דיאנה אדמיאן (Diana Adamyan): הצליל של ירוואן
קונצרט הפרסים של התחרות הבין-לאומית ע"ש יהודי מנוחין הוא אחד הרגעים הבודדים במוזיקה הקלאסית שבהם נער או נערה מקבלים תזמורת מקצועית מלאה ונדרשים להצדיק פסק דין בפומבי. בשנת 2018, בני נוער מירוואן ושמה דיאנה אדמיאן (Diana Adamyan) יצאה לנגן את הקונצ'רטו לכינור של ברוך עם התזמורת הפילհარמונית המלכותית תחת ניצוחו של יוליאן רחלין (Julian Rachlin), לאחר שזה עתה זכתה במקום הראשון בקטגוריית הבוגרים. התחרות שייסד מנוחין היא, בהסכמה כללית, התחרות המשמעותית ביותר שכרטיס כנרת צעירה יכולה לזכות בה. אדמיאן זכתה בה כשהיא מנגנת בכלי מודרני — אורס מחלר (Urs Mächler) משנת 1990 — מול מתחרים שהחזיקו ברובם בכינורות איטלקים עתיקים ששוים יותר מבבתים.
משפחה מוזיקלית בירוואן
אדמיאן נולדה ב-7 במרץ 2000 בירוואן, במשפחה של מוזיקאים. התשתית המוזיקלית של ארמניה ששרדה את ההתמוטטות הסובייטית במצב טוב יותר מרוב מוסדותיה: מערכת קונסרבטוריונים המבוססת על פדגוגיה רוסית, רשת בתי ספר מומחים המזהים ילדים בגיל צעיר, ותפיסה עצמית לאומית שבה קומיטאס (Komitas) וחתשטוריאן (Khachaturian) אינם רק מלחינים אלא דמויות נושאות עומס של זהות תתרבותית.
היא עברה את המערכת הזו כסדרה. תחילה בית הספר למוזיקה ע"ש צ'ייקובסקי בירוואן, שם למדה אצל פרופסור פטרוס הייקזיאן (Petros Haykazyan), ואחר כך בקונסרבטוריון הממלכתי ע"ש קומיטאס בירוואן אצל פרופסור אדוארד טדבוסיאן (Eduard Tadevosyan). בהמשך עברה לאוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה של מינכן כדי ללמוד אצל אנה חומצ'נקו (Ana Chumachenco) — הכנרת הארגנטינאית-איטלקייה שאולפן המינכנאי שלה הפיק שיעור ניכר מהסולנים של הדור הנוכחי, וששושלת היוחסין שלה עוברת דרך שנדור וג (Sándor Végh) ויהודי מנוחין עצמו.
לפני תחרות מנוחין, היא כבר אספה פרסים חשובים בתחרויות הנוער ע"ש בוגדניאן וצ'ייקובסקי. בשנת 2018, באותה שנה שבה זכתה בניצחון במנוחין, היא קיבלו את הפרס הבין-לאומי של חבר המדינות "חבר העמים של הופעות בכורה".
מה עושה הזכייה بمנוחין
זכיות בתחרויות במוזיקה הקלאסית מוערכות יתר על המידה לעיתים קרובות — ישנן תחרויות רבות מדי, והמתאם עם אורך חיי קריירה חלש. תחרות מנוחין היא אחת החריגות האמיתיות, ולוח הזמנים של אדמיאן לאחר מכן הראה מדוע. היא המשיכה להופיע עם התזמורת הפילհარמונית המלכותית בלונדון, בוסטון פופס, התזמורת הסימפונית הגרמנית, תזמורת ברוקנר בלינץ, תזמורת המדינה של דרמשטאדט, התזמורת הסימפונית של גטינגן, הפילհარמונית של בוואריה התחתונה, התזמורת הסימפונית של ליכטנשטיין, התזמורת הסימפונית ע"ש צ'ייקובסקי והאקדמיה ע"ש סייג'י אוזאوا בשוויץ.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →האולמות בעקבותיהם: קדוגן הול בלונדון, הפילհარמונית בברלין, מרכז האמנויות הלאומי באוטווה. היא הופיעה בפסטיבל המוזיקה של אאספן ובפסטיבל המוזיקה הבין-לאומי של מאטסומוטו, וחלקה במות עם פינחס צוקרמן, יצחק פרלמן וג'סיקה לינבאך (Jessica Linnebach) — סוג החברה המתפקדת במוזיקה הקלאסית כצורה של הסמכה.
