פיי וונג: הדיווה שסירבה להופיע
בשנת 2004, כשקיבלה את פרס האמנית הטובה ביותר בטקס פרסי ה-Golden Melody, היא אמרה את הדברים הבאים: "אני יודעת לשיר שירים. את זה אני יודעת. עכשיו, כששופטי ה-Golden Melody העניקו לי את אישורם, אני מאשרת את אישורם." חמש שנים קודם לכן, כשנשאלה על ידי עיתונאים על גירושיה, היא השיבה: "מה זה עניינכם? זה גם לא עניינם של הקוראים שלכם." פיי וונג מכרה קרוב לעשרה מיליון אלבומים, החזיקה בשיא גינס, הופיעה על שער המגזין Time, ואחד משיריה שוגר למסלול סביב הירח על ידי חללית סינית. היא גם הקדישה שלושים שנה להבהרה מוחלטת שאין זה משנה לה אם אתם אוהבים אותה.
בייג'ינג
היא נולדה ב-8 באוגוסט 1969 בבית החולים של אוניברסיטת פקין בבייג'ינג. אביה, וואנג יולין, היה מהנדס מכרות; אמה, שיאה גווי-יינג, הייתה סופרן ששרה מוזיקה מהפכנית. היה לה אח גדול, וואנג יי, שנפטר בשנות החמישים לחייו. היא גדלה באזור צ'ינגניאנגו ליד אנדינגמן, למדה בבית הספר היסודי דיטן ובבית הספר התיכון דונגז'ימן בבייג'ינג, ובשנת 1987 התקבלה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת שיאמן. היא סירבה.
עוד בהיותה בתיכון הקליטה שישה אלבומי קלטות זולים של גרסאות כיסוי, רובם שירים של תרזה טנג (Teresa Teng) – פרט שהופך כמעט קומי מאוחר יותר, כאשר סקר ממשלתי סיני דירג אותה כסלבריטאית הסינית השנייה המשפיעה ביותר בשישים השנים הקודמות, שנייה רק לטנג עצמה.
הונג קונג, והלם התרבות
בהיותה בת שמונה-עשרה עברה להונג קונג כדי להצטרף לאביה, במטרה למלא דרישת תושבות לפני שתלך ללמוד באוסטרליה. היא לא ידעה לדבר קנטונזית. הבדידות הייתה קשה מספיק עד שהחלה לקחת שיעורי שירה אצל מורה בשם טאי סי-צ'ונג בעיקר כדי להסיח את דעתה. זה הפך לקריירה.
היא חתמה ב-Cinepoly בשנת 1988. אלבום הבכורה שלה, Shirley Wong (1989), מכר 25,000 עותקים וזכה בארד בפרס האמן החדש של Chik Chak – מכובד, אך נשכח. המפנה הגיע בשנת 1992 עם Coming Home, שנבנה סביב "Fragile Woman", גרסת כיסוי ליצירה של מיוקי נקג'ימה (Miyuki Nakajima). הוא הפך אותה לכוכבת, והיא השתמשה בכוח המיקוח מיד: היא זנחה את שם הבמה המערבי והפכה לפיי וונג, 王菲.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הניסוי
מה שבא לאחר מכן הוא אחד הרצפים המוזרים ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הפופ האסייתית, משום שהוא מורכב ברובו מכוכבת-על מהזרם המרכזי שיוצרת אלבומים מאתגרים במכוון. No Regrets (1993) ביסס אותה כפזמונאית; 100,000 Whys (1993) הציג השפעות אלטרנטיביות; Random Thoughts (1994) חייב רבות ללהקה Cocteau Twins, ובשנת 1996 היא כבר שיתפה פעולה עם הלהקה הסקוטית ישירות באלבומה Fuzao (חסרת מנוחה), שעדיין נחשב לשיאה האמנותי. Mystery ו-Sky, שניהם מ-1994, פרצו אותה לשוק המנדריני.
בשנת 1997 שילמה חברת EMI כ-60 מיליון דולר הונג קונגי עבור 55 שירים בחמישה אלבומים, והיא המשיכה להתנסות: Sing and Play (1998) הכיל יצירות משלה, Lovers & Strangers (1999) מכר למעלה מ-800,000 עותקים, ו-Fable (2000) נבנה כמחזור שירים. To Love (2003) פנה פנימה. בסוף שנות ה-90 היא הקליטה בעיקר במנדרינית, שפת האם שלה, ושלטה בשוק היבשת שעזבה כנערה.
במרץ 2000 העניקו לה שיאי גינס תואר כאמנית הקנטופופ הנמכרת ביותר, עם כ-9.7 מיליון אלבומים. במרץ 1999 הפכה לזמרת הסינית הראשונה שהופיעה בניפון בודוקאן. שיר הנושא שלה למשחק וידאו מ-1999, "Eyes on Me", מכר יותר מ-500,000 עותקים ברחבי העולם וזכה בתואר שיר השנה בטקס פרסי Japan Gold Disc. בשנת 1996 הופיעה על שער המגזין Time, האמנית הסינית השנייה בלבד אחרי גונג לי (Gong Li). בשנת 2007, השיר שלה "Wishing We Last Forever" הושמע על ידי החללית הסינית Chang'e 1 בירח.
