דארה מקאנלטי: הנער ששינה את כתיבת הטבע
בשנת 2020 זכה פרס ויינרייט — הכבוד הגבוה ביותר בבריטניה לכתיבה על העולם הטבעי, פרס המוענק בדרך כלל למבוגרים עם עשרות שנות ניסיון ברישומי שדה — בידיו של נער בן 16 מצפון אירלנד שעדיין למד בתיכון. 'יומן של טבעוני צעיר' פורסם באותה שנה על ידי הוצאת ליטל טולר בוקס, הוצאה עצמאית קטנה. תוך חודשים ספורים אותו ספר זכה בפרס ספר השנה של אנ פוסט לסופר החדש, בפרס קוראי ספרים בקטגוריית הספרות העיונית, ובמקום ברשימה הקצרה של פרס ביילי גיפורד, שם הפך מקאנלטי לסופר הצעיר ביותר שנכלל אי פעם ברשימה.
תחת הרי המורן
מקאנלטי נולד ב-31 במרץ 2004 ומתגורר סמוך להרי המורן בצפון אירלנד. הוא אוטיסט, והעובדה אינה אגבית ליצירתו: כתיבתו חוזרת אליה שוב ושוב, ומתייחסת אליה פחות כמכשול שיש לעקוף ויותר ככלי שדרכו נרשם העולם הטבעי. התיעוד של ילדותו המוקדמת דליל באופן חריג, וזה עצמו מרמז על משהו. הוא הגיע לזירה הציבורית כסופר לפני שצבר ביוגרפיה רגילה שקדמה לכך. השכלתו התיכונית הייתה במכללת שימנה המשולבת, אותה סיים ב-2022, ולאחר מכן החל ללמוד מדעי הטבע בקווינס' קולג' בקיימברידג' — ההכשרה המדעית הפורמלית הגיעה מספר שנים לאחר שהמוניטין המקצועי כבר נבנה.
מוניטין לפני ספר
הקריירה החלה מוקדם ובקנה מידה קטן. ב-2017, בן 13, הוא תרם לתוכנית 'ציוץ של היום' של BBC רדיו 4, דיווקים קצרים על שירי ציפורים. ב-2018 ציינה משרד ראש הממשלה הבריטי את שמו בתוכנית 'נקודות אור', והזכירה את עבודתו בחיבור צעירים לטבע. ב-2019 העניקה לו החברה המלכותית להגנת ציפורים את מדליית ה-RSPB, והוא הפך לאדם הצעיר ביותר שקיבל אותה. רצף זה — שידור לאומי, המלצה ממשלתית, מדליה ממוסדית — הושלם לפני שפרסם ספר אחד. רוב הסופרים הפוכים את הסדר.
זכיות הפרסים
'יומן של טבעוני צעיר' שינה את קנה המידה של הכל. זכייתו בפרס ויינרייט ב-2020 הייתה הכותרת, אבל התשואה המקיפה חשובה יותר, מכיוון שהגיעה מוועדות שיפוט עם קהלים שונים לחלוטין: פרס ספרותי לכתיבה על טבע, פרס מסחרי אירי, פרס קוראי ספרים שנבחר על ידי הציבור, והרשימה הקצרה של פרס ביילי גיפורד, שמודד ספר כנגד כלל תחום הספרות העיונית הרצינית. ב-2021 נוסף פרס הספר הבריטי לספרות עיונית סיפורית, יחד עם מועמדות לפרס דלקי לספרות כסופר צעיר. ספר של תלמיד תיכון נבדק על ידי חברי שופטים בוגרים על פי קריטריונים של מבוגרים, וזכה בהם.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ילד פרא והטור
הספר השני, 'ילד פרא: מסע דרך הטבע', יצא ב-2021 בהוצאת מקמילן, ופנה לקהל צעיר יותר, והיה מועמד לפרס ויינרייט בשנה שלאחר מכן בקטגוריית כתיבה על טבע ושימור לילדים. באותה שנה החל טור חודשי בנושא טבע ב'האיריש טיימס', והצטרף לשורות הפרשנים הקבועים. במקומות אחרים הופיע ב-BBC רדיו אלסטר, בתוכניות 'ספרינגווטץ'' ו'קאנטרי-פייל', ותרם ל'הגרדיאן' ול'הביס אישו'. המעבר מפרידיגי למקצוען — מעבר שרוב תופעות הילדים לא מצליחות לעשות — כבר היה בעיצומו לפני שעזב את בית הספר.
