דין קיימן: הממציא שהימורו הגדול ביותר הפך לבדיחה
כאשר ההמצאה המסתורית המפורסמת ביותר בעולם נחשפה סוף סוף בתוכנית "בוקר טוב אמריקה" בדצמבר 2001, לאחר שנה של השערות שהציבו אותה בראש רשימות החיפוש באינטרנט הצעיר וגררו תחזיות מסטיב ג'ובס (Steve Jobs) ("חשובה כמו המחשב האישי") ומג'ף בזוס (Jeff Bezos) ("מהפכנית"), המנחה דיאן סוייר (Diane Sawyer) הסתכלה על הקורקינט הדו-גלגלי בעל האיזון העצמי שלפניה ואמרה את מה שרבים חשבו: "זה הכל? זה לא יכול להיות זה". דין קיימן הקדיש שנים לבניית ה-Segway בסודיות כמעט מוחלטת. הוא לא הקדיש מספיק זמן לשאלה האם מישהו באמת רוצה את זה. הפער הזה בין ההנדסה שלו לבין צורכי השוק הוא עובדת יסוד בקריירה שלו – והוא ניצב באי-נוחות לצד המצאות אמיתיות ומצילות חיים שמעולם לא הגיעו למהדורות החדשות.
בנו של המאייר ממגזין Mad
דין לורנס קיימן נולד ב-5 באפריל 1951, ברוקוויל סנטר שבלונג איילנד, ניו יורק, למשפחה יהודית; אביו, ג'ק קיימן (Jack Kamen), אייר עבור מגזין "Mad" ועבור "EC Comics". דין הפגין אינסטינקטים טכניים ויזמיים יוצאי דופן מוקדם מאוד – עד שסיים את לימודיו בתיכון הוא הרוויח כ-60,000 דולר בשנה מבניית מערכות תאורה וסאונד עבור להקות ומוזיאונים מקומיים. הוא נרשם למכון הפוליטכני ווסטר (Worcester Polytechnic Institute) אך עזב ב-1976, לאחר חמש שנים, מבלי לסיים את התואר, ובחר להמשיך בפיתוח מלא של משאבת עירוי תרופות ניידת שהחל לתכנן. מכשיר זה הפך ל-AutoSyringe, החברה הראשונה שלו והיצרנית הראשונה של משאבות למתן תרופות אוטומטי – המצאה רפואית מהותית שקדמה לכל כותרת שהוא יצר מאוחר יותר.
ממשאבות אינסולין ועד כיסאות גלגלים גירוסקופיים
חברת DEKA Research and Development של קיימן, אותה הקים כדי להמשיך את העבודה הזו, ייצרה מכונת דיאליזה ניידת וטכנולוגיית משאבות עירוי מתקדמת, ולאחר מכן פנתה לבעיה קשה יותר: ניידות לאנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים. התוצאה הייתה ה-iBOT, כיסא גלגלים חשמלי שהשתמש באיזון גירוסקופי כדי לעלות במדרגות ולהגיע לגובה העיניים של אדם עומד – אותה טכנולוגיית ייצוב בסיסית שקיימן ישתמש בה מאוחר יותר עבור ה-Segway PT, כלי התחבורה האישי בעל האיזון העצמי שלו. הוא פיתח גם את ה-Slingshot, מערכת ניידת לטיהור מים הבנויה סביב מנוע סטירלינג ונועדה להביא מי שתייה נקיים לקהילות בעולם המתפתח, ועשורים לאחר מכן, את מערכת הזרוע של DEKA – הממותגת כ-"Luke", על שם הפרוטזה של לוק סקייווקר (Luke Skywalker) – גפה תותבת מתקדמת המציעה שליטה מוטורית טובה בהרבה ממכשירים קודמים, אשר קיבלה אישור FDA במאי 2014. לאורך הקריירה שלו צבר קיימן יותר מ-1,000 פטנטים.
