קורבין בלו (Corbin Bleu): ילד דיסני שהפך לרקדן ברמה גבוהה
בשנת 2017 העניקו פרסי צ'יטה ריברה (Chita Rivera Awards) את פרס הרקדן המצטיין במופע ברודוויי לזוכה שהקהל האמריקאי הכיר בתור צ'אד דנפורט (Chad Danforth), שחקן הכדורסל בסרט של ערוץ דיסני (Disney Channel). זהו הגביע הפחות צפוי בארון של קורבין בלו (Corbin Bleu) והזה שמסביר אותו בצורה הטובה ביותר. הוא רקד מאז שהיה בן שנתיים; שנות דיסני היו ההפסקה, לא הקריירה.
רקד מגיל שנתיים
הוא נולד ב-21 בפברואר 1989 בברוקלין (Brooklyn), והחל לרקד לפני שאפשר היה לצפות שיבחר בכך באופן מודע. האימונים שהגיעו לאחר מכן לא היו מהסוג של אחרי שעות לימודים: הוא למד באקדמיית המחול של דבי אלן (Debbie Allen Dance Academy) ובבית הספר התיכון לאמנויות של מחוז לוס אנג'לס (Los Angeles County High School for the Arts), שניים ממסלולי הקונסרבטוריון התובעניים ביותר העומדים לרשות מתבגר אמריקאי. התוצאה היא מופיע בעל בסיס טכני אמיתי ולא מיומנות משוערת שהטלוויזיה דורשת בדרך כלל.
צ'אד דנפורט (Chad Danforth)
לאחר מכן הגיע היי סקול מיוזיקל (High School Musical). בלו גילם את צ'אד דנפורט לאורך טרילוגיית דיסני בין 2006 ל-2008, בזיכיון שזכה בפרס אמי (Emmy) והפך את צוות השחקנים הצעיר שלו לתופעה מסחרית גלובלית מסוג שדיסני לא הצליחה לייצר קודם לכן עם סרט שנועד לטלוויזיה. הוא גם כיכב בסרט קפוץ! (Jump In!), והוציא שני אלבומים, צד אחר (Another Side) ב-2007 ו-מהירות האור (Speed of Light) ב-2009, לאורך המסלול שהמכונה מצפה לו: כוכב דיסני הופך לאמן הקלטות, אמן ההקלטות יוצא לסיבוב הופעות, וסיבוב ההופעות מוכר את הסרט הבא.
הוא התקבל לאוניברסיטת סטנפורד (Stanford University). הוא לא הלכי. "'היי סקול מיוזיקל' פשוט דחף את הקריירה שלי לרמה אחרת," אמר, "ומצאתי את עצמי עובד הרבה יותר." זהו משפט שיש בו מידה מסוימת של דרך שלא נבחרה.
לומד את ברודוויי מבפנים
מה שבלו עשה עם הפרסום הוא החלק המעניין. הוא בזבז אותו על תיאטרון, ועשה זאת בדרך הלא זוהרת – על ידי החלפת תפקידים של אנשים אחרים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוא הצטרף למחזמר בלב ההודים (In the Heights) כמחליף לדמותו של אוסנאווי (Usnavi), ושיחק מ-28 ביוני עד 15 באוגוסט 2010, כשהוא נכנס לתפקיד שנכתב ובוצע לראשונה על ידי לין-מנואל מירנדה (Lin-Manuel Miranda) במופע שכבר זכה בפרס טוני (Tony). לאחר מכן הוא לקח על עצמו את תפקידו של ישو בחידוש של גודספל (Godspell) משנת 2011, ונשאר עד אפריל 2012. לשחקן מחליף יש את כל הקושי שבעבודה ואפס קרדיט: אין תקופת חזרות המותאמת לך, אין ביקורות, להקת שחקנים שכבר התגבשה, וקהל הנושא בזיכרונו את ההופעה הקודמת. כך ברודוויי מעריכה האם אדם מפורסם יכול באמת לעבוד.
הוא עבר את המבחן. בשנת 2016 הוא עלה לבמה ב-מלון חג המולד, מחזמר אירווינג ברלין החדש (Holiday Inn, The New Irving Berlin Musical) כטד האנוвер (Ted Hanover) בצוות המקורי – תפקיד הריקוד בנעלי טפס (tap), שושלת פרד אסטר (Fred Astaire) – וזכה בפרס צ'יטה ריברה (Chita Rivera Award). בשנת 2019 הוא גילם לראשונה את ביל קלהון (Bill Calhoun) ולוקנציו (Lucentio) בחידוש של נשקיני, קייט (Kiss Me, Kate), מה שהביא לו מועמדות לפרס דרמה דסק (Drama Desk) לשחקן המשנה המצטיין במחזמר ומועמדות שנייה לפרס צ'יטה ריברה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בווסט אנד (West End) ב-הגטסבי הגדול (The Great Gatsby) בשנת 2025 והחליף את ניק קאראواي (Nick Carraway) בהפקת ברודוויי במרץ 2026.
