צ'ארלס דרו: המנתח שהקים את בנקי הדם
בשנת 1941 הודיעו צבא וצי ארצות הברית לאיש שניהל את בנק הדם הראשון במדינה כי לא יקבלו דם מתורמים שחורים, ומאוחר יותר כי יקבלו אותו רק אם יאוחסן בנפרד. האיש המדובר, צ'ארלס ריצ'רד דרו (Charles Richard Drew), היה הסמכות המובילה בעולם בתחום שימור הדם, והוא היה שחור. הוא התפטר. לא היה כל בסיס מדעי למדיניות זו והוא אמר זאת בגלוי.
מפאגי בוטום לאמהרסט
דרו נולד ב-3 ביוני 1904 בשכונת פאגי בוטום (Foggy Bottom) שבוושינגטון די.סי., למשפחה אפרו-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו ריצ'רד היה מתקין שטיחים; אמו, נורה בורל (Nora Burrell), הייתה מורה מוסמכת. כילד הוא חילק יותר מאלף עיתונים ביום.
הוא למד בתיכון דאנבר (Dunbar High School), המוסד הוושינגטוני שנודע אז בהזדמנויות שהציע לתלמידים שחורים, וסיים את לימודיו ב-1922. מלגת ספורט הביאה אותו למכללת אמהרסט (Amherst College) במסצ'וסטס, שם שיחק פוטבול והיה רץ מסלול, וסיים את לימודיו ב-1926. לימודי הרפואה עלו כסף שלא היה ברשותו, לכן בין 1926 ל-1928 לימד כימיה וביולוגיה במכללת מורגן (Morgan College) בבולטימור, ובמקביל שימש כמנהל הספורט הראשון שלה ומאמן הפוטבול שלה.
מקגיל וג'ון ביטי
הוא בחר באוניברסיטת מקגיל (McGill University) במונטריאול על פני הווארד והרווארד מסיבה מעשית: היא אפשרה לו להתחיל ללא עיכובים עקב דרישות קדם. היא גם העניקה לו את המנטור שקבע את כיוון חייו. ג'ון ביטי (John Beattie), במקגיל, עבד על עירויי דם וטיפול בהלם, ודרו לקח על עצמו את הבעיה יחד איתו.
הוא היה מוכשר מאוד. הוא נבחר לאגודת הכבוד אלפא אומגה אלפא (Alpha Omega Alpha) וסיים במקום השני במחזור של 127 בוגרים, כשהוא מקבל תואר דוקטור לרפואה ותואר שני בכירורגיה בשנת 1933. תפקידו האקדמי הראשון היה מדריך לפתולוגיה באוניברסיטת הווארד החל מ-1935, ולאחר מכן בכירורגיה בבית החולים פרידמנס (Freedmen's Hospital), בית החולים הלימודי המנוהל פדרלית הצמוד להווארד.
בשנת 1938 לקחה אותו מלגת רוקפלר לשנתיים לאוניברסיטת קולומביה. שם, בעבודה בבית החולים פרסביטריאן (Presbyterian Hospital) עם ג'ון סקאדר (John Scudder), הוא תקף את המכשול המרכזי ברפואת עירויי דם: דם מלא מתקלקל תוך ימים, מה שהופך אותו לכמעט חסר תועלת עבור שדה קרב או אירוע רב-נפגעים. התשובה של דרו הייתה להפריד את הפלזמה הנוזלית מהתאים – תהליך של הרחקת נוזלים – מה שהאריך את משך האחסון השימושי בכחודשיים בערך, שלאחריהם ניתן היה להחזיר את הפלזמה למצבה המקורי. פלזמה גם ניתנה לשינוע ואחסון בקלות רבה יותר מדם מלא, וזה מה שהפך אותה למוצר לשדה הקרב.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →התזה שלו, "דם בבנק: מחקר על שימור דם", זיכתה אותו בתואר דוקטור למדעים בכירורגיה מקולומביה בשנת 1940. הוא היה האפרו-אמריקאי הראשון בארצות הברית שהחזיק בתואר זה.
דם עבור בריטניה
התזמון לא יכול היה להיות מדויק יותר. בריטניה הייתה תחת הפצצות ונואשת לפלזמה. בסוף 1940 גייס סקאדר את דרו לארגון המאמץ, וכמנהל רפואי של פרויקט "דם עבור בריטניה" (Blood for Britain) הוא בנה את הלוגיסטיקה של בנקאות הדם המודרנית פחות או יותר מאפס: אתרי איסוף מרכזיים, בדיקות חובה לכל מנה לפני משלוח, כוח אדם מיומן, ומערך בקרת זיהום המשתמש בצנטריפוגה, מיצוי נוזלים, אור אולטרה-סגול ומרתיולאט (Merthiolate). בחמישה חודשים תרמה התוכנית דם מכמעט 15,000 תורמים ושלחה מעל 5,500 בקבוקי פלזמה מעבר לאוקיינוס האטלנטי. אגודת שיפור עירויי הדם (Blood Transfusion Betterment Association) שיבחה אותו.
בפברואר 1941 מונה למנהל בנק הדם הראשון של הצלב האדום האמריקאי, והוא נזקף לזכותו המצאת ה"בלוד-מוביל" (bloodmobile) – תחנות תרומה ניידות שיכלו לאסוף דם ולקרר אותו במקום, מה שהרחיב את טווח המערכת הרבה מעבר לבתי החולים. באותה שנה הפך למנתח האפרו-אמריקאי הראשון שמונה כבוחן במועצה האמריקאית לכירורגיה (American Board of Surgery).
