קרלי פיורינה: מהמשרד בפינה ועד למסע הבחירות
היא החלה את דרכה כמתמחה בניהול ב-AT&T (חברת טלפונים אמריקאית) ומכרה שירותי טלפון, וטיפסה עד לניהול אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, תוך שהיא מארגנת את מה שהיה אז המיזוג הגדול ביותר בהיסטוריה של הטכנולוגיה – וסולקה על ידי הדירקטוריון שלה שש שנים לאחר מכן על רקע קריסת מניות ומרד גלוי בתוך החברה. המסלול של קרלי פיורינה (Carly Fiorina), מהאישה החזקה ביותר בעולם העסקים האמריקאי לפי מגזין פורצ'ן (Fortune) ועד לניסיון כושל להיבחר לסנאט ומסע בחירות לנשיאות שזכה לאחוזי תמיכה חד-ספרתיים, הוא אחת מהקריירות הניהוליות שנבחנו במידה הרבה ביותר בדורה, והפסיקה לגביה עדיין תלויה במי שמנתח את הנתונים.
מאוסטין ועד לחדר הישיבות
קארה קרלטון סניד (Cara Carleton Sneed) נולדה ב-6 בספטמבר 1954 באוסטין, טקסס, בתם של ג'וזף טיירי סניד השלישי (Joseph Tyree Sneed III), פרופסור למשפטים שמאוחר יותר הפך לדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת דיוק ושופט פדרלי לערעורים, ואם שהייתה ציירת מופשטת. היא סיימה תואר ראשון בפילוסופיה ובהיסטוריה של ימי הביניים מאוניברסיטת סטנפורד (Stanford University) בשנת 1976, תואר שני במנהל עסקים בשיווק מאוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק בשנת 1980, ותואר שני במדעים בניהול מבית הספר סלואן של MIT כעמיתת סלואן בשנת 1989. נשיא MIT צ'ארלס מ. וסט (Charles M. Vest) כינה אותה מאוחר יותר מנהיגה שהביאה "חזון, חוכמה, ארגון, כושר עמידה וכריזמה", ובחר בה כנואמת בטקס סיום הלימודים של האוניברסיטה בשנת 2000.
טיפוס בסולם הדרגות ב-AT&T ולוסנט
פיורינה הצטרפה ל-AT&T בשנת 1980 כמתמחה בניהול שמכרה שירותי טלפון, ועד שנת 1990 הפכה לסגנית נשיא בכירה הראשונה בחברה, ובסופו של דבר ניהלה את הפעילות הצפון-אמריקאית שלה. כאשר לוסנט טכנולוג'יס (Lucent Technologies) התפצלה מ-AT&T בשנת 1996, היא הובילה הנפקה לציבור שגייסה 3 מיליארד דולר, שהייתה באותו זמן אחת ההנפקות הגדולות והמוצלחות ביותר שתועדו; היא עלתה לדרגת נשיאת קבוצה שפיקחה על עסקי שירותים גלובליים בהיקף של 19 מיליארד דולר. מגזין פורצ'ן הכתיר אותה כ"אישה החזקה ביותר בעולם העסקים האמריקאי" באוקטובר 1998, תואר שחזר על עצמו במשך חמש שנים רצופות.
היולט-פקארד וההימור על קומפאק
ביולי 1999, פיורינה מונתה למנכ"לית היולט-פקארד (Hewlett-Packard), והפכה לאישה הראשונה שמובילה חברה מרשימת 20 החברות המובילות של פורצ'ן, עם חבילת שכר שכללה 65 מיליון דולר במניות חסומות ובונוס חתימה של 3 מיליון דולר. ההחלטה המכוננת שלה הגיעה בספטמבר 2001, כאשר ארגנה את רכישת קומפאק (Compaq) על ידי HP תמורת 25 מיליארד דולר במניות – אז המיזוג הטכנולוגי הגדול בהיסטוריה. העסקה עוררה ירידה מיידית של 30% במניית HP ומאבק פרוקסי פומבי בהובלת וולטר היולט (Walter Hewlett), בנו של מייסד החברה המשותף ויליאם היולט (William Hewlett); פיורינה זכתה באישור בעלי המניות עם 51.4% מהקולות, והחברה המאוחדת הפכה ליצרנית המחשבים האישיים הגדולה בעולם.
