שחקנית התיאטרון האיטלקייה אליאונורה דוזה (Eleonora Duse) הייתה האישה הראשונה והאיטלקייה הראשונה שהופיעה על שער מגזין 'טיים' ב-30 ביולי 1923. לאחר שצמחה מחיים של נדודים מתמידים עם להקת התיאטרון של הוריה, היא זכתה להכרה עולמית בזכות יכולתה לגלם דמויות באמצעות תהליך רגשי פנימי ועז, שהעדיף שכנוע רגשי על פני טכניקות משחק מלאכותיות.
התפתחות מוקדמת וסיורי הופעות
דוזה נולדה בשנת 1858 בויג'באנו (Vigevano) והייתה בתם של השחקנים אלסנדרו וינצ'נצו דוזה (Alessandro Vincenzo Duse) ואנג'ליקה קפלטו (Angelica Cappelletto). היא הצטרפה ללהקת המשחק המשפחתית בגיל ארבע. לאחר ילדות שסומנה בעוני ובמעבר מתמיד בין ערים באיטליה, היא זכתה להכרה מוקדמת כשגילמה תפקידים שפורסמו במקור על ידי שרה ברנאר (Sarah Bernhardt), כולל אלו שבמחזה 'הגברת עם הקמליות' (La Dame aux camélias). עד שנת 1885, בולטותה בתיאטרון גדלה במידה שאפשרה לה לנהל ולביים להקה משלה.
הכרה בינלאומית
דוזה יצאה לסיורי הופעות בינלאומיים נרחבים והגיעה לקהלים בדרום אמריקה, רוסיה וארצות הברית. סיור ההופעות שלה בארצות הברית בשנת 1896 כלל קבלת פנים ראויה לציון בוושינגטון, שם הפכה לשחקנית הראשונה שזכתה לכבוד של מסיבת תה שנערכה בבית הלבן על ידי גברת גרובר קליבלנד (Grover Cleveland). בעוד הרפרטואר שלה כלל קלאסיקות תיאטרוניות רבות, היא זוהתה עם עבודתה במחזות שנכתבו על ידי הנריק איבסן (Henrik Ibsen) וגבריאלה ד'אנונציו (Gabriele D'Annunzio). חייה המקצועיים סומנו ביריבות תחרותית עם שרה ברנאר, דינמיקה שלעיתים קרובות נותחה על ידי מבקרים ובני תקופתה כמו ג'ורג' ברנרד שו (George Bernard Shaw).
מערכות יחסים וחיי אישיים
חייה הפרטיים של דוזה כללו כמה קשרים משמעותיים. לאחר נישואים קצרים לשחקן טבאלדו צ'קי (Tebaldo Checchi) בשנת 1881, שממנה נולדה בת בשם אנריאטה אנג'ליקה (Enrichetta Angelica), דוזה נפרדה ממנו בסופו של דבר. ההיסטוריה האישית המאוחרת שלה כללה רומן חשאי ארוך טווח עם המשורר אריגו בויטו (Arrigo Boito) ושיתוף פעולה מקצועי ורומנטי פומבי עם גבריאלה ד'אנונציו. בשנותיה המאוחרות, היא התגוררה בפירנצה עם הפמיניסטית לינה פולטי (Lina Poletti) וחיה בארמון ונציאני שהיה שייך לצייר אלכסנדר וולקוף (Alexander Wolkoff).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →קולנוע ושנים אחרונות
אף שהייתה בעיקר שחקנית תיאטרון, דוזה הופיעה בסרט אחד, 'צ'נרה' (Cenere) משנת 1916. היא נותרה ביקורתית כלפי עבודה זו והתייחסה אליה כאל שיקוף לא מדויק של יכולותיה. לאחר פרישה בשנת 1909, היא חזרה לבמה בשנת 1921 להופעות באירופה ובארצות הברית. במהלך סיבוב הופעות בשנת 1924, היא נפטרה מדלקת ריאות בסוויטה 524 במלון שנלי (Hotel Schenley) בפיטסבורג. שרידיה הוחזרו לאיטליה ונקברו בבית העלמין של סנט'אנה (Sant'Anna) באזולו (Asolo).
עובדות מהירות
- לידה: 1858, ויג'באנו - פטירה: 1924, פיטסבורג - אזרחות: ממלכת סרדיניה, ממלכת איטליה - סרט בולט: צ'נרה - אתר קבורה: בית העלמין של סנט'אנה - עיסוקים: תסריטאית, שחקנית, שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה גישתה של דוזה למשחק?
היא התמקדה בהתמסרות אינטנסיבית לדמות כדי לאפשר לאיכויות לעלות מתוכה, במקום לכפות אותן באמצעות מלאכותיות.
### האם דוזה המשיכה בקריירה שלה עד מותה?
היא פרשה בשנת 1909 אך חזרה לבמה בשנת 1921, והמשיכה להופיע עד מותה בשנת 1924.