פרנצ'סקו ג'וזפה באלדסארה מורלאקי (Francesco Giuseppe Baldassare Morlacchi) הפיק גוף יצירה שכלל יותר מעשרים אופרות, וביסס את הקריירה שלו בתקופה שבה הסגנון המוזיקלי האיטלקי חווה תמורות משמעותיות. מסלולו המקצועי הוביל אותו ממוצאו בפרוג'ה (Perugia) לתפקיד קאפלמייסטר (Kapellmeister) מלכותי בדרזדן, שם ניווט בדינמיקה התרבותית המורכבת שבין מסורות האופרה האיטלקיות והגרמניות.
השכלה מוקדמת והכשרה
מורלאקי נולד בפרוג'ה בשנת 1784, בן למשפחת מוזיקאים, והחל את הכשרתו המוזיקלית מוקדם. הדרכתו הראשונית כללה לימודים אצל דודו, ג'ובאני מאצטי (Giovanni Mazzetti), ולאחר מכן אצל לואיג'י קארוזו (Luigi Caruso). בהמשך רכש השכלה פורמלית בלורטו (Loreto) אצל זינגרלי (Zingarelli). בשנת 1805 למד בקונסרבטוריון ג'ובאני באטיסטה מרטיני (Conservatorio Giovanni Battista Martini) בבולוניה, שם בא במגע עם ג'ואקינו רוסיני (Gioacchino Rossini) בזמן שלמד אצל סטאניסלאו מאטיי (Stanislao Mattei).
עלייה מקצועית בתחום האופרה
מורלאקי זכה להצלחה כמלחין זמן קצר לאחר סיום לימודיו. ניסיונותיו התיאטרליים הראשונים ב-1807 כללו פארסה ואופרה קומית. האופרה סריה (opera seria) משנת 1808 בשם "קוראדינו" (Corradino), שעלתה בבכורה בפארמה, ביססה את מעמדו ועוררה עניין בבתי אופרה ברומא ובמילאנו. בעקבות היכרות עם דרזדן על ידי הקונטרלטו מריאטה מרקוליני (Marietta Marcolini) בשנת 1810, הוא הבטיח לעצמו את משרת הקאפלמייסטר של האופרה האיטלקית בדרזדן בשנת 1811.
דרזדן ויריבויות אמנותיות
במהלך כהונתו הארוכה בדרזדן, פעל מורלאקי כסנגור של הסגנון האופראי האיטלקי. תפקידו הציב אותו בתחרות ישירה עם האסכולה האופראית הגרמנית המבוססת, מה שהוביל לבחינה מדוקדקת מצד המבקרים. בולטת מבין פעילויותיו היא הלחנתו משנת 1815 ל-"הספר מסביליה" (Il barbiere di Siviglia), שהשתמשה בלברית מאת ג'וזפה פטרוסליני (Giuseppe Petrosellini). יצירה זו לוותה בסופו של דבר על ידי הגרסה של רוסיני לאותו נושא, אשר השתמשה בלברית חדשה יותר שכתב צ'זארה סטרביני (Cesare Sterbini).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →יצירות בולטות ושנים אחרונות
אחת מהצלחותיו המתמשכות ביותר הייתה האופרה "טבאלדו ואיזולינה" (Tebaldo e Isolina), שעלתה בבכורה בלה פניצ'ה (La Fenice) בוונציה ב-1822. התפקיד בוצע בבכורה על ידי ג'ובאני באטיסטה ולוטי (Giovanni Battista Velluti) ולאחר מכן הועלה ב-40 ערים במהלך העשור שלאחר מכן. תפוקתו הרחבה כללה את האורטוריה משנת 1812 "הפסיון של ישו" (La passione di Gesù Cristo). בשנת 1829 הוא הצטלם לדיוקן על ידי האדריכל גוטלוב פרידריך תורמאייר (Gottlob Friedrich Thormeyer). מורלאקי נפטר בשנת 1841 באינסברוק ונקבר בקתדרלת פרוג'ה.
עובדות מהירות
- נולד: 14 ביוני 1784, פרוג'ה - נפטר: 28 באוקטובר 1841, אינסברוק - אתר קבורה: קתדרלת פרוג'ה - מקצועות: מלחין, מנצח, מנהל מקהלה, פסנתרן, נגן עוגב, מוזיקולוג - השכלה: קונסרבטוריון ג'ובאני באטיסטה מרטיני - יצירה בולטת: "טבאלדו ואיזולינה" (1822) - תפקיד בדרזדן: קאפלמייסטר מלכותי
שאלות שקוראים שואלים
### האם פרנצ'סקו מורלאקי הלחין את "הרועה השווייצרי"?
לא, יצירה זו נכתבה על ידי החלילן פייטרו מורלאקי (Pietro Morlacchi), שחי בין השנים 1828 ל-1868.
### היכן הוא נקבר?
לאחר מותו באינסברוק בשנת 1841, הוא נקבר בקתדרלת פרוג'ה.