השלכות המיזוג פיצלו את הדעות בחדות. פיורינה פיטרה כ-30,000 עובדים בארה"ב במהלך האינטגרציה, גם כאשר סך כוח העבודה העולמי של HP גדל מכ-84,800 בשנת 1999 לכ-150,000 עד 2005 באמצעות רכישות וגיוס עובדים בינלאומיים. ההכנסות הוכפלו ותזרים המזומנים עלה ב-40% ל-6.8 מיליארד דולר במהלך כהונתה, אך מניית HP ירדה בכ-50%, חובות החברה עלו מ-4.25 מיליארד דולר ל-6.75 מיליארד דולר, והרווח הנקי לא הציג רווחים אפילו כאשר מדד S&P 500 עלה ב-70% באותה תקופה. עסקה מתוקשרת משנת 2004 למיתוג משותף למכירת אייפוד (iPod) ממותג HP הופתעה ימים ספורים לאחר מכן מהשקת האייפוד מיני של אפל (Apple) ובוטלה על ידי מחליפה של פיורינה ימים ספורים לאחר שנכנס לתפקידו. היא גם משכה ביקורת על פירוק תרבות ה"HP Way" השוויונית ארוכת השנים של החברה; סקרים פנימיים דיווחו על חוסר שביעות רצון נרחב של העובדים, ולעיתים היא זכתה לקריאות בוז באסיפות חברה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →סילוק מהתפקיד
בפברואר 2005, לאחר שדירקטוריון HP הציע להעביר סמכויות רבות יותר לראשי החטיבות בניגוד להתנגדותה, ולאחר הדלפת התוכנית לעיתון הוול סטריט ג'ורנל (The Wall Street Journal), חבר הדירקטוריון טום פרקינס (Tom Perkins) כפה את התפטרותה של פיורינה מתפקיד היושבת-ראש והמנכ"לית. מניית HP עלתה ב-6.9% עם הידיעה, והוסיפה כ-3 מיליארד דולר בערך השוק ביום אחד. פיורינה קיבלה חבילת פיצויים בשווי של כ-21 מיליון דולר, ומגזין פורצ'ן דיווח מאוחר יותר כי סך הפיצויים שלה במהלך כהונתה ב-HP עלה על 100 מיליון דולר. בספר זיכרונותיה, Tough Choices (2006), היא כינתה את הדירקטוריון "חובבני ובלתי בוגר"; חוקר משפטי חיצוני תיאר אותו בנפרד כ"לא מתפקד". מחליפתה כמנכ"לית HP, מג ויטמן (Meg Whitman), הטילה מאוחר יותר ספק פומבי בשאלה אם פיורינה הייתה כשירה להיות נשיאה.
מלוחות דירקטוריון לקלפי
לאחר HP, פיורינה כיהנה בדירקטוריונים של תאגיד MIT, חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Company, וקרן הפורום הכלכלי העולמי, והפכה לפרשנית ברשת פוקס ביזנס (Fox Business Network). היא נכנסה לפוליטיקה כיועצת לקמפיין הנשיאותי של ג'ון מקיין (John McCain) ב-2008, ועוררה מחלוקת כאשר נשאלה האם שרה פיילין (Sarah Palin) יכולה לנהל חברה גדולה וענתה בפשטות, "לא". בשנת 2010 היא התמודדה לסנאט של ארה"ב מטעם קליפורניה נגד המכהנת ברברה בוקסר (Barbara Boxer), ניצחה בפריימריז רפובליקניים צפופים אך הפסידה בבחירות הכלליות בתוצאה של 52.2% מול 42.2%; הלוס אנג'לס טיימס (Los Angeles Times) דיווח במהלך המרוץ שהיא לא הצביעה ברוב הבחירות, עובדה שפיורינה אישרה ואמרה: "בושה לי".
