קטרינה מרטינס (Catarina Martins): מהבמה אל גוש השמאל
היא בילתה שלוש שנים בבית הספר היסודי בסאו טומה ופרינסיפה ובכף ורדה לפני ששבה לפורטוגל בגיל תשע, נשרה מלימודי המשפטים לאחר שלוש שנים כדי להקים חברת תיאטרון, ואז בילתה אחת-עשרה שנים בניהול אחת ממפלגות השמאל החריפות ביותר בפורטוגל מבלי לכהן מעולם בתפקיד שר. קטרינה מרטינס בנתה את הקריירה שלה לצדדים ולא במעלה סולם קונבנציונלי, מה שהפך אותה לאחת הדמויות העמידות והמזוהות ביותר בשמאל הפורטוגלי בשני העשורים האחרונים.
ילדות בחו"ל, תואר במשפטים שננטש
קטרינה מרטינס נולדה ב-7 בספטמבר 1973 בפורטו. השכלתה המוקדמת עקבה אחר מסלול לא שגרתי: היא סיימה שלוש שנים בבית ספר יסודי במושבות הפורטוגליות לשעבר סאו טומה ופרינסיפה וכף ורדה לפני שהמשפחה חזרה לפורטוגל כשהייתה בת תשע. היא החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת קוימברה אך נטשה את הקורס לאחר שלוש שנים, ופנתה למדעי הרוח – היא המשיכה לתואר ראשון בשפות וספרות ותואר שני בבלשנות, ומאוחר יותר נרשמה ללימודי דוקטורט בהוראת שפות. היא נשואה לפדרו קריירה (Pedro Carreira), שחקן עם רקע בפיזיקה, ולזוג שתי בנות.
תיאטרון לפני פוליטיקה
במקום לעבור ישירות מלימודים אקדמיים לפוליטיקה מפלגתית, מרטינס בנתה קריירה באמנויות. בשנת 1994 היא הייתה ממייסדות 'קומפניה דה תיאטרו דה ויזואנס אוטיס' (Companhia de Teatro de Visões Úteis), להקת תיאטרון שבסיסה בפורטו, והיא נותרה מעורבת באופן פעיל בעבודה תיאטרלית לאורך כל חייה הפוליטיים – מקרה נדיר של מנהיגת מפלגה אירופית בכירה ששמרה על עיסוק יצירתי מקביל לצד חובותיה הפרלמנטריים. פרופילים שלה מציינים בעקביות את הזהות הכפולה הזו כשחקנית ומייסדת שותפה של 'ויזואנס אוטיס' לצד הקריירה הפוליטית שלה, ומתייחסים אליה לא כאל הערת שוליים אלא כאל חלק מגדיר בזהותה הציבורית, והיא זכתה להכרה ספציפית על האקטיביזם שלה בתנועות תרבותיות וכן על מחויבותה למאבק בתעסוקה לא יציבה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →כניסה לפרלמנט והנהגת גוש השמאל
מרטינס נכנסה לאסיפת הרפובליקה (Assembleia da República) הפורטוגלית ב-2009, והפכה לנציגה הראשונה של גוש השמאל, או 'בלוקו דה אסקרדה' (Bloco de Esquerda), שנבחרה ממחוז הבחירה של פורטו – מושב בו החזיקה לאורך ארבע מערכות בחירות נוספות, כאשר נבחרה מחדש ב-2015, 2019 ו-2022, מה שהעניק לה מעל עשור של נוכחות פרלמנטרית רציפה גם כאשר גורלה הלאומי של מפלגתה עלה וירד סביבה. ב-11 בנובמבר 2012, היא נבחרה למתאמת שותפה של גוש השמאל לצד ז'ואאו סמדו (João Semedo), לאחר שירשה את דמות המפתח של המפלגה, פרנסיסקו לואסה (Francisco Louçã), בראש מפלגה שמגדירה את עצמה כמפלגה סוציאליסטית דמוקרטית מהשמאל. כאשר סמדו פרש מהתפקיד בנובמבר 2014, מרטינס המשיכה כמתאמת היחידה של המפלגה, תפקיד בו החזיקה במשך כ-11 שנים בסך הכל – תקופת כהונה ארוכה באופן חריג עבור מנהיגת מפלגה הממוקמת בקצה הלוחמני יותר של השמאל הפרלמנטרי בפורטוגל.
