תאונת מעבדה שכללה גופת אדם שינתה את מסלול הקריירה של ארנסט פון פלייש-מרקסו (Ernst von Fleischl-Marxow) ואילצה אותו לעבור מפתולוגיה אנטומית לתחום המתפתח של נוירופיזיולוגיה. מעבר זה אפשר לו למנף את מומחיותו במדעים פיזיקליים כדי לפתח כלים שמדדו אותות חשמליים חלשים שנוצרו על ידי קצות עצבים וקליפת המוח.
בסיס אקדמי ומחקרי
נולד בווינה בשנת 1846, פלייש-מרקסו למד באוניברסיטת וינה, שם שימש בתחילה כעוזר מחקר של ארנסט וילהלם פון בריקה (Ernst Wilhelm von Brücke) וקרל פון רוקיטנסקי (Carl von Rokitansky). בעקבות זיהום וקטיעה לאחר מכן של האגודל שלו במהלך עבודת נתיחה, הוא הפנה את המיקוד שלו לעבר פיזיולוגיה. הוא השלים הכשרה נוספת באוניברסיטת לייפציג תחת קרל לודוויג (Carl Ludwig) לפני שקיבל את התואר ברפואה ב-1874. עבודתו המוקדמת התמקדה באלקטרופיזיולוגיה, בהשראת המחקר של אמיל דו בואה-ריימונד (Emil du Bois-Reymond) בנוגע לפוטנציאלי פעולה באקסונים.
התקדמות באלקטרופיזיולוגיה
פלייש-מרקסו ניצל את מיומנותו בפיזיקה כדי ליצור ציוד מיוחד המסוגל לזהות פעילות חשמלית ביולוגית במתח נמוך. הוא פיתח את הראונום (reonome) כדי לשלוט בעוצמת הגירוי ושינה את האלקטרומטר הנימי של ליפמן (Lippmann) עבור מדידות ביו-חשמליות. עד 1876, מחקרו עבר לפעילות חשמלית גלובלית בתוך המיספרות המוח. הוא הדגים בהצלחה שגירוי חושי מייצר תנודות פוטנציאל מדידות על פני שטח הקליפה, אם כי הוא עיכב את הפרסום הרשמי של ממצאים אלו עד 1883.
תרומות אופטיות והכרה
מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת וינה ב-1880, והוא גם מונה לחבר בהתכתבות באקדמיה האוסטרית למדעים וקיבל את מסדר פרנץ יוזף. התפוקה המדעית שלו התרחבה לאופטיקה פיזיולוגית, שם חקר את פיזור עצבי הרשתית ומאפייני הקרנית. הוא ייצר מספר מכשירים אבחנתיים, הבולט שבהם הוא ההמטומטר, שהפך לכלי סטנדרטי לחישוב רמות המוגלובין במסגרות קליניות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →כאב כרוני והתמכרות
שארית חייו עמדה בסימן ייסורים מתמשכים כתוצאה מפציעתו הקודמת. בחיפוש אחר הקלה, הוא פנה למורפין. ידידו הקרוב זיגמונד פרויד (Sigmund Freud), שהאמין שקוקאין יכול לשמש טיפול מוצלח לתלות באופיאטים, המליץ לו על החומר. התערבות זו הביאה להתמכרות כפולה שהחמירה את מצבו המידרדר. הוא מת בווינה ב-1891 בגיל 45 ונטמן בבית הקברות היהודי הישן.
עובדות מהירות
- נולד: 1846, וינה - נפטר: 1891, וינה - השכלה: אוניברסיטת וינה - פרסים: מסדר פרנץ יוזף - המצאה מרכזית: המטומטר - אזרחות: האימפריה האוסטרית; ציסלייטניה
שאלות שקוראים שואלים
### באילו מכשירים מדעיים הוא המציא?
הוא נחשב לממציא של הספקטרו-פולרימטר, ההמטומטר והראונום.
### מדוע הוא עזב את הפתולוגיה לטובת פיזיולוגיה?
זיהום שנבע מפציעה שספג במהלך נתיחת גופה חייב את קטיעת אגודלו, מה שהפך את עבודת הכירורגיה והפתולוגיה המסורתית לבלתי מעשית.