גלריה בשטח של 16 מטרים רבועים ברחוב ויניון (rue Vignon) מספר 28 בפריז שימשה כנקודת זינוק לשינוי רדיקלי באסתטיקה של המאה העשרים. בפתיחת חלל זה בפברואר 1907, דניאל-אנרי קאנְויילר (Daniel-Henry Kahnweiler) עקף את מוסכמות שוק האמנות המבוססות על ידי חתימה על חוזי רכישה ישירים עם אמנים עניים, ובכך הגן עליהם מפני חוסר יציבות כלכלית כדי לטפח את התפתחות התנועה הקוביסטית.
המעבר מפיננסים לאמנות יפה
קאנְויילר, שנולד בשנת 1884 במנהיים שבגרמניה, יועד בתחילה לקריירה בתחום הפיננסים. חייו המקצועיים המוקדמים כללו הכשרה בבורסה בגרמניה ובפריז. במהלך תקופתו בפריז שהחלה בשנת 1902, הוא נהג לפקוד את מוזיאון הלובר ואת מוזיאון לוקסמבורג, שם פיתח עניין רב בציור. בהשפעת דודו הגדול ג'וזף גולדשיידר (Joseph Goldscheider) – ברוקר ואספן אמנות מלונדון – שינה קאנְויילר את שאיפותיו לעבר הפיכה לסוחר אמנות מקצועי, כשהוא מעצב את שאיפות הקריירה שלו לפי דמויות כמו אמברואז וולאר (Ambroise Vollard).
הובלת התנועה הקוביסטית
עד שנת 1907 זיהה קאנְויילר את חשיבות היצירה "העלמות מאביניון" (Les Demoiselles d'Avignon) של פבלו פיקאסו (Pablo Picasso) וביקש לרכוש אותה. הוא נתן עדיפות לתמיכה באמנים שחסרו ייצוג מסחרי, בהם ז'ורז' בראק (Georges Braque), פרנאן לז'ה (Fernand Léger), חואן גריס (Juan Gris) ואנדרה מסון (André Masson). על ידי רכישת מכלול יצירותיהם של אמנים אלו, הוא אפשר להם להתרכז באופן מלא בתהליכים היצירתיים שלהם. השפעתו חרגה מעבר לגלריה; הוא שמר על קשרים אישיים קרובים עם אמניו, ואף היה בעלים משותף של סירות מפרש קטנות יחד איתם כדי לטפח שיח יצירתי.
שילוב בין ספרות לאמנות
קאנְויילר היה מוציא לאור פורה שחלוץ את הקונספט של 'ספרים יפים' (Beaux Livres). פרויקטים אלו כללו שיתופי פעולה שבהם אמנים עכשוויים, כגון פיקאסו, איירו יצירות של משוררים וסופרים כמו מקס ז'אקוב (Max Jacob) וגיום אפולינר (Guillaume Apollinaire). באמצעות יוזמות ההוצאה לאור שלו, הוא הפיק למעלה מ-40 ספרים שגישרו בין אמנות חזותית לספרות. סינרגיה זו אפשרה לו להזניק קריירות ספרותיות רבות תוך תיעוד הזרמים האינטלקטואליים של תקופתו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת והשפעה היסטורית
מעבר לתפקידו כסוחר, שימש קאנְויילר כעד ראייה חיוני להולדת הקוביזם בין השנים 1907 ל-1914. התכתבותו עם האספן השווייצרי הרמן רופף (Hermann Rupf), שנמשכה משנת 1903 ועד מותו של רופף ב-1962, מתעדת את הפצת האמנות המופשטת לאוספים פרטיים בינלאומיים. החריפות המקצועית שלו הייתה כזו שעד שנות ה-50, הגלריה שלו דורגה בין 100 החברות הצרפתיות המובילות לפי נפח ייצוא. הוא קיבל את טבעת הכבוד של העיר מנהיים בשנת 1970 ותואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קייזרסלאוטרן בשנת 1974.
עובדות מהירות
- נולד: 1884, מנהיים - נפטר: 1979, הרובע השישי של פריז - אזרחות: צרפת וגרמניה - פתיחת גלריה: פברואר 1907, רחוב ויניון 28 - עיסוקים עיקריים: סוחר אמנות, סופר, מוציא לאור - הכרה ב-1974: דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קייזרסלאוטרן - הכרה ב-1970: טבעת הכבוד של העיר מנהיים
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה תרומתו העיקרית של קאנְויילר לתנועה הקוביסטית?
הוא סיפק תמיכה כלכלית עקבית על ידי רכישת אוספים שלמים מאמנים כמו פיקאסו ובראק, מה שאפשר להם להתמקד בעבודתם ללא הלחץ של מכירות מיידיות.
### האם קאנְויילר עבד עם אמנים שאינם ציירים?
כן, הוא היה מוציא לאור ששיתף פעולה עם משוררים, סופרים וכותבים, תוך שהוא מפגיש אותם עם אמנים חזותיים כדי להפיק מהדורות מאוירות הידועות בשם 'ספרים יפים' (Beaux Livres).