הפעיל
מקאנלטי מעולם לא ראה את הכתיבה כנפרדת מההסברה. הוא פועל נגד רדיפת דורסים ואובדן מגוון ביולוגי, והשתתף ב'הצעדה העממית למען הטבע' שארגן הטבעוני כריס פקהם. הוא משמש שגריר של ה-RSPCA ושל מכון ג'יין גודול. ב-2023 הוענק לו מדליית האימפריה הבריטית על שירותיו לסביבה ולתמיכה בהפרעות ספקטרום האוטיזם — ציטוט שמזכיר את שני חצאי הפרויקט, האקולוגי והנוירולוגי, כגוף עבודה אחד.
פרשת קלנצ'י
באוגוסט 2021 העלה מקאנלטי בפומבי חששות לגבי ספרה של הסופרת קייט קלנצ'י, 'ילדים מסוימים שלימדתי ומה שלימדו אותי', והצביע על קטעים שתיארו ילדים אוטיסטים כ'מוזרים' והציעו שהם עשויים לחיות ב'ארץ ASD'. ההתערבות הייתה קצרה וספציפית. התגובה לא הייתה כזו. הוא ספג התעללות מקוונת משמעותית ועזב באופן זמני את טוויטר. זו הייתה פרשה מכוערת, ומלמדת: נער בן 17 עשה ביקורת צרה, ממוקמת, על הייצוג של ילדים אוטיסטים, וחלק מהאינטרנט הספרותי הגיב בהדגמת בעייתיות שתיאר.
למה דארה נקרא גאון
התכונה הספציפית היא תפיסתית יותר מאינטלקטואלית במובן המקובל — צפייה חסרת תקדים בעולם הלא-אנושי, ו, לעיתים נדירות יותר, היכולת להמיר את הצפייה הזו לפרוזה שקוראים בוגרים מוצאים כמגלימה ולא רק כמוקדמת. מקאנלטי עצמו מקשר זאת לאוטיזם: סגנון קשב שאינו מסנן מה שצופים נוירוטיפיקים זורקים כרקע. זהו הליבה הכנה של הטענה.
המילה 'גאון' אינה מילה שהתיעוד מראה שהוחלה רשמית עליו על ידי איש, וזהו גם דייוח מוגזם לטעון אחרת. מה שהתיעוד מראה במקום זאת הוא סדרה של מוסדות שסירבו לדרג אותו על עקומה. פרס ויינרייט, פרס הספר הבריטי, מדליית ה-RSPB, הרשימה הקצרה של פרס ביילי גיפורד וההצבעה של קוראי ספרים של 'ספרים הם התיק שלי' שיפטו אותו כנגד מבוגרים, ודירגו אותו ברמה הגבוהה או קרוב אליה. זו טענה חזקה יותר מכל שם תואר.
הטענה הכנה ההפוכה היא שהישגו הוא הישג של סופר — מלאכת מחשבת, קול, תצפית מתמשכת — ולא הדגמה של עוצמה קוגניטיבית גולמית. הוא לא פתר משפט ולא גילה דבר. יש גם את העובדה המביכה שגילו הצעיר היה חלק מהסיפור, ואף ועדת פרס לא פועלת בריק; החדשנות של הסופר הייתה בלתי נפרדת מקבלת הספר. התשובה היא המערכת השנייה: הטור, הספר השני, התואר במדעי הטבע בקיימברידג', הפלטפורמה המתמשכת מעבר לגיל שבו מעמד הפרידיגי פג. חדשנות מקנה לך ספר אחד. היא לא מקנה לך קריירה.
התצפית הארוכה
המשמעות האמיתית של מקאנלטי עשויה להיות מבנית יותר מספרותית. כתיבת הטבע בבריטניה הפכה עד שנות ה-2010 לז'אנר של אלגיה שנכתבה על ידי אנשים בגיל הביניים לנוף שהם זוכרים. הוא כתב מחדש אותו מהעמדה של מישהו שיהיה חייב לחיות במה שנותר — ושהוא אוטיסט, ואומר זאת, בז'אנר שמעולם לא היה לו קול כזה. הוא בשנות העשרים לחייו. גוף העבודה רק התחיל.