צ'ארלס ג. דוז (Charles G. Dawes): הבנקאי שכתב שיר להיט וזכה בפרס נובל
בשנת 1911, בנקאי משיקגו התיישב והלחין מלודיה לפסנתר שוטפת כתחביב פרטי בלבד, מלודיה שחבריו המוזיקאים חשבו שהיא טובה מספיק כדי להביאה למוציא לאור. ארבעים שנה לאחר מכן, הפזמונאי קארל סיגמן (Carl Sigman) כתב לה מילים, טומי אדוארדס (Tommy Edwards) הקליט אותה בשם "It's All in the Game", והיא זינקה למקום הראשון במצעדים האמריקאיים והבריטיים כאחד — מה שהפך את צ'ארלס ג. דוז לסגן נשיא ארצות הברית היחיד שכתב אי פעם שיר פופ שכבש את ראש המצעד. באופן מפתיע, מדובר באחד ההישגים הפחות משמעותיים בקורות חייו.
מאוהיו ועד לשכת עורכי הדין בנברסקה
דוז נולד ב-27 באוגוסט 1865 במריאטה, אוהיו. הוא קיבל תואר ראשון ממכללת מריאטה ב-1884 ותואר במשפטים מבית הספר למשפטים בסינסינטי ב-1886, ולאחר מכן עבר ללינקולן, נברסקה, שם בנה פרקטיקה משפטית שנודעה במאבקה נגד לובי הרכבות החזק. הוא פנה יותר ויותר לעבר מימון ותעשייה, חיבר מחקר בשם "The Banking System of the United States and Its Relation to the Money and Business of the Country" בשנת 1894, ובסופו של דבר, יחד עם אחיו, הגיע לשלוט בעשרים ושמונה חברות שירותים ציבוריים — הבסיס להונו ולמוניטין שלו כמפעיל פיננסי רציני זמן רב לפני שנכנס לפוליטיקה הלאומית.
חייל וראש אגף האספקה
כאשר ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה, דוז התגייס ב-1917, קיבל דרגת רב-סרן ועלה במהירות לדרגת סגן-אלוף ולאחר מכן תת-אלוף. תפקידו בזמן המלחמה התמקד בעבודה הלא-זוהרת אך הקריטית של רכישת אספקה עבור כוח המשלוח האמריקאי — לוגיסטיקה ולא פיקוד קרבי, אך לוגיסטיקה בקנה מידה שדרש בדיוק את הכשירות הארגונית והפיננסית שבנה בחייו האזרחיים.
מנהל תקציב ואדריכל פיצויים
כשירות זו הפכה את דוז לבחירה טבעית עבור הנשיא הארדינג (Harding), שמינה אותו למנהל הראשון של הלשכה לתקציב שהוקמה זה עתה בשנת 1921 — הניסיון הראשון להטיל תקצוב מרכזי ומערכתי על הממשל הפדרלי של ארצות הברית, במקום מערכת טלאים שבה סוכנויות פדרליות ביקשו בעבר כספים ללא תיאום או פיקוח מרכזי. דוז זכה להערכה על השגת חיסכון של כ-2 מיליארד דולר בשנת הפעילות הראשונה של הלשכה בלבד, הפגנה של משמעת פיננסית שהתבססה ישירות על המוניטין שביסס עשורים קודם לכן כמחבר ספרים על בנקאות בנברסקה וכמנהל חברות שירותים ציבוריים. שנתיים לאחר מכן, ב-1923, הוא מונה לוועדת הפיצויים של בעלות הברית שהתמודדה עם קריסת הכלכלה הגרמנית תחת עול תשלומי הפיצויים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. התוכנית שפיתח, אשר נשאה את שמו, ארגנה מחדש את לוח הזמנים של הפיצויים של גרמניה וייצבה את המטבע ואת המערכת הבנקאית שלה, ובכך נטרלה זמנית משבר שהביא את היחסים בין צרפת לגרמניה לסף פיצוץ ואיים על קריסה כלכלית אירופית רחבה יותר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרס נובל וסגנות הנשיאות
תוכנית דוז זיכתה אותו בפרס נובל לשלום ב-1925, בו חלק עם שר החוץ הבריטי סר אוסטין צ'מברליין (Sir Austen Chamberlain), מתוך הכרה בתפקידה של התוכנית בהקלת אחת מנקודות החיכוך המסוכנות ביותר של הדיפלומטיה האירופית בין שתי מלחמות העולם. באותה שנה נכנס דוז לתפקידו כסגן הנשיא ה-30 של ארצות הברית, תחת קלווין קולידג' (Calvin Coolidge) משנת 1925 עד 1929 — מה שאומר שהוא החזיק בפרס נובל לשלום ובסגנות הנשיאות בו-זמנית, הבחנה שמעט מאוד אישי ציבור אמריקאים חלקו לפניו או אחריו.
