דרווין ט. טרנר: האיש שבנה תחום מאפס
הוא סיים את כיתה ד' בגיל ארבע, נרשם לאוניברסיטת סינסינטי בגיל שלוש עשרה, ובגיל שש עשרה היה בוגר בהצטיינות של פי בטא קפא (Phi Beta Kappa), שכן האוניברסיטה סירבה לשכן אותו בקמפוס בשל גזעו. דרווין ט. טרנר (Darwin T. Turner) בילה את שארית חייו בהפיכת אותה אריתמטיקה מוקדמת ולא נוחה – מוח שחור שנע מהר יותר מהמוסדות שנבנו להכיל אותו – לדיסציפלינה אקדמית שלמה שלא הייתה קיימת כשנולד.
משפחה המבוססת על הישגים ראשונים
טרנר נולד בשם דרווין תיאודור טרוי טרנר ב-7 במאי 1931 בסינסינטי שבאוהיו, למשפחה שבה הישגים אקדמיים יוצאי דופן כבר היו נורמה ולא יוצא מן הכלל. סבו, צ'ארלס ה. טרנר (Charles H. Turner), היה האפריקאי-האמריקאי הראשון שקיבל תואר דוקטור בביולוגיה מאוניברסיטת שיקגו; אמו, לורה נייט (Laura Knight), הייתה הבוגרת הצעירה ביותר של אותה אוניברסיטה והמשיכה לעבוד כסופרת ומורה. הציפיות של המשפחה, וההוכחה לכך שציפיות אלו היו ברות-קיימא, העניקו לטרנר בסיס שלמעטים מהילדים השחורים בתקופתו היה.
הילד שעקף את שכבות הגיל שלו
ההתאוצה האקדמית של טרנר הייתה קיצונית אפילו בסטנדרטים של עילויים מתועדים. הוא סיים את כיתה ד' בגיל ארבע ואת התיכון בגיל שלוש עשרה, ונכנס לאוניברסיטת סינסינטי באותה שנה, 1944. הוא קיבל את התואר הראשון שלו ב-1947, והתקבל לפי בטא קפא בגיל שש עשרה – אף על פי שהאוניברסיטה, שפעלה תחת ההפרדה הגזעית של התקופה, מנעה ממנו מגורים בקמפוס. הוא קיבל תואר שני בספרות אנגלית ואמריקאית ב-1949, בגיל שמונה עשרה, והשלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת שיקגו עד גיל עשרים וחמש, וקיבל את התואר ב-1956. הקצב של אותו הישג – מגן ילדים ועד לדוקטורט בתוך כשני עשורים – לא היה מקרי למה שבא לאחר מכן; משמעות הדבר הייתה שטרנר הגיע למשרות סגל ולסמכות מנהלית דור אקדמי שלם לפני בני גילו, עם השנים שהדבר קנה לו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בניית קריירה טרם קיומו של התחום
הוא החל ללמד בקולג' קלארק (Clark College) באטלנטה ובקולג' מורגן סטייט (Morgan State College), לאחר מכן עמד בראש המחלקה לאנגלית בפלורידה A&M בין השנים 1957 ל-1959, בטרם עבר לאוניברסיטת צפון קרוליינה A&T, שם נעשה דיקן בית הספר לתארים מתקדמים ב-1966 ונשאר בו עד 1970. תקופה באוניברסיטת מישיגן באה לאחר מכן באותה שנה. אף אחת מאלו לא היו משרות בלימודים אפריקאיים-אמריקאיים, משום שבשני העשורים הראשונים לקריירה של טרנר לא היה תחום כזה בהשכלה הגבוהה באמריקה שניתן יהיה להחזיק בו משרה; הוא היה, לאורך תקופה זו, בעיקר חוקר של ספרות אמריקאית ואפריקאית-אמריקائية שעבד בתוך מחלקות אנגלית קונבנציונליות, ועשה את העבודה הקריאתית ובניית הטיעונים שעליהם יוקם התחום בהמשך. הדבר השתנה ב-1972, כאשר הצטרף לאוניברסיטת איווה כראש תוכנית הלימודים האפרו-אמריקאיים שהוקמה לא מכבר, האדם השני שהחזיק בראשות זו – תפקיד שבו יחזיק עד מותו תשע עשרה שנים לאחר מכן, ארוך יותר מכל תפקיד יחיד שמילא לפני כן.