בשנת 2020 היא זכתה בפרס הראשון בתחרות הכינור הבין-לאומית ע"ש חתשטוריאן, אירוע בעל משקל מיוחד בארמניה אשר באותה שנה התקיים באופן מקוון עקב מגפת הקורונה — פורמט המפשיט את אקוסטיקת האולמות, אנרגיית הקהל והנוכחות הפיזית של חבר שופטים, ואינו מותיר דבר מלבד הצליל המוקלט.
סוגיית הכלי
אדמיאן מנגנת כיום בכינור ניקולו גאגליאנו (Nicolò Gagliano) משנות ה-60 של המאה ה-18, בהשאלה מקרן הנרי מורל (Henri Moerel), עם קשת של כריסטוף לנדון (Christophe Landon). אין זו הערת שוליים. כמעט אף סולן מתחת לגיל שלושים אינו מחזיק בכלי נגינה גדול; הגישה אליו מתבצעת באמצעות קרנות, פטרונים ובנקים, וזהו אחד ממנגנוני השער השקטים של המקצוע. התמיכה בה הגיעה מקרן המוזיקה החיה הגרמנית (Deutsche Stiftung Musikleben), שהעניקה לה מלגה בשנת 2022, וכן מהאיחוד הכללי הבנילובלנט הארמני ומ-YerazArt מבוסטון, שניהם לקחו אותה תחת חסות באותה שנה — מבנה מימון של התפוצות המקיים אמנים ארמנים במשך מאה שנה.
מדוע דיאנה נקראת גאון
המילה מתחברת לאדמיאן בדרך הרגילה של עילויים קלאסיים — היא זכתה בתחרות החשובה ביותר בתחומה בגיל שמונה עשרה — ויש לפרק אותה ולא לחזור עליה בלבד. מה שפרס ראשון של מנוחין מאמת למעשה הוא מיזוג של שלושה דברים: שליטה מוטורית המזוקקת לדרגה שרוב האנשים אינם משיגים בשום משימה פיזית, שיפוט פרשני לגבי ניסוח, צבע ומבנה שבדרך כלל מגיע רק עם ניסיון של מבוגר, והיכולת הפסיכולוגית לספק את שניהם בתנאי חבר שופטים שבהם תיבה אחת לא יציבה מסיימת את הניסיון. הזכייה בחתשטוריאן ב-2020, דרך מצלמה ללא חדר וללא קהל, היא ככל הנראה העדפה קשה יותר: היא בחנה את הצליל לבדו.
יש להציג את טיעון הנגד בפשטות. זוהי מלאכה ואמנות פיזית, לא אינטלקט, וההבחנה חשובה. יכולתה של אדמיאן היא תוצר של מנגנון פדגוגי אינטנסיבי — הייקזיאן, טדבוסיאן, חומצ'נקו, שלושה מורים בקו שידור ישיר המשתרע דורות אחורה — המיושם מגיל רך בתוך משפחה של מוזיקאים ומדינה המאורגנת כדי למצוא ילדים כמוה. דבר ברישום הציבורי אינו מרמז שהיא מלחינה, חדשנית של טכניקה, או פרשנית מחודשת ששינתה את האופן שבו רפרטואר נשמע. היא, בשלב זה של הקריירה שלה, מבצעת מוכשרת באופן יוצא דופן של יצירות שנכתבו על ידי אנשים אחרים, לפני כמה מאות שנים, במסורת שהישגה הגבוה ביותר הוא נאמנות מסוג דמיוני מסוים.
המונח ההגון לכך אינו גאונות אלא שליטה, והעולם הקלאסי נוטה לבלבל בין השניים משום שתחרויות מייצרות כותרות ושליטה אינה עושה זאת. מה שיש לאדמיאן באופן מוכח הוא תקרה גבוהה מאוד שהושגה בגיל צעיר מאוד, והגיבוי המוסדי להמשיך הלאה.
האמצע הארוך
תחרות מנוחין מכניסה כנרת לבמה; היא אינה שומרת עליה שם. השנים שבין עשרים וחמש לארבעים הן המקום שבו הקריירות מוחלטות למעשה, באמצעות בחירות רפרטואר, הקלטות, שותפויות מוזיקה קאמרית והצטברות איטית של זהות פרשנית שהיא בבירור של אדם אחד. לאדמיאן יש את הכלי, המורים, הפטרונים ורשימת תזמורות הולכת וגדלה. מה שאין לה עדיין הוא הדבר שאף תחרות אינה יכולה להעניק: גוף עבודה שלא היה יכול להיבצר על ידי אף אחד אחר. זו המשימה של עשרים השנים הבאות, והיא היחידה שחשובה.