צ'ה גווארה: הרופא שבחר באקדח
במרץ 1960 הרים צלם בטקס זיכרון בהוואנה את מצלמתו לכמה שניות ותפס אדם מזוקן בוהה מעבר לו בהבעה של זעם מבוקר. הגרילרו ההרואי (Guerrillero Heroico) של אלברטו קורדה (Alberto Korda) כונה מאז התצלום המפורסם ביותר בעולם על ידי המכללה לאמנות של מרילנד, והוא עשה משהו מוזר לנושא שלו: הוא הפך רופא ארגנטינאי עם תיעוד ספציפי ומתועד בכבדות לצורה על חולצת טריקו. התיעוד מעניין יותר מהצורה, ופחות מחמיא במידה ניכרת.
שלושת אלפים ספרים וחזה גרוע
ארנסטו גווארה דה לה סרנה נולד ב-14 ביוני 1928 ברוסאריו, ארגנטינה, למשפחה מהמעמד הגבוה ממוצא ספרדי, בסקי ואירי. אביו תמך בצד הרפובליקני במלחמת האזרחים הספרדית, כך שוויכוח שמאלני היה רעש ביתי רגיל. אסתמה כרונית העיבה על ילדותו; הוא פיצה על כך על ידי משחק ספורט מספיק חזק כדי להרוויח את כינוי הרוגבי "פוזר" (Fuser). בית המשפחה החזיק כשלושת אלפים ספרים, והוא עבד דרכם — מרקס, פוקנר, נרודה, קפקא — ופיתח תחומי עניין מתמשכים בפילוסופיה, היסטוריה ותיאוריה פוליטית. הערכת ה-CIA ב-1958 תיארה אותו כ"קרא היטב" ו"אינטלקטואל למדי", דבר יוצא דופן ששירות מודיעין יתנדב לומר על מורד.
הוא נכנס לאוניברסיטת בואנוס איירס ב-1948 כדי ללמוד רפואה. שני מסעות איפסו אותו: משלחת אופניים עצמאית ברחבי ארגנטינה ב-1950, וב-1952 טרק אופנועים של תשעה חודשים בדרום אמריקה עם אלברטו גרנאדו (Alberto Granado) שכלל שהייה במושבת מצורעים פרואנית. הוא חזר משוכנע שטיפול בחולים אחד בכל פעם אינו תגובה רצינית למה שראה.
גואטמלה, והלקח
ב-1954 היה גווארה בעיר גואטמלה, שם פגש את הכלכלנית הילדה גדאה (Hilda Gadea) וצפה בנשיא חאקובו ארבנס (Jacobo Árbenz) מנסה רפורמה בקרקעות. כאשר הפיכה בגיבוי ה-CIA הדיחה את ארבנס, גווארה הגיע למסקנה ששלטה בשארית חייו: שמרקסיזם שהושג באמצעות מאבק מזוין והגנה על ידי אוכלוסייה חמושה הוא הדרך היחידה לתקן תנאים. הוא ברח למקסיקו סיטי בספטמבר 1954 ועבד כרופא וצלם. ביוני 1955 פגש את ראול קסטרו, שהכיר לו את פידל. גווארה החליט לפני עלות השחר שהמטרה של הקובני היא זו שחיפש והצטרף לתנועת ה-26 ביולי. הוא התחתן עם גדאה באותו ספטמבר.
הסיירה מאסטרה
היאכטה גראנמה הפליגה לקובה ב-25 בנובמבר 1956 כשהיא נושאת שמונים ושניים לוחמים. לאחר אבדות מוקדמות קטסטרופליות רק עשרים ושניים התארגנו מחדש בהרים. גווארה עלה לדרגת קומנדנט וניהל את הטור שלו כמשהו שבין יחידה צבאית למנהל אזרחי: הוא הקים בתי ספר, מרפאות ועיתון לאחר שגילה שארבעים אחוז מהמבוגרים סביבו לא יכלו לקרוא. הוא היה גם משמעת חמורה שהורה על הוצאתם להורג של עריקים. שתי העובדות שייכות לאותה פסקה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →המוניטין שלו כחייל נשען על קרב סנטה קלרה בסוף דצמבר 1958, שם כוחותיו, בנחיתות מספרית של בערך עשרה לאחד, כבשו את העיר — שתוארה כטור דה פורס יוצא דופן בלוחמה מודרנית. בטיסטה ברח ב-1 בינואר 1959.
