קלורימטר נשימה שימש ככלי שבאמצעותו קרל פון וויט (Carl von Voit) הגדיר מחדש את חילוף החומרים האנושי, וזיהה כי החנקן הנמצא בשתן מופרש משמש כמדד מדויק לתחלופת חלבונים. מחקריו, שבוצעו בממלכת בוואריה, הניחו את היסודות הכימיים למדעי התזונה המודרניים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19.
הכשרה אקדמית
וויט, שנולד באמברג ב-1831, רכש את השכלתו באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (Ludwig-Maximilians-Universität München) ובאוניברסיטת וירצבורג. בין מוריו נמנו יוסטוס פון ליביג (Justus von Liebig), מקס יוזף פטנקופר (Max Joseph Pettenkofer) ואלברט פון קליקר (Albert von Kölliker). בשנת 1855 הרחיב את מומחיותו הכימית תחת פרידריך וולר (Friedrich Wöhler) באוניברסיטת גטינגן, בטרם חזר למינכן כדי לשמש כעוזרו של תיאודור פון בישוף (Theodor von Bischoff). הוא הוסמך להוראה (הביליטציה) ב-1857 ובהמשך עלה לדרגת פרופסור מן המניין ואוצר האוסף הפיזיולוגי באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן.
מחקר מטבולי
החל משנת 1860 לערך, בשיתוף פעולה הדוק עם מקס פון פטנקופר (Max von Pettenkofer), השתמש וויט בתאי נשימה מיוחדים כדי לכמת את האופן שבו אורגניזמים חיים מעבדים חלבונים, שומנים ופחמימות. הוא ניסח את תקן התזונה של וויט, אשר קבע בפרסום מפורסם כי 3000 קק"ל הן המנה היומית הנדרשת לפועל מבוגר ממוצע. חקירותיו סיפקו את המסגרת האמפירית להבנת הדרישות התזונתיות, ותיעדו ממצאים אלו בפרסומים רבים, כולל עבודתו על יכולת העיכול של קבוצות מזון שונות.
בית הספר של מינכן
כמורה בולט, ייסד וויט את "בית הספר של מינכן" למדעי התזונה, שמשך חוקרים מכל רחבי העולם. השפעתו התרחבה משמעותית אל ארצות הברית, ועיצבה את המסלול המוקדם של התחום באמצעות חילופי אקדמאים בינלאומיים. בין תלמידיו הבולטים היו מקס רובנר (Max Rubner), אוטו פרנק (Otto Frank) והרמן פון טפיינר (Hermann von Tappeiner). השיטות האנליטיות שפיתח בנוגע לתרומת רכיבי תזונה ומאזן מטבולי היוו בסיס מתמשך לעבודתם של חוקרים מאוחרים יותר כמו וילבור אולין אטוואטר (Wilbur Olin Atwater).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוקרה ומורשת
וויט קיבל עיטורים רבים מממלכת בוואריה במהלך הקריירה שלו, כולל מסדר מקסימיליאן הבווארי למדע ואמנות ב-1883. הוא היה חבר באקדמיה הגרמנית למדעים לאופולדינה (Leopoldina), באקדמיה המלכותית הפרוסית למדעים ובאקדמיה למדעים ומדעי הרוח של גטינגן בסקסוניה התחתונה. הוא נפטר במינכן ב-1908 ונקבר בבית הקברות אלטר זידפרידהוף (Alter Südfriedhof). החברה הגרמנית לתזונה כיבדה מאוחר יותר את תרומתו על ידי ייסוד מדליית קרל-פון-וויט בשנת 1961.
עובדות מהירות
- לידה: 1831, אמברג - פטירה: 1908, מינכן - השכלה: אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן - תגלית מפתח: חנקן בשתן כמדד לתחלופת חלבונים - תקן בולט: 3000 קק"ל דרישה יומית לפועל - עבודה בולטת: על העיכול של מזונות צמחיים ומן החי - עיטורים: מסדר מקסימיליאן הבווארי למדע ואמנות (1883) - מקום קבורה: אלטר זידפרידהוף
שאלות נפוצות
### מה הייתה התרומה המדעית העיקרית של קרל פון וויט?
הוא סלל את הדרך למדעי התזונה המודרניים באמצעות שימוש בקלורימטריית נשימה למדידת התרומה הספציפית של חלבונים, שומנים ופחמימות לחילוף החומרים האנושי.
### האם ההוראה שלו השפיעה על המדע העולמי?
כן, "בית הספר של מינכן" שלו משך סטודנטים בינלאומיים ועיצב ישירות את התפתחות מדעי התזונה בארצות הברית ובגרמניה.