, אופטיקה, אקוסטיקה וכימיה. הדבר בוסס על ידי פרסום מדריך בנושא. הוא גילה את תופעת זרמי הצפיפות באגמים והסביר את הסישים, התנודות הקצביות הנצפות במקווי מים סגורים.
הוא ידוע גם בשל עבודתו על התופעה האופטית "פאטה מורגנה" (Fata Morgana), שניתן לראות בעת הבטה מעבר לאגם ז'נבה בין מקומות אחרים.
בשיתוף פעולה עם וילהלם אולה (Wilhelm Ule), פיתח את סולם פורל-אולה, המשמש להערכת צבעו של מקווה מים. בתחום שונה לחלוטין, בשיתוף פעולה עם הסייסמולוג האיטלקי מיקלה סטפנו דה רוסי (Michele Stefano de Rossi), הוא פיתח את סולם רוסי-פורל לתיאור עוצמתה של רעידת אדמה.
סוף חייו ומורשתו
עד מותו בשנת 1912, הוא צבר סך של 288 פרסומים אקדמיים.
ידיעותיו היו כה נרחבות עד שהוא כונה "פאראדיי של האגמים" בהספד עליו במגזין Nature. הוא היה מוערך מאוד על ידי הקהילה המדעית הסקוטית, ביקר בה לפחות פעם אחת, ואף נבחר כחבר כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו (Royal Society of Edinburgh).
המכון על שם פ.-א. פורל (Institut F.-A. Forel) של אוניברסיטת ז'נבה קרוי על שמו.
פורלטינדן (Foreltinden), הר בסבאלברד שבנורווגיה, קרוי על שמו.
תחנת פורל (Forel) במאולה, צ'ילה, קרויה על שמו לאחר שהתגורר בסמוך אליה.
צוללת המחקר פ.-א. פורל (PX-28) קרויה על שמו ושימשה לביצוע מדידות מדעיות באגם ז'נבה.