כלי הטיס הראשון שהמריא תוך שימוש בכוח מנוע סילון בלבד, היינקל He 178 (Heinkel He 178), סימן שינוי מכריע בטכנולוגיית התעופה כאשר עלה לשחקים ב-27 באוגוסט 1939. פיתוח זה ייצג את שיאן של שנים של ניסויים על ידי החברה שהקים המהנדס הגרמני ארנסט היינקל (Ernst Heinkel), שדחף בעקביות את גבולות ההנעה והמהירות לאורך כל הקריירה שלו.
קריירה מוקדמת ויסודות טכניים
ארנסט היינקל, שנולד בשנת 1888 ברמשלדן (Remshalden) בתחנת גרונבך, פיתח את כישוריו ההנדסיים הבסיסיים באמצעות התמחות בבית יציקה לפני שלמד באוניברסיטת שטוטגרט. לאחר מכן, הוא צבר ניסיון מקצועי בחברת Luft-Verkehrs Gesellschaft ולאחר מכן בחברת Albatros Flugzeugwerke. בשנת 1914 החל לתכנן מטוסים יבשתיים וימיים עבור חברת הנסא-ברנדנבורג (Hansa-Brandenburg), ובכך ביסס מוניטין שיימשך עשרות שנים של פיתוח תעופתי.
הקמת מיזם תעופתי
בשנת 1922 הקים היינקל את חברת היינקל-פלוגצויגוורקה (Heinkel-Flugzeugwerke) בורנמינדה. מול המגבלות של חוזה ורסאי על התעופה הגרמנית, הוא חיפש שותפויות בינלאומיות כדי לקיים את עסקיו. שיתופי הפעולה כללו רישוי של תכנוני מטוסים ימיים בשוודיה ופיתוח מערכות מעוט (קטפולטות) עבור הצי הקיסרי היפני ואוניית הנוסעים ברמן (Bremen). באמצעות תיאום אסטרטגי עם ממשלת יפן, ניווט היינקל בין פיקוחים רגולטוריים, ולעיתים קרובות הסתיר מטוסי קרב מעיני הוועדה של בעלות הברית. עד שנות ה-30, תכנוניו – כגון He 59, He 115 ו-He 111 – הפכו למרכזיים בהתרחבות הלופטוואפה.
התקדמות בהנעה במהירות גבוהה
היינקל שמר על עניין רב בטיסות מהירות ובשיטות הנעה לא שגרתיות. הוא תמך במחקרו של הנס פון אוהיין (Hans von Ohain), אשר סייע ישירות להצלחתו של מטוס הסילון He 178. במקביל, סיפק משאבים לורנר פון בראון (Wernher von Braun) עבור פרויקטים של הנעת טילים. למרות הצלחתו התעשייתית והגדרתו כ-Wehrwirtschaftsführer (מנהיג כלכלת המלחמה), כהונתו של היינקל במהלך התקופה הנאצית כללה קשרים פוליטיים מורכבים והטמעה של עבודת כפייה החל משנת 1941. בשנת 1943 אורגנה החברה שלו מחדש תחת השם Ernst Heinkel AG, שם המשיך לפקח על פרויקטים מורכבים כמו המפציץ בגובה רב He 274.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מעבר שלאחר המלחמה ושנים מאוחרות
לאחר שנלכד על ידי כוחות אמריקאים ביולי 1945 ונכלא בטירת קראנסברג, עמד היינקל מול נוף שהשתנה. עם איסור ייצור המטוסים בגרמניה, הוא הסב את מתקני הייצור שלו לתחבורה אזרחית. חברתו הציגה את הקטנוע 'תייר' (Tourist) בשנת 1953, את הטוסטוס 'פרלה' (Perle) בשנת 1954 ואת מכונית הבועה 'היינקל קבינה' (Heinkel Kabine) בשנת 1956. אף ששנותיו המאוחרות עמדו בסימן סכסוכים משפטיים הנוגעים לנהלי עבודה בזמן המלחמה, הוא נותר דמות פעילה עד מותו בשנת 1958 בשטוטגרט. הוא תיעד את הקריירה שלו באוטוביוגרפיה משנת 1956, Stürmisches Leben (חיים סוערים).
עובדות מהירות
- נולד: 1888, רמשלדן - נפטר: 1958, שטוטגרט - השכלה: אוניברסיטת שטוטגרט - הישג בולט: טיסת הסילון הראשונה (He 178) - מיזם עיקרי: היינקל-פלוגצויגוורקה - פרס מפתח: מדליית רודולף דיזל - כלי רכב שלאחר המלחמה: קטנוע Tourist, טוסטוס Perle, היינקל קבינה - היכל התהילה: 1981, היכל התהילה הבינלאומי של האוויר והחלל
שאלות שקוראים שואלים
### מה היו תרומותיו העיקריות של היינקל לתעופה?
הוא מוכר בעיקר בזכות פיתוח מטוס הסילון הראשון והיותו חלוץ בטיסות מונעות טילים, לצד תכנון מטוסים צבאיים שונים ששימשו במהלך מלחמת העולם השנייה.
### מה ייצר היינקל לאחר המלחמה?
בשל מגבלות בעלות הברית על ייצור מטוסים, הוא העביר את ייצור החברה לתחבורה אישית, ובאופן ספציפי לקטנוע Tourist, לטוסטוס Perle ולמכונית הבועה היינקל קבינה.