דיפלומט בלונדון
לאחר שעזב את סגנות הנשיאות, הקריירה הציבורית של דוז נמשכה: הנשיא הובר (Hoover) מינה אותו לשגריר בבריטניה, תפקיד בו כיהן מ-1929 עד 1932, מה שהציב אותו במרכז היחסים האנגלו-אמריקאיים במהלך השנים הראשונות של השפל הגדול, תקופה שבה המומחיות הפיננסית שבנה בתחומי הבנקאות, התקצוב והפיצויים נותרה רלוונטית ישירות לאתגרים הדיפלומטיים של התקופה.
המלחין המקרי
היצירה "Melody in A Major" של דוז, שהולחנה ב-1911 כתחביב חובבני, נאספה על ידי הכנר המפורסם פריץ קרייזלר (Fritz Kreisler), שהופיע והקליט אותה, מה שהעניק לה תהילה צנועה בחוגי המוזיקה הקלאסית והפופולרית במהלך חייו של דוז. רק לאחר מותו של דוז — קארל סיגמן הוסיף מילים ב-1951, השנה שבה מת דוז, והקלטתו של טומי אדוארדס מ-1958 הפכה ללהיט במקום הראשון — הגיע הלחן לקהל הרחב ביותר שלו, ומאוחר יותר זכה לביצועים מחודשים של אמנים כמו ואן מוריסון (Van Morrison), אלטון ג'ון (Elton John), מרל האגארד (Merle Haggard) ובארי מנילו (Barry Manilow). דוז מעולם לא זכה לראות את הלחן שלו הופך לאחד מסטנדרטי הפופ המוקלטים ביותר של אמצע המאה ה-20.
מדוע צ'ארלס מכונה גאון
הטיעון לזכותו של דוז נשען על כשירות רחבת היקף באופן יוצא דופן ולא על עומק בתחום יחיד — הטענה הנדירה יותר לגאונות הנובעת מעשיית כמה דברים קשים היטב במקום דבר אחד בצורה מבריקה. לאורך קריירה אחת הוא היה עורך דין מצליח שנלחם בלובי הרכבות, איל חברות שירותים ציבוריים, גנרל לוגיסטיקה בזמן מלחמה, האדריכל של מערכת התקצוב המודרנית הראשונה של הממשל הפדרלי, מתכנן של תוכנית הצלה כלכלית בעלת חשיבות בינלאומית שזכתה בפרס נובל לשלום, סגן נשיא מכהן, שגריר, וכמעט כבדרך אגב, המלחין של להיט פופ אמיתי. מעט אישי ציבור בהיסטוריה האמריקאית שילבו חריפות פיננסית, מינהל צבאי, דיפלומטיה בינלאומית והלחנה מוזיקלית בחיים אחד, והכרת ועדת פרס נובל בתוכנית דוז מייצגת שיפוט אמיתי ומאומת חיצונית של פתרון בעיות יוצא דופן תחת לחץ גיאופוליטי אמיתי. הסייג הכנה הוא שאף אחד מהישגים אלו, שנבחן בנפרד, אינו נשען על תובנה תיאורטית מקורית — תוכנית דוז הייתה ארגון פיננסי מחדש פרגמטי ולא פריצת דרך רעיונית, והשיר הצליח בזכות האמנות של קרייזלר ומאוחר יותר של אדוארדס לא פחות מאשר בזכות המלודיה של דוז. גאונותו, אם המילה חלה, הייתה ברוחב היריעה ובאמינות: מוח של מנהל המסוגל לשלוט בתחומים חדשים במהירות ולבצע את העבודה בצורה מיומנת בכולם.
מורשת
דוז נותר דמות ייחודית בחיים הציבוריים האמריקאיים בשל טווח הנושאים שבהם נגע — תקצוב פדרלי, דיפלומטיה כלכלית אירופית ומוזיקה פופולרית ביניהם — וביתו באוונסטון, אילינוי, משומר כיום כאתר היסטורי לאומי. הוא זכור פחות עבור הישג כלשהו ויותר עבור העובדה יוצאת הדופן שחתן פרס נובל לשלום רציני וסגן נשיא, במקרה, כמעט בטעות, חיבר את אחד השירים המוקלטים ביותר של המאה ה-20.