שר
גווארה פיקד על כלא לה קבאניה (La Cabaña) מינואר עד יוני 1959, כשהוא בוחן גזרי דין מוות של פושעי מלחמה לכאורה מהמשטר הישן. בין חמישים וחמישה למאה וחמש הוצאות להורג בוצעו תחת סמכותו. הוא הגן עליהן בצורה שטוחה: כיתות היורים לא היו רק הכרח עבור תושבי קובה אלא כפייה של העם. הביוגרף שלו ג'ון לי אנדרסון (Jon Lee Anderson) אמר שהוא לא מצא מקור אמין המראה שגווארה הוציא להורג חף מפשע, וזו הגנה על תהליך, לא על חומרת התהליך. הוא התגרש מגדאה ב-1959 והתחתן עם אליידה מארץ' (Aleida March) ב-2 ביוני באותה שנה.
הוא מונה לנשיא הבנק הלאומי, כשהוא חותם על המטבע פשוט "צ'ה", ואז לשר התעשיות. רעיון המשילות שלו היה el Hombre Nuevo, האדם החדש: אזרח המונע על ידי סולידריות ולא על ידי רווח, מונע על ידי תמריצים מוסריים ולא חומריים. הוא הלאים את התעשייה, הגביל את אחזקות הקרקע לאלף דונם והקים את מיליציית ה-INRA. קמפיין האוריינות היה ניצחון אמיתי — 707,212 מבוגרים למדו לקרוא, האוריינות הלאומית עלתה ל-96 אחוזים עד 1961. הכלכלה לא הייתה. גווארה הודה במרץ 1962 שתוכנית התיעוש לארבע שנים הייתה תוכנית אבסורדית, מנותקת מהמציאות. הפריון ירד, ההיעדרות עלתה, וקובה הקציבה מזון באותה שנה.
יציאה
הוא כתב את לוחמת גרילה, מדריך שעיצב התקוממויות במשך עשורים, ושמר את היומנים שפורסמו ב-1995 כיומני האופנוע, שהפכו לרב-מכר של הניו יורק טיימס וסרט ב-2004. הוא סייר במדינות ברית באנדונג ב-1959 ונסע למוסקבה באוגוסט 1962 כדי לחתום על פריסת הטילים, ואז זעם על חרושצ'וב על נסיגתם במהלך משבר אוקטובר.
ב-1965 עזב את קובה כדי לייצא מהפכה. קמפיין קונגו נכשל. הוא עבר לבוליביה, שם כוחות בוליביאנים בסיוע ה-CIA לכדו אותו ב-8 באוקטובר 1967 וירו בו למחרת בלה היגרה (La Higuera). הוא היה בן שלושים ותשע.
מדוע צ'ה מכונה גאון
הטענה הניתנת להגנה היא צרה וצבאית. סנטה קלרה הייתה הישג פיקודי יוצא דופן באמת נגד סיכויים של עשרה לאחד, ולוחמת גרילה קודדה דוקטרינה שמתרגלים בכמה יבשות אכן השתמשו בה — כתיבת תיאוריה צבאית עובדת היא הישג אינטלקטואלי אמיתי, לא שווה ערך לכריזמה של פוסטר. דו"ח ה-CIA מ-1958 שכינה אותו קורא היטב ואינטלקטואל למדי הוא עדות ממקור עוין, מה שהופך אותו לשווה משהו. היה לו גם את הדמיון הארגוני לנהל תוכניות אוריינות ומרפאות בתוך טור גרילה פעיל.
מקרה הנגד כבד. הרעיון הפוליטי המרכזי שלו, האדם החדש, הפיק כלכלה שהוא עצמו הכריז עליה כאבסורדית ומנותקת מהמציאות תוך שלוש שנים. שני ניסיונותיו לחזור על המודל הקובני, בקונגו ובבוליביה, נכשלו לחלוטין, השני באופן קטלני, מה שמרמז שהוא עשה הכללה ממקרה שלא הבין במלואו. תיאוריית ה-foco של התקוממות שהוא עזר לפופולריות שלה הובילה למספר רב של מקרי מוות באמריקה הלטינית מבלי לייצר קובה נוספת. וההוצאות להורג בלה קבאניה, תהיה ההגנה הפרוצדורלית עליהן אשר תהיה, מתארות אדם שנוח לו עם הרג בקנה מידה גדול.
הוא היה מפקד שדה מוכשר וסופר רציני על מלחמה שהיה כלכלן גרוע ונביא גרוע עוד יותר. טיים מנה אותו בין מאה האנשים המשפיעים ביותר של המאה העשרים, והשפעה היא המילה המדויקת. גאונות, ללא סייג, אינה.
מורשת
גווארה נותר הדמות השנויה ביותר במחלוקת של השמאל הלטינו-אמריקני: קדוש מעונה עבור חלק, סמכותן עבור אחרים, ועבור מספר גדול מאוד של אנשים פשוט גרפיקה. התצלום של קורדה ניתק אותו מהביוגרפיה שלו בצורה כה מוחלטת שהתמונה נמכרת כעת במדינות שהפוליטיקה שלהן הוא תיעב. המדריך האריך ימים אחרי האיש; כך גם הכישלונות.