לרקוד בנעלי טפס
בלו מביע עמדה ברורה לחלוטין לגבי מי שהוא. הוא בחר ב-נשקיני, קייט בחלקו בשל הכוריאוגרף שלו: "וורן קרלייל (Warren Carlyle) הוא הכוריאוגרף. הוא כוח עצום בעולם הריקוד בנעלי טפס. מבחינתי, ריקוד תמיד היה במקום הראשון." הוא ברור באותה מידה לגבי האופן שבו הוא ניגש לתפקידים טעוני היסטוריה – תפקידי אסטר, תפקידו של מירנדה. "אני לא הם. אני אני," הוא אומר, והוא בונה פרשנות בחזרות במקום לשחזר פרשנות קודמת.
הוא מקפיד מאוד על בימוי, ועומד על קבלת דיוק מהאנשים המביימים אותו בטענה שהוראות מעורפלות מניצרות ביצוע רשלני, והוא ממליץ לשחקנים צעירים לחיות במלואם על בסיס ההנחה ההגיונית שאי אפשר לגלם חוויות שמעולם לא חוו. מחוץ לבמה הוא התחרה בתוכנית רוקדים עם כוכבים (Dancing with the Stars) ב-2013 וסיים במקום השני, הנחה את תחרות 'איסטר בונט' (Easter Bonnet Competition) ב-2010, ועבד בטלוויזיה בסדרות סופרגירל (Supergirl), שיקגו מד (Chicago Med) ושורה של סרטי חג של ערוץ הולמרק (Hallmark). הוא משמש כיו"ר המועצה המייעצת הארצית של תוכנית 'מבط קדימה' (Looking Ahead Program) ותומך בארגונים St. Jude, Starlight Children's Foundation ו-Make-A-Wish. הוא מתורס בלוס אנג'לס עם רעייתו, סשה קלמנטס (Sasha Clements).
מדוע קורבין נקרא גאון
הטענה בדבר גאונותו של בלו נשענת על מיומנות גופנית, ומיומנות זו ספציפית די הצורך כדי לתאר אותה במדויק. הוא רקדן טפס ברמת ברודוויי מקצועית – כלומר, הפקה של צליל מדויק מבחינה קצבית באמצעות הרגליים תוך כדי שירה מדויקת בסולם ומשחק בסצנה, שלוש משימות המתחרות על אותה נשימה ואותה ריכוז. ריקוד טפס אינו סלחני באופן שריקוד אחר אינו כזה: צעד המאחר בשבריר שנייה אינו קו מושלם במעט אלא תו שגוי באופן נשמע, שכל אדם באולם שומע. בלו מסוגל לעשות זאת בתפקידים התובעניים משושלת אסטר, וזו הסיבה שפרסי צ'יטה ריברה – הנבחרים על ידי אנשים המעריכים ריקוד למחייתם – העניקו לו את פרסם ב-2017 והעמידו אותו מחדש למועמדות ב-2019.
המיומנות השנייה והעדינה יותר היא משמעת פרשנית. לקחת על עצמו את תפקידו של אוסנאווי מהאדם שכתב אותו, או לגלם דפקיד המבוסס על אסטר, מזמין חיקוי, וחיקוי הוא מה שהקהל סולח עליו אך מבקרים לעולם לא. השיטה המוצהרת שלו – "אני לא הם. אני אני" – היא התשובה הנכונה, והפרסים מרמזים שהוא אכן מיישם זאת.
ראוי לציין את המגבלות הכנות. איש בתיאטרון אינו מכנה את קורבין בלו גאון, והמילה אינה מופיעה בכתיבה הרצינית עליו; הוא מתואר כמצטיין, רב-גוני ואמין. הוא יצר לראשונה שני תפקידי ברודוויי, ולא גוף יצירה נרחב; הוא לא כתב מחזות כלשהם ולא יצר כוריאוגרפיה; פרסומו עדיין נובע בעיקרו מסרט של דיסני שעשה בגיל שבע-עשרה. הייחוד שלו אינו בהמצאה אלא בשלמות נדירה – שחקן ששר באמת, רוקד באמת ומשחק באמת, ברגע שבו תיאטרון זמר (מחזמר) מלהק לרוב מבצעים המסוגלים לבצע שניים מתוך השלושה.
מורשת
ערוץ דיסני הפיק בני נוער מפורסמים רבים מאוד בשנות ה-2000 ומעטים מאוד אמנים עובדים. בלו הוא הדוגמה הנגדית: הוא המיר תפקיד בזיכיון לקריירת במה בת שני עשורים שנבנתה על טכניקה שקדמה לפרסום, והוא עשה זאת באמצעות קבלת חוזי החלפה שלא הציעו שום תהילה. עבור האמנים הצעירים שהלכו בעקבותיו, זוהי מפה שימושית יותר מכל מה שהטרילוגיה סיפקה.