שנים-עשר כרכי הפוליו של "דברי ימי הכנסייה" (Annales Ecclesiastici), שפורסמו בין 1588 ל-1607, ביססו את המורשת האינטלקטואלית של צ'זארה בארוניו (Caesar Baronius) כהיסטוריון יסוד של הכנסייה הקתולית. הוא נולד בדוכסות סורה (Duchy of Sora) בשנת 1538, ועבר מרקע של לימודי משפטים לתפקידי קרדינל, פרפקט ספריית הוואטקין וקול משפיע של הקונטרה-רפורמציה.
מלימודי משפטים לתאולוגיה
בארוניו החל את השכלתו הפורמלית בוורולי ובנאפולי לפני שעבר לרומא בשנת 1557 כדי להשלים דוקטורט במשפט אזרחי וקנוני (utroque iure) בשנת 1561. מסלולו המקצועי השתנה באופן משמעותי לאחר שהצטרף למעגל של פיליפו נרי (Philip Neri), שהאורטוריה שלו משכה הוגים בולטים שהתעניינו באתיקה, בליטורגיה וברפורמה בכנסייה. התאגדות זו הובילה את בארוניו לאמץ את התאולוגיה, מה שהוביל להסמכתו לתת-דיאקון בשנת 1560, לדיאקון ב-1561 ולכהונה בשנת 1564.
דברי ימי הכנסייה
בארוניו, שקיבל משימה מפיליפו נרי לספק נרטיב היסטורי נגדי ומובנה כנגד ה"צנטוריות של מגדבורג" (Magdeburg Centuries) הפולמוסיות, הקדיש את חייו ל"דברי ימי הכנסייה". הוא התייחס להיסטוריה של הכנסייה בסדר כרונולוגי קפדני תוך ניסיון לשמור על דיוק היסטורי על אף ההסתמכות על כמה מקורות יווניים משניים. בתוך יצירה מונומנטלית זו, הוא הציג את המונח "התקופה החשוכה" (saeculum obscurum) כדי לתאר את התקופה שבין נפילת האימפריה הקרולינגית לבין הרפורמה הגרגוריאנית.
השפעה מנהלית ופוליטית
מעבר לכתיבתו, בארוניו החזיק בתפקידים כנסייתיים משמעותיים. הוא ירש את נרי כממונה על האורטוריה הרומית בשנת 1593 ומונה לקרדינל על ידי האפיפיור קלמנס השמיני בשנת 1596. כפרפקט של ספריית הוואטקין החל מ-1597, הוא ניהל משאבים חיוניים למחקרו ההיסטורי. השפעתו הפוליטית ניכרה בהגנתו על תביעות האפיפיור בחיבור "על המונרכיה של סיציליה" (On the Monarchy of Sicily) ובפרסומו משנת 1606, "Paraenesis ad rempublicam Venetam", ששניהם הגדירו את עמדתו הפפיליסטית הנחושה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים מאוחרות ומורשת
בארוניו בילה את ימיו האחרונים באורטוריה שבסנטה מריה אין ואליצ'לה (Santa Maria in Vallicella), שם נפטר בשנת 1607. הוא נקבר באותה כנסייה. לאחר מותו, המוניטין שלו כבעל קדושה גבר, מה שהוביל את האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר להכריז עליו כ"מכובד" (venerable) בשנת 1745. חייו נותרו נושא למחקר, המתועד באמצעות תכתובות ענפות וביוגרפיות שונות שנכתבו על ידי אורטוריאנים עמיתים וחוקרים מאוחרים יותר.
עובדות מהירות
- נולד: 1538, סורה - נפטר: 30 ביוני 1607, רומא - נקבר: סנטה מריה אין ואליצ'לה - קרדינל: 1596-1607 - פרפקט ספריית הוואטקין: 1597-1607 - יצירה עיקרית: "דברי ימי הכנסייה" (1588-1607) - הוכרז כ"מכובד": 1745 - שפות: לטינית, איטלקית
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה מטרת "דברי ימי הכנסייה"?
הוא הוזמן כתגובה מלומדת ל"צנטוריות של מגדבורג" האנטי-קתוליות.
### האם צ'זארה בארוניו נבחר אי פעם לאפיפיור?
לא, אף על פי שנחשב למועמד אפשרי לאפיפיורות (papabile) במהלך הקונקלוות שבהן נבחרו האפיפיור ליאו האחד עשר והאפיפיור פאולוס החמישי.