כתיבת הדיסציפלינה אל תוך קיום
הפרויקט המחקרי של טרנר היה לבסס, באופן מתודולוגي ונוכח ספקנות מוסדית אמיתית, כי הספרות האפריקאית-אמריקאית ראויה לאותו טיפול ביקורתי קפדני כמו כל ספרות לאומית אחרת – לא כסקרנות משלימה אלא כתחום עקבי עם היסטוריה, צורות וקנון משלו. המאמר שלו משנת 1970 "הוראת הספרות האפרו-אמריקאית" ("The Teaching of Afro-American Literature") הציג הן את הטיעון האינטלקטואלי והן את אסטרטגיית תוכנית הלימודים המעשית לשילוב סופרים שחורים בסילבוסים של אוניברסיטאות, ברגע שבו מחלקות אנגלית רבות עדיין לא עשו זאת. הוא כתב וערך יותר משבעה עשר ספרים ולמעלה ממאה מאמרים וסקירות לאורך הקריירה שלו, ופרסם בהרחבה על סופרים שהיו אז שוליים לקנון האקדמי – ביניהם ז'אן טומר (Jean Toomer), קאונטן קאלן (Countee Cullen), וזורה ניל הרסטון (Zora Neale Hurston) – וערך את הספר "אמנות נרטיב העבדים" ("The Art of the Slave Narrative"). במותו הוא עדיין עבד על "דרמה שחורה באמריקה" ("Black Drama in America"), אשר פורסמה לאחר מותו ב-1994. באיווה, הוא לא רק לימד בתוך התוכנית; הוא הרחיב אותה, תוך בניית קורסים בהיסטוריה ובתרבות אפריקאית-אמריקאית שהעניקו למחלקה רוחב התואם את הדיסציפלינות הוותיקות סביבה.
מדוע דרווין מכונה גאון
התווית מוצמדת לטרנר בשני רישומים נפרדים שכדאי להפרידם. הראשון שבהם ניתן למדידה ואינו שנוי במחלוקת: מקרה מתועד של התאוצה אקדמית קיצונית, מאומת באמצעות גיליון ציונים ולא באמצעות אגדה – כיתה ד' בגיל ארבע, קולג' בגיל שלוש עשרה, דוקטורט בגיל עשרים וחמש – סוג של הישג העונה על כל הגדרה קונבנציונלית של עילוי. השני הוא טענה אקדמית ולא טענה קוגניטיבית טהורה, וזו הנושאת את משקל המוניטין שלו: עמיתים והיסטוריונים מאוחרים יותר כינו אותו "אבי הלימודים האפריקאיים-אמריקאיים" לא משום שהיה לו המוח המהיר ביותר בכל חדר, אלא משום שהוא ביצע את העבודה האינטלקטואלית הסבלנית ונטולת הזוהר של בניית התשתית של דיסציפלינה – הטיעונים התוכניתיים שלה, קנון הטקסטים שראוי ללמד, הטענה שלה ללגיטימיות בתוך מוסדות ספקניים – במידה רבה לבד ובמידה רבה ראשון. החוקר ווילפרד ד. סמואלס (Wilfred D. Samuels) עקב אחר שליחות זו ישירות אל גאוות התרבות השחורה שמשפחתו של טרנר נטעה בו, ולא לאיזשהו ברק מולד המופשט מהקשרו. הטיעון הנגדי ההגון הוא שהגאון של טרנר, כפי שהתיעוד תומך בו, הוא בניית מוסדות וסינתזה ולא פריצת דרך יצירתית או תיאורטית יחידה שהמילה לרוב מרמזת עליה במקומות אחרים; החינוך המוקדם המופלא שלו מוכיח קיבולת גולמית, אך המוניטין המתמשך שלו נח על הישג ארגוני ותוכניתי – ייסוד, עמידה בראש, קידוד – הגאונות של אדם ההופך מוח מהיר למבנים קבועים שאנשים אחרים יכולים להיכנס לתוכם.
מורשת
טרנר נפטר ב-11 בפברואר 1991 בבית החולים מרסי באיווה סיטי בגיל חמישים ותשעה, כשהוא עדיין מכהן כראש המחלקה שאותה בילה קרוב לשני עשורים בבנייתה. שמו מציין כיום תוכנית חוקרים באוניברסיטת סינסינטי, קרן מלגות ותיאטרון פעולה באוניברסיטת איווה, ופרס למאמר הטוב ביותר המוענק מדי שנה מאז 2018 על ידי איגוד שפות הקולג' (College Language Association) – אנדרטאות מוסדיות, כיאה לאדם שהישגו האמיתי היה בניית מוסדות במקום שבו לא עמד דבר קודם לכן.