הסרטים
וונג קאר-וואי (Wong Kar-wai) ליהק אותה לסרט צ'ונגקינג אקספרס (1994), הופעה שזיכתה אותה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של שטוקהולם ב-1996 והפכה אותה לדמות בקולנוע העולמי. היא חזרה לשתף פעולה בסרט 2046, שצולם לסירוגין בין 1999 ל-2004, וזכתה במועמדות לשחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי הקולנוע של הונג קונג ה-22 עבור Chinese Odyssey 2002. הערכתו של הבמאי היא הדבר המדויק ביותר שנאמר עליה: "היא השחקנית הייחודית ביותר שעבדתי איתה אי פעם, כי היא לא מתאמצת לשחק והיא לא צריכה – היא מוכשרת להפליא."
נישואים, פרישה, חזרה
היא נישאה למוזיקאי הרוק מבייג'ינג דואו ויי (Dou Wei) ביוני 1996; בתם ליה דואו נולדה ב-3 בינואר 1997, והם התגרשו ב-1999 לאחר הרומן שלו עם הצלמת גאו יואן (Gao Yuan). היא נישאה לשחקן לי יאפנג (Li Yapeng) ביולי 2005; בתם לי יאן נולדה ב-2006 עם שפה שסועה, והזוג הקים את קרן Smile Angel לתמיכה בילדים מושפעים. הם התגרשו ב-2013. מאז 2014 היא נמצאת במערכת יחסים עם השחקן מהונג קונג ניקולאס צה (Nicholas Tse), מערכת יחסים שהתקיימה לראשונה בין 2000 ל-2003.
היא פרשה מהתעשייה לאחר נישואיה ב-2005, לאחר שאמרה בינואר של אותה שנה: "אם אי פעם אפרוש מעולם הבידור, אני מקווה שכולכם תשכחו ממני." הקאמבק החל בערב השנה החדשה של CCTV בשנת 2010 עם השיר "Legend", ולאחריו סיבוב הופעות ברחבי אסיה מ-2010 עד 2012. ב-30 בדצמבר 2016 היא העלתה את המופע "Faye's Moments Live" בארנה של מרצדס-בנץ בשנגחאי, שהוזרם בחינם ל-20 מיליון צופים, ועורר מחלוקת בשל מחירי הכרטיסים וההפצה שלו, וחילוקי דעות לגבי איכותו – מבקרים אחדים טענו שזייפה.
מדוע פיי מכונה גאונה
הטענה נשענת על איכות אמנותית ממשית וספציפית: וונג השתמשה שוב ושוב בכוח מסחרי כדי לממן מוזיקה שהשוק לא ביקש, וגרמה לשוק ללכת אחריה. לקחת את הצליל של Cocteau Twins – ספוג בריוורב, ללא מילים, פוסט-פאנק – ולהשתיל אותו לתוך הקנטופופ ב-1994 לא היה מהלך אופנתי; זה היה קרוב להתאבדות מסחרית, והיא עשתה זאת כשהייתה הכוכבת הגדולה ביותר באזור, ולאחר מכן שיתפה פעולה עם הלהקה ישירות. הכלי שלה יוצא דופן באמת, סופרן המסוגל להגשה צפה וגלוסוללית שמוזיקה אלטרנטיבית מערבית פיתחה ולפופ הסיני לא היה אוצר מילים עבורה. האבחנה של וונג קאר-וואי שהיא "לא מתאמצת לשחק והיא לא צריכה" מזהה את אותה תכונה במדיום אחר: היעדר מאמץ שהוא או עצלנות או שליטה אינסטינקטיבית מוחלטת, ובמקרה שלה, מדובר בהוכחה לשני.
טענת הנגד הכנה היא שהיא אינה מלחינה בראש ובראשונה. חלק גדול מהחומר המגדיר שלה נכתב על ידי אחרים, כולל הלהיט הגדול שלה, והמקוריות שלה טמונה באוצרות, בפרשנות ובתעוזה ולא ביצירת שפה מוזיקלית חדשה מכלום. התוצר המאוחר שלה היה ספורדי, בעיקר שירי נושא לסרטים; הקונצרט בשנגחאי ב-2016 משך ביקורת ממשית על בעיות גובה צליל. והריחוק המטופח שלה – התשובות הקצרות לעיתונות, "אני מאשרת את אישורם" – תמיד נע בין יושרה אמנותית לחוסר רצון פשוט לשתף פעולה. מה שאינו מוטל בספק הוא ההשפעה. מעמדה בעולם דובר הסינית הושווה לזה של מדונה באמריקה, ובניגוד לרוב ההשוואות מסוג זה, הוא שורד את הבדיקה.
מורשת
וונג בודהיסטית מאז תחילת שנות ה-90, הוציאה את Loving Kindness & Wisdom בשנת 2001 לתמיכה בפרויקט פסל הבודהה מייטרייה, ותרמה לו סכומים משמעותיים – דתיות שהביאה לה מעת לעת בעיות עם הרשויות בסין. ארגון PETA הכתיר אותה כאישה הצמחונית הסקסית ביותר באסיה בשנים 2008 ו-2011; RHA Media כללה אותה בין עשר הזמרות הנערצות ביותר באסיה בשנת 2014. בסקר של משרד המידע של מועצת המדינה משנת 2009 שזכה לשבעה מיליון קולות, היא דורגה כסלבריטאית הסינית השנייה המשפיעה ביותר בשישים השנים הקודמות. היא תוארה כ"זמרת, שחקנית, אם, סלבריטאית, בת מלוכה, סמל מין ודיווה בו-זמנית", מה שמתאר אותה במדויק וגם מחמיץ את הנקודה. הדבר שהפך אותה לייחודית מעולם לא היה הדיווה. זו הייתה הסירוב.