בוהדן פצ'ינסקי

המאמר המדעי הראשון מאת בוהדן פצ'ינסקי (Bohdan Paczyński) פורסם בכתב העת Acta Astronomica כשהיה בן 18 בלבד. אבן דרך מוקדמת זו קדמה לקריירה ששינתה באופן יסודי את חקר האבולוציה הכוכבית, דיסקיות הספיחה ומדידתם של גרמי שמיים מסיביים באמצעות טכניקות מיקרו-עידוש כבידתי שפיתח במהלך תקופתו בוורשה ובפרינסטון.

יסודות אקדמיים בפולין

פצ'ינסקי נולד בשנת 1940 בווילנה, ועבר בצעירותו לקרקוב ולאחר מכן לוורשה. הוא למד אסטרונומיה באוניברסיטת ורשה בין השנים 1959–1962, והשלים דוקטורט בהנחייתם של סטפן פיאוטרובסקי (Stefan Piotrowski) ווולודז'ימייז' זון (Włodzimierz Zonn). בשנת 1962 החל תקופה של שני עשורים במרכז האסטרונומי של האקדמיה הפולנית למדעים. הוא קיבל הסמכה להוראה באוניברסיטה (הביליטציה) בשנת 1974 והגיע לדרגת פרופסור כעבור חמש שנים, והפך לחבר הצעיר ביותר באקדמיה הפולנית למדעים בגיל 36.

המעבר לפרינסטון

בשנת 1981 נסע פצ'ינסקי לארצות הברית כדי להעביר הרצאות במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech). בעקבות הטלת משטר צבאי בפולין, הוא בחר להישאר בחו"ל ובסופו של דבר הצטרף לסגל אוניברסיטת פרינסטון. בפרינסטון הוא כיהן כפרופסור לאסטרופיזיקה על שם ליימן ספיצר ג'וניור. נוכחותו בארצות הברית אפשרה לו להרחיב את השפעתו על האסטרונומיה התצפיתית, תוך גישור על הפער בין חישובים תיאורטיים לבין סקירות שמיים רחבות היקף.

תרומות מדעיות

פצ'ינסקי היה חלוץ בסקירות שמיים מבוססות זמן, ובין היתר יזם את הניסוי האופטי לעידוש כבידתי (Optical Gravitational Lensing Experiment) ואת הסקירה האוטומטית של כל השמיים (All Sky Automated Survey). הוא מוכר רבות כמי שטבע את המונח "מיקרו-עידוש" (microlensing) וקידם את התיאוריה לפיה התפרצויות גמא מקורן במרחקים קוסמולוגיים. בנוסף, בשנת 1997 הוא העלה את ההשערה כי היפר-נובות הן תוצאה של סופרנובות המתרחשות בכוכבים המסתובבים במהירות. במהלך הקריירה שלו, הוא חיבר מעל 200 מאמרים מדעיים שזכו לציטוטים משמעותיים.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

פרסים ומורשת

מחקריו זכו להכרה בינלאומית רחבה באמצעות הוקרה רבה. הוא היה חתן מדליית קרל שוורצשילד, מדליית אדינגטון, פרס דני היינמן ומדליית הנרי דרייפר. בשנת 1999 הפך לאסטרונום הראשון שזכה בכל שלושת הכבודים העיקריים של החברה האסטרונומית המלכותית. הוא הלך לעולמו כתוצאה מסרטן המוח בשנת 2007 בפרינסטון ונטמן בבית הקברות פורסט בלסקי (Laski).

עובדות מהירות

- נולד: 1940, וילנה - נפטר: 2007, פרינסטון - בסיס אקדמי: אוניברסיטת פרינסטון - חדשנות מפתח: מיקרו-עידוש כבידתי - הוקרה מרכזית: מדליית ברוס (2002) - פרסום משמעותי: מעל 200 מאמרים מדעיים - מקום קבורה: בית הקברות פורסט בלסקי

שאלות שקוראים שואלים

### מהו מיקרו-עידוש?

זוהי שיטה לגילוי גרמי שמיים ומדידת מסתם באמצעות ניצול השפעות עיקום האור של עדשות כבידתיות.

### האם פצ'ינסקי זכה להכרה מרכזית מצד החברה האסטרונומית המלכותית?

כן, הוא היה האסטרונום הראשון שקיבל את כל שלושת הפרסים המרכזיים שלהם: מדליית אדינגטון, הרצאת ג'ורג' דרווין ומדליית הזהב.