סגווי (Segway): הייפ, ואז נחיתה קשה
סאגת הסגווי החלה כעבודת מחקר על ציפייה מתוכננת. הצעה לספר מ-2001 שהודלפה לגבי המצאתו הסודית של קיימן – שהייתה ידועה רק בשמות הקוד "IT" או "Ginger" – עוררה את מה שאחד הניתוחים בדיעבד כינה הולדת הוויראליות האינטרנטית כפי שאנו מבינים אותה כיום, חודשים לפני שמישהו מחוץ למעגל של קיימן ראה את הדבר. המוצר בפועל, שנחשף באותו דצמבר, לא יכול היה לשרוד את הציפיות שנבנו סביבו. הייצור קרס כמעט מיד: מפעל שתוכנן לבנות 6,000 יחידות בשבוע ייצר עשר יחידות בשבוע בתוך שנה. במחיר של 5,000 דולר, הסגווי תומחר עבור שוק שהצוות של קיימן מעולם לא חקר. מהנדסים שעבדו על הפרויקט שיבחו מאוחר יותר את האינסטינקט שלו "להחזיר דברים לעקרונות ראשוניים", אך גם הצביעו על הפגם המגדיר של הפרויקט – אובססיה לסודיות שהייתה כה טוטאלית עד שמחקר שוק רגיל ומשוב איטרטיבי מעולם לא התרחשו. אדם שעבד מאוחר יותר בהשכרת סגווי ניסח זאת בבוטות: הפרויקט היה זקוק ל-"אדם טיפש אחד בחדר שישמור על הדברים ברמה". המכשיר שהיה אמור להחליף את המכונית הפך במקום זאת לבדיחה, עובדה שהתקבעה בתפקידו כאמצעי התחבורה של פול בלארט (Paul Blart) בקומדיית קניונים – גם כאשר הרעיון הבסיסי שלו אושש חלקית שנים לאחר מכן בהוברבורדים זולים ופחות אלגנטיים ובקורקינטים חשמליים שממלאים כיום את מדרכות הערים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →FIRST ומורשת שקטה יותר
קיימן אמר שהישגו הגאה ביותר אינו המצאה בודדת אלא FIRST (קיצור של For Inspiration and Recognition of Science and Technology), ארגון הרובוטיקה לנוער שהקים ב-1989 ושבנה, יחד עם פרופסור אמריטוס מ-MIT, וודי פלאוורס (Woodie Flowers), לכדי תחרות ה-FIRST Robotics Competition בשנת 1992. עד שנת 2020 משכה התחרות יותר מ-3,600 קבוצות ומעל 91,000 תלמידים מדי שנה, חלק ממערכת אקולוגית רחבה יותר של תוכניות FIRST המשתרעות מהגן ועד כיתה י"ב, בתוספת אתגר FIRST Global בינלאומי שהושק ב-2017. ההכרה בה זכה קיימן משקפת את שני צדי הקריירה שלו: מדליית הובר (1995), פרס היינץ לטכנולוגיה, כלכלה ותעסוקה (1999), המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (2000), פרס למלסון-MIT (2002), בחירה לאקדמיה הלאומית להנדסה (1997), והכנסה להיכל התהילה של הממציאים הלאומי (2005) עבור משאבת ה-AutoSyringe – לצד תוארי דוקטור לשם כבוד רבים. הוא מתגורר באחוזה משושה שהוא מכנה Westwind בבדפורד, ניו המפשייר, ומטיס בעצמו את המטוס ומסוקים שלו בין התחייבויותיו.
בסוף 2025 ובתחילת 2026, מעמדו הציבורי של קיימן הסתבך עוד יותר: צצו תצלומים המציבים אותו לצד ג'פרי אפשטיין (Jeffrey Epstein) וריצ'רד ברנסון (Richard Branson), ופרסומי מסמכים עוקבים הציבו את שמו ביומני טיסות של אפשטיין משנת 2003 וברשומות של ביקורים באי של אפשטיין. קיימן יצא לחופשה ללא תשלום מ-FIRST בינואר 2026 והתפטר מהדירקטוריון שלה לחלוטין במרץ באותה שנה.
מדוע דין מכונה גאון
הטיעון בעד הגאונות של קיימן נשען על הנדסה אמיתית וניתנת לאימות – משאבת ה-AutoSyringe וצאצאיה שינו את מתן התרופות לחולי סוכרת וחולי דיאליזה, והזרוע של DEKA העניקה לקטועי גפיים רמת שליטה תותבת שלא הייתה קיימת קודם לכן. עמיתים מתארים מוח שעובד באופן אינסטינקטיבי מעקרונות ראשוניים ובונה תרבויות שמתייחסות לכישלון כאל נתונים ולא כאל בושה, ומוסדות מהאקדמיה הלאומית להנדסה ועד להיכל התהילה של הממציאים הלאומי עיגנו את ההערכה הזו בכיבודים מרכזיים.
טיעון הנגד אינו הערת שוליים שולית – זהו הסגווי עצמו, אולי המוצר המפורסם ביותר בקריירה של קיימן, ובמדדים מסחריים רגילים, כישלון אמיתי. מכשיר שנמכר יתר על המידה על ידי הייפ מוקדם עוצר נשימה מצד טיטאנים כמו ג'ובס ובזוס נחת לאכזבה ציבורית ומעולם לא התקרב לנפחים או לשינוי התרבותי שחזו לו, מנוטרל במידה רבה על ידי אותו אינסטינקט של "סודיות תחילה" ששירת את קיימן היטב במכשירים רפואיים אך הרעיב מוצר צריכה ממשוב השוק שהיה זקוק לו. גאונות ושיפוט שוק, במקרה של קיימן, הם באופן מוכח לא אותה מיומנות.
מורשת
ייתכן שמורשתו המתמשכת של קיימן תישען בסופו של דבר פחות על מכשיר בודד ויותר על FIRST, הארגון שהזרים בשקט מאות אלפי סטודנטים לעבר קריירות בהנדסה – צורה של בניית תשתיות שבניגוד לסגווי, מעולם לא עברה שיווק יתר ורק צברה ערך לאורך שלושה וחצי עשורים.