ואז הגיעה ההפרדה הגזעית של הצבא בדם שנתרם, וב-1942 התפטר דרו. המדיניות הייתה בדיה בעלת מחיר בדם: פלזמה מתורם שחור ופלזמה מתורם לבן אינן ניתנות להבחנה, ודרו ידע טוב יותר מכל אדם חי שהן אכן זהות.
הווארד
הוא חזר לבית החולים פרידמנס ולאוניברסיטת הווארד ב-1942 כמנתח ופרופסור, והקדיש את שארית חייו לפרויקט שני שהיה משמעותי לפחות כמו הראשון: הכשרת מנתחים שחורים במדינה שהמקצוע בה היה סגור ברובו בפניהם. הייתה לו סיבה להבין את המחסום באופן אישי. הסניף של מחוז קולומביה של האיגוד הרפואי האמריקאי (American Medical Association) הדיר רופאים שחורים, ודרו מת מבלי שהתקבל מעולם ל-AMA.
ה-NAACP העניק לו את מדליית ספינגארן (Spingarn Medal) ב-1944 על תוכניות הדם הבריטיות והאמריקאיות. תארי דוקטור לשם כבוד הגיעו ממכללת וירג'יניה סטייט ב-1945 ומאמהרסט ב-1947. הוא נישא למיני לנור רובינס (Minnie Lenore Robbins), פרופסור לכלכלת בית בספלמן, ב-1939; נולדו להם שלוש בנות ובן. בתו שארלין דרו ג'רוויס (Charlene Drew Jarvis) כיהנה מאוחר יותר במועצת מחוז קולומביה במשך שני עשורים.
החל מ-1939 הוא ערך נסיעה שנתית למרפאות חינם בבית החולים ממוריאל ג'ון א. אנדרו (John A. Andrew Memorial Hospital) בטאסקיגי, אלבמה. ב-1 באפריל 1950, כשהוא נוהג לשם עם שלושה רופאים שחורים אחרים ומותש, הוא איבד שליטה על הרכב ליד ברלינגטון, צפון קרוליינה. המכונית התהפכה שלוש פעמים. פציעות הרגליים שלו היו קטסטרופליות וכף רגלו נלכדה מתחת לדוושת הבלם. הוא הובא לבית החולים הכללי אלמנס (Alamance General Hospital) ונקבע מותו כ-30 דקות לאחר שהרופאים הגיעו אליו. הוא היה בן 45.
סיפור עקשן טוען שדרו מת משום שבית חולים לבן סירב לטפל בו – סיפור שחזר בסדרה MASH ובספרו של פיליפ רות' הכתם האנושי*. זה שקרי. ג'ון פורד, נוסע במכונית, אמר שהפציעות של דרו היו כה קשות שכמעט שום דבר לא היה יכול להיעשות, וכי עירוי דם היה עלול להרוג אותו מהר יותר. המיתוס שורד מכיוון שהמציאות הבסיסית הייתה נכונה לעיתים קרובות מספיק במקומות אחרים: חולים שחורים נדחו באופן שגרתי בשל מחסור ב"מיטות לכושים" או תחת מדיניות של "לבנים בלבד".
מדוע צ'ארלס מכונה גאון
הישגו של דרו אינו פריצת דרך תיאורטית. הפלזמה הופרדה לפניו; עירוי דם היה קיים. מה שהיה לו הוא חשיבה מערכתית בעלת בהירות יוצאת דופן – היכולת לראות שצוואר הבקבוק ברפואת עירויי דם לא היה ביולוגי אלא לוגיסטי, ולתכנן מנגנון הפעלה שלם סביב עובדה פיזיקלית אחת: פלזמה נשמרת חודשים בעוד דם מלא לא. ממאפיין זה בנה דרו פרוטוקולי איסוף, תקני בדיקה, נהלי סטריליות, הכשרת כוח אדם ואיסוף נייד בקירור, וגרם להכל לעבוד בקנה מידה לאומי תוך חמישה חודשים, תחת לחץ מלחמתי, ללא תקדים להעתקה. זוהי אינטליגנציה הנדסית בדרגה גבוהה מאוד המיושמת על בעיה רפואית, והיא הצילה מספר שלא יסולא בפז של חיים.
הסיווג הכנה הוא ש"אבי בנק הדם" מפשט מאמץ קולקטיבי – סקאדר, ביטי ואגודת שיפור עירויי הדם היו כולם חלק מכך, ועבודתו של דרו בקולומביה התבססה על ספרות קיימת. כמה מהטענות שנטענו עבורו, כולל המצאה בלעדית של ה"בלוד-מוביל", מוצגות בביטחון רב יותר בתיאורים פופולריים מאשר העובדות תומכות. הוא גם, חשוב לציין, לא היה בעיקר חוקר לאחר 1942; הוא בחר בהוראה במקום, וההחלטה עלתה לו בפרסומים ופרסים. מה ששורד את הבדיקה הוא אמת המידה לשיפוט: הוא צדק מדעית כשזה היה לא נוח, והוא עזב את התפקיד היוקרתי ביותר בתחומו במקום לנהל שקר בנוגע לדם.
מורשת
אוניברסיטת צ'ארלס ר. דרו לרפואה ומדע (Charles R. Drew University of Medicine and Science) התאגדה בלוס אנג'לס ב-1966. ביתו בארלינגטון, וירג'יניה, הפך לציון דרך היסטורי לאומי בשנת 1976, ושירות הדואר הוציא בול לכבודו בשנת 1981. בתי ספר ברחבי המדינה נושאים את שמו, ובשנת 2002 הציב אותו מולפי קטה אסנטה (Molefi Kete Asante) בין מאה האפרו-אמריקאים הגדולים ביותר. כל מבצע דם מודרני – האיסוף המרכזי, היחידות שנבדקו וסווגו, הניידת המקוררת בחניון – פועל על המערכת שהוא תכנן.