פרסום הספר Traité de l'argumentation—la nouvelle rhétorique בשנת 1958 סימן מפנה בפילוסופיה של המאה העשרים בכך שהחיה את הרטוריקה העתיקה כבסיס ללוגיקה מעשית. מחקר זה, שנכתב במשותף על ידי חיים פרלמן (Chaïm Perelman) ולוקי אולברכטס-טיטקה (Lucie Olbrechts-Tyteca), חרג מגבולותיה הנוקשים של הפוזיטיביזם הלוגי כדי להתייחס לאופן שבו שיפוט ערכי וקבלת קהל מעצבים קבלת החלטות רציונלית במשפט, באתיקה ובפוליטיקה.
יסודות אקדמיים ומחקר מוקדם
נולד בוורשה בשנת 1912, פרלמן עבר עם משפחתו לאנטוורפן בשנת 1925 לפני שהתיישב בבריסל לצורך הקריירה האקדמית שלו. הוא למד באוניברסיטה החופשית של בריסל, קיבל תואר דוקטור במשפטים בשנת 1934 ואחריו דוקטורט שני בשנת 1938 לאחר שהשלים עבודת גמר על גוטלוב פרגה. באמצע המאה, הוא הגיע למעמד של פרופסור מן המניין הצעיר ביותר בתולדות האוניברסיטה. עבודתו הראשונית עקבה אחר עקרונות הפוזיטיביזם הלוגי, שהגיע לשיאו במחקר משנת 1944 על טבע הצדק. באמצעות מחקר זה, הוא הגיע למסקנה שמשום שמשפט דורש שיפוטי ערך — להם אין בסיס לוגי פורמלי — יסודות הצדק נראו שרירותיים. כשהוא אינו מרוצה מתוצאה זו, הוא פנה לעבר פילוסופיה המסוגלת לספק במסגרת רציונלית ערכים אנושיים.
התפתחות הרטוריקה החדשה
בשנת 1948 החל פרלמן בשיתוף פעולה עם לוקי אולברכטס-טיטקה כדי לחקור כיצד הרטוריקה יכולה לבסס לוגיקה של ערכים. תוך התבססות על הבחנות אריסטוטליות בין לוגיקה דמונסטרטיבית לחשיבה דיאלקטיקת, הם חיפשו דרך בין רלטיביזם רדיקלי למטאפיזיקה אבסולוטית. התיאוריה הנובעת מכך הציעה כי פילוסופיה אפקטיבית חייבת להסתמך על הסתברויות ולהיות רגישה לקהלים הספציפיים שאותם היא מתכוונת לשכנע. גישה זו, אותה כינה פילוסופיה רגרסיבית, הדגישה כי אמיתות נבנות חברתית ועליהן להישאר פתוחות לעדכון. המתודולוגיה יושמה על פני תחומים מגוונים, כולל עיתונות ותיאוריה פוליטית, כדי להמחיש כיצד חשיבה בלתי פורמלית פועלת בפועל.
הכרה בינלאומית וקריירה מאוחרת
פרלמן זכה להשפעה משמעותית בארצות הברית לאחר שביקר באוניברסיטת פנסילבניה סטייט ב-1962, שם עבד עם הנרי וו. ג'ונסטון. תרומותיו לפילוסופיה של המשפט וללוגיקה מוסדו עוד יותר באמצעות תפקידו כמנהל המרכז הלאומי למחקר בלוגיקה באוניברסיטה החופשית של בריסל. לאורך חייו, הוא היה חבר באקדמיה המלכותית למדעים, ספרות ואמנויות יפות של בלגיה, באקדמיה הלאומית של לינצ'י, ובאקדמיה למדעים ולמדעי הרוח של היידלברג. בשנת 1962 זכה בפרס פרנקי, ובשנת 1969 הוענק לו תואר דוקטור כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1973 חתם על המניфеסט ההומניסטי II. זמן קצר לפני מותו באוקל ב-22 בינואר 1984, הפרלמנט הבלגי מינה אותו למעמד הברונס.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1912, ורשה - נפטר: 22 בינואר 1984, אוקל - אזרחות: פולין, בלגיה - פרסום מפתח: Traité de l'argumentation (1958) - פרס פרנקי: 1962 - בית אקדמי: האוניברסיטה החופשית של בריסל - תנועה מקצועית: רטוריקה חדשה - חברות בולטת: האקדמיה המלכותית למדעים, ספרות ואמנויות יפות של בלגיה
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה הביקורת העיקרית שהייתה לפרלמן על הפוזיטיביזם הלוגי?
הוא הגיע למסקנה שהפוזיטיביזם הלוגי אינו יכול להסביר כראוי שיפוטי ערך, שהם חיוניים למשפט ולאתיקה, ובסופו של דבר הופך אותו לבלתי מספיק להבנת ההיגיון האנושי המעשי.
### מהי התרומה העיקרית של תורת הרטוריקה החדשה שלו?
היא קבעה מסגרת להבנת האופן שבו טיעונים נבנים באמצעות לוגיקה בלתי פורמלית ושכנוע, תוך התרחקות מאמיתות מוחלטות לעבר חשיבה מותנית המבוססת על קהל.