קתרין זיטה-ג'ונס: מאולם הבינגו בסוונסי לולמה קלי
זכייה בבינגו של 100,000 ליש"ט שילמה על שיעורי הריקוד שהפכו את קתרין זיטה-ג'ונס לאלופת ריקוד סטפס לאומית לפני שיצאה מהעשרה שלה. שלושה עשורים לאחר מכן היא תעמוד על במת אוסקר כשהיא אוחזת בפסלון על משחק של מבצעת וודוויל רצחנית, לאחר שבילתה את השנים שביניהן במאבק להיתפס כיותר מ"הבחורה היפה והסמלית" של הטלוויזיה הבריטית.
מפעל ממתקים ומזל טוב
קתרין זיטה ג'ונס נולדה ב-25 בספטמבר 1969, בסוונסי, ויילס, לדייוויד ג'ונס, שהיה בעלים של מפעל ממתקים, ולפטרישיה, תופרת. גורל המשפחה השתנה כאשר זכייה בבינגו של 100,000 ליש"ט אפשרה להם לעבור לאזור המאמבלס בסוונסי ולממן את אימוני הריקוד והבלט שהבת ההיפראקטיבית שלהם כבר החלה בגיל ארבע. היא הפכה לאלופת ריקוד סטפס לאומית בתחילת העשרה שלה, ובגיל תשע הופיעה בהפקה של אנני בווסט אנד, טעימה מוקדמת של תיאטרון מקצועי שקבעה את כיוון גיל ההתבגרות שלה. היא עזבה את בית הספר בגיל חמש עשרה ללא כישורים רשמיים כדי להמשיך בעבודת במה בלונדון, והתאמנה לאחר מכן בבתי הספר לאמנויות חינוכיות בצ'יזוויק.
הפריצה הגדולה של מחליפה בווסט אנד
הפריצה של זיטה-ג'ונס הגיעה ב-1987 בהפקה של 42nd Street בווסט אנד, שם לוהקה כפגי סוייר לאחר שגם השחקנית הראשית וגם המחליפה הראשונה הפכו ללא זמינות, והיא המשיכה לבצע את התפקיד במשך שנתיים. קריירת המסך המוקדמת שלה הייתה פחות חלקה: הופעת הבכורה הקולנועית שלה ב-1990, 1001 לילות, לא הצליחה, אך היא מצאה תהילה אמיתית דרך סדרת הטלוויזיה הבריטית The Darling Buds of May, שרצה מ-1991 עד 1993 והפכה אותה לשם דבר בבריטניה. מאוחר יותר היא תיארה את השינוי בבוטות: "פשוטו כמשמעו, עם שעה אחת של טלוויזיה החיים שלי השתנו לחלוטין."
בריחה מהטייפקאסט של "הבחורה היפה"
תהילה זו הגיעה עם מחיר שזיטה-ג'ונס מצאה מחניק: הקולנוע הבריטי, לפי הערכתה שלה, המשיך ללהק אותה כבחורה היפה הסמלית ולא כשחקנית רצינית, והיא קיבלה את ההחלטה המכוונת לעבור ללוס אנג'לס כדי לברוח מזה. המהלך השתלם כשסטיבן ספילברג המליץ עליה להמסכה של זורו ב-1998, סרט שהכניס יותר מ-250 מיליון דולר ברחבי העולם וביסס אותה כמובילה הוליוודית רווחית. היא עקבה אחריו עם מלכודת (1999) מול שון קונרי, ואז עם הופעה בטראפיק (2000) של סטיבן סודרברג שמשכה תשומת לב ביקורתית רצינית, כשמבקר אחד נתן לה קרדיט על חשמול רגע שיכול היה בקלות להישמע כאבסורדי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →התפקיד שזכה באוסקר
הופעת המסך המגדירה של זיטה-ג'ונס הגיעה כוולמה קלי, כוכבת הוודוויל הרצחנית והתככנית של שיקגו (2002), תפקיד שזכה לה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר יחד עם פרס גילדת שחקני המסך ובאפט"א. הסרט סימן את שיא המעמד הביקורתי שלה ועיצב אותה מחדש, לצמיתות, כשחקנית המסוגלת להרבה יותר מתפקידי הזוהר שהשיקו את הקריירה האמריקאית שלה. היא בילתה את שארית שנות ה-2000 בהפקות גדולות כולל אכזריות בלתי נסבלת (2003), אושן 12 (2004), טרמינל (2004), ואהבה בתפריט (2007), וחזרה לבמה ב-2009 כדי לזכות בפרס טוני על הופעת הבכורה שלה בברודוויי במוזיקת לילה זעירה, משחקת שחקנית מזדקנת בתפקיד שהציג טווח הרבה מעבר לתדמית המסך המוקדמת שלה.