בשנת 2015 היא השיקה קמפיין למועמדות הרפובליקנית לנשיאות, וזכתה לשבחים על ביצועים חזקים בעימות מוקדם שהעלו את התמיכה בה בסקרים מ-3% ל-8%. המומנטום שלה דעך לאחר עימות בספטמבר 2015 שבו תיארה "זירה מצמררת" מסרטון של הורות מתוכננת (Planned Parenthood) שלא תאם את הצילומים בפועל; בארגון הורות מתוכננת אמרו שהיא שיקרה, ו-PolitiFact דירג אותה מאוחר יותר בין המועמדים הכי פחות דוברי אמת בשטח. היא השעתה את הקמפיין שלה בפברואר 2016, תמכה בטד קרוז (Ted Cruz), וזמן קצר לאחר מכן הוכרזה כשותפה שלו למרוץ לפני שהוא סיים את הקמפיין שלו שישה ימים לאחר מכן. "בוחר לא נאמן" בטקסס העניק לה בכל זאת קול אחד בחבר האלקטורים לתפקיד סגנית הנשיא.
מחלוקות שנחשפו
בנפרד, חברה בת הולנדית של HP מכרה מוצרים בשווי של כ-120 מיליון דולר לאיראן דרך מתווך זר במהלך חלק מתקופת כהונתה של פיורינה למרות הסנקציות של ארה"ב, מה שעורר חקירה של ה-SEC; ב-HP טענו שמבנה המכירות לא הפר את חוקי הסנקציות. בראיון בשנת 2015, פיורינה חשפה גם שהיא נענתה לבקשה שלאחר ה-11 בספטמבר מצד מנהל ה-NSA מייקל היידן (Michael Hayden) להפנות משאיות עמוסות שרתי HP לסוכנות, ואמרה: "הרגשתי שזו חובתי לעזור" – בקשה שהיידן אישר בנפרד.
חיים אישיים
נישואיה הראשונים של פיורינה, לטוד ברטלם (Todd Bartlem), נמשכו מ-1977 עד 1984; היא נשואה לפרנק פיורינה (Frank Fiorina) מאז 1985 ויש לה שתי בנות חורגות. השווי הנקי המוצהר שלה כמועמדת בשנת 2016 היה כ-59 מיליון דולר.
מדוע קרלי מכונה גאונה
אף אחד מהמקורות כאן אינו מכנה את פיורינה גאונה באופן מוחלט, והשיא שלה עומד בפני הכרעה ברורה לכאן או לכאן – נשיא MIT זיכה אותה ב"חזון" ו"חוכמה" נדירים, והיא נותרה אחת מבני אדם ספורים שניהלו חברה ברשימת 20 החברות המובילות של פורצ'ן כמנכ"לית הראשונה שלה לאחר שהנדסה את המיזוג הטכנולוגי הגדול ביותר של זמנה. זוהי מיומנות אסטרטגית וארגונית אמיתית, לא מקוריות אינטלקטואלית במובן הממציא; היא לא בנתה דבר חדש אלא ארגנה מחדש, בהיקף עצום, את מה שכבר היה קיים, ועשתה זאת בנחישות מול התנגדות פנימית. התיעוד הנגדי מוחשי באותה מידה: מניית HP איבדה כמחצית מערכה בתקופתה, הרווח הנקי קפא בעוד השוק הרחב זינק, עשרות אלפי משרות קוצצו, הדירקטוריון שלה עצמה כינה את מנהיגותה בלתי נסבלת, ופרשנים דירגו מאוחר יותר את כהונתה בין הגרועות ביותר בהיסטוריה של מנכ"לי טכנולוגיה. תומכיה מצביעים על צמיחה בהכנסות, רווחים בתזרים המזומנים ומיזוג שבסופו של דבר בנה את החברה שהמחליפים שלה ניהלו ברווחיות; מבקריה מצביעים על מחיר מניה שקרס ועל דירקטוריון שהדיח אותה. שתי הטענות נשענות על אותם מספרים, הנקראים בצורה שונה.
מורשת
שנותיה של פיורינה ב-HP נותרות קבועות במחקרי מקרה בבתי ספר למנהל עסקים בדיוק בגלל שהן עומדות בפני רזולוציה קלה: מיזוג ציון דרך ושנוי במחלוקת; הדחה מרהיבה; וחבילת פיצויים שמשכה תשומת לב רבה כמו העסקה עצמה. הקריירה הפוליטית שלאחר מכן, שהסתיימה בקול אלקטורלי אחד לסגנות נשיאות שנמשכה שישה ימים, הוסיפה קודה יוצאת דופן לסיפור תאגידי שכבר הפך אותה לאחת המנהלות הנבחנות ביותר בדורה.