רגע פוליטי מכריע
הנהגתה של מרטינס הציבה אותה במרכזו של אחד הפרקים המכריעים בפוליטיקה הפורטוגלית המודרנית. לאחר הבחירות הכלליות ב-2015, גוש השמאל, לצד המפלגה הקומוניסטית הפורטוגלית, העניק תמיכה פרלמנטרית לממשלת המיעוט הסוציאליסטית של אנטוניו קושטה (António Costa), הסדר ששבר עשרות שנים של תקדים שבהן השמאל הרדיקלי של פורטוגל סירב לתמוך בקואליציות שלטוניות מרכזיות. הברית ההיא החזיקה מעמד שנים, אך התפרקה באופן נחרץ ב-27 באוקטובר 2021, כאשר מרטינס וגוש השמאל דחו את התקציב שהציע קושטה, הצבעה שהובילה לבחירות פרלמנטריות מוקדמות – החלטה בעלת השלכות שעיצבה מחדש, גם אם שלא במתכוון, את המסלול הבא של הפוליטיקה הפורטוגלית. הבחירות המוקדמות ב-2022 שהגיעו בעקבות זאת הנחיתו מכה קשה על גוש השמאל, כאשר ייצוגו הפרלמנטרי הצטמק מתשעה-עשר מושבים לחמישה, גם בזמן שמרטינס עצמה שמרה על מושבה.
פרישה ומעבר לבריסל
מרטינס הודיעה ב-14 בפברואר 2023 כי תפרוש מתפקיד מתאמת גוש השמאל; יורשתה, מריאנה מורטגואה (Mariana Mortágua), נכנסה לתפקיד ב-28 במאי 2023, ובכך סגרה את כהונתה בת 11 השנים של מרטינס בראש המפלגה. מרטינס לא עזבה את הפוליטיקה: בבחירות לפרלמנט האירופי בשנת 2024 היא נבחרה כחברת פרלמנט אירופי, ובכך הרחיבה את הקריירה הפוליטית שלה לבמה היבשתית לאחר יותר מעשור של ניווט מפלגתה דרך הפוליטיקה הלאומית של פורטוגל – כשהיא מחליפה את אולם הדיונים בליסבון בזירה הגדולה והרב-לשונית הרבה יותר של בריסל ושטרסבורג.
מדוע קטרינה מכונה גאונה
המקורות הזמינים אינם מתעדים את קטרינה מרטינס כגאונה במובן אינטלקטואלי או אמנותי קונבנציונלי כלשהו, ודיווח ישר לא צריך לייצר טענה זו. מה שהם מתעדים במקום זאת הוא סיבולת פוליטית ורב-גוניות: מנהיגה ששמרה על מפלגת שמאל קטנה ומסוכסכת רלוונטית מבחינה אלקטורלית וגלויה ברמה הלאומית במשך למעלה מעשור, תוך קיום קריירה פעילה כאמנית תיאטרון – שני תפקידים ציבוריים תובעניים המנוהלים במקביל ולא ברצף. המעשה המשמעותי ביותר שלה, ההחלטה מ-2021 למשוך את התמיכה מתקציב הממשלה הסוציאליסטית, הייתה החלטת שיפוט פוליטית בעלת סיכון גבוה עם השלכות אמיתיות ומתמשכות על גורלה של מפלגתה שלה, שכן הבחירות המוקדמות שבאו לאחר מכן עלו לגוש השמאל ברוב מושביו – תזכורת לכך שפיקחות פוליטית ותוצאות מוצלחות אינן אותו הדבר. אם יש מקום לטענה על כישרון יוצא דופן כאן, הוא טמון במגוון שלה ולא בפריצת דרך יחידה: שחקנית שהפכה לבלשנית שהפכה למנהיגת מפלגה שעברה בין אולם הרצאות למשפטים בקוימברה, חברת תיאטרון בפורטו, וספסל החזית של הפרלמנט הפורטוגלי מבלי לנטוש אף אחת מזהויות אלו לחלוטין. זוהי יכולת הסתגלות וסיבולת ציבורית, לא גאונות, והרשומות אינן תומכות בטענה חזקה יותר.
מורשת
קטרינה מרטינס עוזבת את הפוליטיקה הפורטוגלית, לעת עתה, לאחר שהנהיגה את גוש השמאל זמן רב יותר מכל אחד מלבד מייסדו, לאחר שאילצה לפתוח דלת לתמיכת השמאל בממשל מרכזי שהייתה סגורה במשך עשורים, ולאחר שעשתה את כל זה תוך שמירה על זהות ציבורית כאמנית תיאטרון פעילה. מעברה לפרלמנט האירופי בשנת 2024 מרחיב קריירה שמלכתחילה סירבה להתמחות בתחום אחד בלבד בכל פעם.