נישואים, מחלה ומאבק ציבורי
זיטה-ג'ונס נישאה לשחקן מייקל דאגלס ב-18 בנובמבר 2000, במלון פלאזה בניו יורק, בטקס שסוקר בהרחבה על ידי העיתונות הבריטית כ"חתונת השנה". לזוג שני ילדים, דילן מייקל, יליד 2000, וקאריס זיטה, ילידת 2003. ב-2010, האבחנה של דאגלס בסרטן הלשון עוררה משבר בריאות נפשי משלה: זיטה-ג'ונס פיתחה דיכאון ואובחנה עם הפרעה דו-קוטבית II, ובמקום להסתיר את המצב, היא בחרה לחשוף אותו בפומבי, כשהיא נכנסת למתקני טיפול ב-2011 וב-2013. הזוג נפרד לזמן קצר ב-2013 לפני שהתפייסו ב-2014, כשדאגלס תיאר מאוחר יותר את הנישואים כחזקים יותר ממה שהיו אי פעם.
קריירה איטית במכוון
אחרי 2007, זיטה-ג'ונס צמצמה משמעותית את עומס העבודה שלה כדי להתמקד במשפחתה ובבריאותה, בחירה שסימנה פרידה ברורה מהקצב הבלתי פוסק של העשור הקודם שלה. היא חזרה למשחק עם תופעות לוואי (2013), שיתוף פעולה נוסף עם סודרברג שמשך ביקורות חזקות, ורד 2 (2013), הצלחה מסחרית שהכניסה כמעט 150 מיליון דולר ברחבי העולם. לאחרונה היא עברה לטלוויזיית יוקרה, מגלמת את אוליביה דה האבילנד בסדרת האנתולוגיה אויבות: בט וג'ואן (2017) ו, בתפקיד שהציג אותה לדור חדש לחלוטין, מורטישה אדמס בוונסדיי של נטפליקס, החל מ-2022.
מדוע קתרין מכונה גאון
המילה "גאון" יושבת באי-נוחות על קריירת משחק, וכך צריכה להיות גם כאן: הכישרון של זיטה-ג'ונס הוא מלאכת מבצע ולא אינטלקטואלית או מדעית, בנויה על משמעת שנלמדה מאימוני ריקוד בילדות, ניסיון במה שנרכש לפני שיצאה מהעשרה שלה, ונכונות להתרחק מתעשיית סרטים לאומית שלמה במקום לקבל את הטייפקאסט שהיא הציעה לה. מה שהתפקיד זוכה האוסקר שלה בשיקגו הדגים היה טווח אמיתי – דיוק בתיאטרון מוזיקלי בשילוב עם נוכחות מסך מאיימת וקומית שלעיתים רחוקות נדרשת משחקניות שלוהקו בעיקר לזוהר – והבחירה שלאחר מכן לדבר בפומבי על הפרעה דו-קוטבית II הראתה סוג אחר של אומץ, תוך שימוש בפלטפורמה שלה כדי להפחית סטיגמה סביב אבחנה שדמויות ציבוריות רבות מסתירות. אך החשבונאות הכנה היא שהקריירה שלה, מיומנת ככל שנבנתה, היא מקרה של מלאכה וחוסן ולא המקוריות המושגית שהמילה "גאון" בדרך כלל מרמזת; היא מעולם לא טענה אחרת, מתארת את הצלחתה במונחים של הזדמנות שהושגה בעמל רב והתמדה ולא כישרון יחיד.
מורשת
זיטה-ג'ונס נותרה אחת הייצואים התרבותיים המוכרים ביותר של ויילס, מכובדת בחופש העיר סוונסי ב-2019 ומונתה למפקדת מסדר האימפריה הבריטית ב-2010 על שירותים לקולנוע ולמטרות צדקה, קשת קריירה שרצה, בצורה לא סבירה אך ניתנת למעקב, מזכייה באולם בינגו בסוונסי לפרס אוסקר וחיים חדשים במשחק אחת הגולות העמידות ביותר של תרבות הפופ האמריקאית.